סידור רב סעדיה גאון

סידור הרס"ג הוא סידור שנכתב במאה ה-10 על ידי ר' סעדיה גאון.

קהילות בהם היה מקובל נוסח זה.

סידור הרס"ג היה מקובל בארצות מזרחיות כגון איראן, אפגניסטן, כורדיסטן ועוד (ראה נוסח פרס).

ממנהגי הסידור

• ברכת עוטר ישראל מוחלפת בעוטף ישראל.
• תפילת שחרית מתחילה מברכת מהולל בתשבחות ותוספת ברוך שאמר מופת בימים מיוחדים.
• אחרי מהולל בתשבחות יש לקט פסוקים של "יהי כבוד" ואחריו פרקי תהילים ואלה השינויים שבהם:
• אחרי תהילה לדוד אין "ואנחנו נברך", "הללויה הללי נפשי" "והללויה כי טוב זמרה" (יש האומרים שזו טעות בהעתקה) ובמקום "הללויה כי טוב.. כי נעים""
• אחרי "הללו אל" לא מוכפל הפס' האחרון.
• לאחר "הללו אל" יש שני פס' שהם "ברוך ה' לעולם" ו"ועתה אלוהינו מודים" ואז ישתבח וכל שירת הים.
• אין קדושה נאמרת ביחיד ולכן ברכת שמע הראשונה קצרה ליחיד.
• בשבת מוסיפים רק "לאל אשר"
• ההוספות אחר עמידה קצת יותר קצרות.
• קדושה היא כמו התימנים.
• אין "מודים דרבנן".
• אחרי התפילה יש נפילת אפיים, "והוא רחום" ("אשרי") קדושת "ובא לציון" (שיחיד לא אומר) בשבת "השמים מספרים" ו"ברוך אלוהינו".
• מוסף ונעילה זה רק עמידה.
• סדר מנחה הוא: מ"והוא רחום" (אשרי"), עמידה (בשבת יש ברכה הנקראת "הנח") ונפילת אפיים (בשבת "צדקתך").
• ערבית מתחילה מ"והוא רחום (בלי אשרי)" ולאחר מכן ברכות קריאת שמע (שיש מפויטות לשבת ומוצ"ש) ועמידה (שבשבת ברכתה היא "מאהבתך").
• הסליחות בתעניות הן בברכת "סלח".
• רשימת התאריכים שלא אומרים בה תחנון מצומצמת.
• יש נוסח מיוחד לברכות קריאת שמע של ערבית לליל שבת ולמוצאי שבת. חלק מהנוסח המיוחד לליל שבת נשמר בנוסח איטליה.

הדפסת הסידור

הסידור נדפס לראשונה מתוך כתב יד בודד בשנת תש"א, על ידי ישראל דוידזון, שמחה אסף ויששכר יואל בהוצאת חברת מקיצי נרדמים.

קישורים חיצוניים

• סדור רב סעדיה גאון, באתר HebrewBooks

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.