סידור רב סעדיה גאון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
![]() |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
סידור הרס"ג הוא סידור שנכתב במאה ה-10 על ידי ר' סעדיה גאון.
קהילות בהם היה מקובל נוסח זה.[עריכת קוד מקור | עריכה]
סידור הרס"ג היה מקובל בארצות מזרחיות כגון איראן, אפגניסטן, כורדיסטן ועוד (ראה נוסח פרס).
ממנהגי הסידור[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ברכת עוטר ישראל מוחלפת בעוטף ישראל.
- תפילת שחרית מתחילה מברכת מהולל בתשבחות ותוספת ברוך שאמר מופת בימים מיוחדים.
- אחרי מהולל בתשבחות יש לקט פסוקים של "יהי כבוד" ואחריו פרקי תהילים ואלה השינויים שבהם:
- אחרי תהילה לדוד אין "ואנחנו נברך", "הללויה הללי נפשי" "והללויה כי טוב זמרה" (יש האומרים שזו טעות בהעתקה) ובמקום "הללויה כי טוב.. כי נעים""
- אחרי "הללו אל" לא מוכפל הפס' האחרון.
- לאחר "הללו אל" יש שני פס' שהם "ברוך ה' לעולם" ו"ועתה אלוהינו מודים" ואז ישתבח וכל שירת הים.
- אין קדושה נאמרת ביחיד ולכן ברכת שמע הראשונה קצרה ליחיד.
- בשבת מוסיפים רק "לאל אשר"
- ההוספות אחר עמידה קצת יותר קצרות.
- קדושה היא כמו התימנים.
- אין "מודים דרבנן".
- אחרי התפילה יש נפילת אפיים, "והוא רחום" ("אשרי") קדושת "ובא לציון" (שיחיד לא אומר) בשבת "השמים מספרים" ו"ברוך אלוהינו".
- מוסף ונעילה זה רק עמידה.
- סדר מנחה הוא: מ"והוא רחום" (אשרי"), עמידה (בשבת יש ברכה הנקראת "הנח") ונפילת אפיים (בשבת "צדקתך").
- ערבית מתחילה מ"והוא רחום (בלי אשרי)" ולאחר מכן ברכות קריאת שמע (שיש מפויטות לשבת ומוצ"ש) ועמידה (שבשבת ברכתה היא "מאהבתך").
- הסליחות בתעניות הן בברכת "סלח".
- רשימת התאריכים שלא אומרים בה תחנון מצומצמת.
- יש נוסח מיוחד לברכות קריאת שמע של ערבית לליל שבת ולמוצאי שבת. חלק מהנוסח המיוחד לליל שבת נשמר בנוסח איטליה.
הדפסת הסידור[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסידור נדפס לראשונה מתוך כתב יד בודד בשנת תש"א, על ידי ישראל דוידזון, שמחה אסף ויששכר יואל בהוצאת חברת מקיצי נרדמים.