סידור רב סעדיה גאון

סידור הרס"ג הוא סידור שנכתב במאה ה-10 על ידי ר' סעדיה גאון.

קהילות בהם היה מקובל נוסח זה.

סידור הרס"ג היה מקובל בארצות מזרחיות כגון איראן, אפגניסטן, כורדיסטן ועוד (ראה נוסח פרס).

ממנהגי הסידור

• ברכת עוטר ישראל מוחלפת בעוטף ישראל.
• תפילת שחרית מתחילה מברכת מהולל בתשבחות ותוספת ברוך שאמר מופת בימים מיוחדים.
• אחרי מהולל בתשבחות יש לקט פסוקים של "יהי כבוד" ואחריו פרקי תהילים ואלה השינויים שבהם:
• אחרי תהילה לדוד אין "ואנחנו נברך", "הללויה הללי נפשי" "והללויה כי טוב זמרה" (יש האומרים שזו טעות בהעתקה) ובמקום "הללויה כי טוב.. כי נעים""
• אחרי "הללו אל" לא מוכפל הפס' האחרון.
• לאחר "הללו אל" יש שני פס' שהם "ברוך ה' לעולם" ו"ועתה אלוהינו מודים" ואז ישתבח וכל שירת הים.
• אין קדושה נאמרת ביחיד ולכן ברכת שמע הראשונה קצרה ליחיד.
• בשבת מוסיפים רק "לאל אשר"
• ההוספות אחר עמידה קצת יותר קצרות.
• קדושה היא כמו התימנים.
• אין "מודים דרבנן".
• אחרי התפילה יש נפילת אפיים, "והוא רחום" ("אשרי") קדושת "ובא לציון" (שיחיד לא אומר) בשבת "השמים מספרים" ו"ברוך אלוהינו".
• מוסף ונעילה זה רק עמידה.
• סדר מנחה הוא: מ"והוא רחום" (אשרי"), עמידה (בשבת יש ברכה הנקראת "הנח") ונפילת אפיים (בשבת "צדקתך").
• ערבית מתחילה מ"והוא רחום (בלי אשרי)" ולאחר מכן ברכות קריאת שמע (שיש מפויטות לשבת ומוצ"ש) ועמידה (שבשבת ברכתה היא "מאהבתך").
• הסליחות בתעניות הן בברכת "סלח".
• רשימת התאריכים שלא אומרים בה תחנון מצומצמת.
• יש נוסח מיוחד לברכות קריאת שמע של ערבית לליל שבת ולמוצאי שבת. חלק מהנוסח המיוחד לליל שבת נשמר בנוסח איטליה.

קישורים חיצוניים

• סדור רב סעדיה גאון, באתר HebrewBooks

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.