סובהאז צ'נדרה בוסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סובהאז צ'נדרה בוסה
सुभाष चन्द्र बोस
Netaji Subhas Chandra Bose.jpg
בוסה במדי צבא
לידה 23 בינואר 1897
קוטאק, נשיאות בנגל, הראג' הבריטיהראג' הבריטי  הראג' הבריטי
נהרג 18 באוגוסט 1945 (בגיל 48)
טאיפיי, טאיוואן היפנית, War flag of the Imperial Japanese Army (1868–1945).svg האימפריה היפנית
מדינה הודו החופשית 1931 Flag of India.svg
השכלה אוניברסיטת קיימברידג'
עיסוק פוליטיקאי, מהפכן, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הקונגרס הלאומי ההודי
דת הינדואיזם
בת זוג אמיליה שטנקל
שושלת משפחת בוסה
כינוי נטאג'י (המנהיג הדגול)
אב ג'נקינט בוסה
אם פרהבאטי דוט
צאצאים אניטה בוסה פפאף
מנהיג צבא הודו הלאומי
4 ביולי 194318 באוגוסט 1945
(שנתיים ו־6 שבועות)
התפקיד ננטש ←
נשיא הקונגרס הלאומי ההודי
18 בינואר 193829 באפריל 1939
(שנה ו־14 שבועות)
נשיא גוש קדימה של הקונגרס הלאומי ההודי
22 ביוני 193916 ביוני 1941
(שנתיים)
→ משרה הוקמה
ראש עריית קוֹלְקׇטׇה
20 באוגוסט 193015 באפריל 1931
(34 שבועות ויום)
חתימה
Subhas Chandra Bose Signature.svg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סוֹבְהאָז צָ'נְדְּרָה בּוֹסֶהָהינדי: सुभाष चन्द्र बोस;‏ 23 בינואר 189718 באוגוסט 1945) היה לאומן הינדי רדיקלי אשר לחם נגד שלטון הראג' הבריטי על תת-היבשת ההודית בעזרת הקמת הלגיון ההודי. בשנות ה-20 ושנות ה-30 היה בוסה למנהיג של הפלג הימני, דתי ורדיקלי בקונגרס הלאומי ההודי ולבסוף קיבל מתומכיו את התואר נֶטַאָגִ'י ("המנהיג הדגול"). עקב האידאולוגיה הרדיקלית שהנהיג נוצר בין פלגו לפלגו הפוליטי של מהטמה גאנדי קרע שהביא להוצאתו של בוסה מן המפלגה.

בוסה היה תומך של תורת הגזע ויצר קשרים עם האימפריה היפנית וגרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה כאשר פעל עם כוחותיו של הלגיון ההודי הנשמע לו נגד הבריטים במערכה על בורמה. הצבא הלאומי שהנהיג בוסה נכנע לבסוף במהלך מבצע טיידרייס לידי כוחות האימפריה הבריטית. בעוד זה קרה, בוסה פעל לברוח אל מנצ'וריה אך נהרג כאשר מטוסו התרסק בעיר טאיפיי, דאז בטאיוואן היפנית.

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת עידן הקולוניאליזם מדינות אירופאיות רבות נלחמו על השפעה בתת היבשת ההודית, לאחר המלחמות הנפוליאוניות מצאו עצמם הבריטים שולטים על השטחים הנרחבים מכל ובהם בבנגל ונהר הגנגס. לאחר סיפוח האימפריה המרתית וכיבוש האינדוס התרחש המרד ההודי הגדול (במקביל למרד טאיפינג) ולבסוף האימפריה הבריטית הפכה את שטחיה ההודים למושבה בפני עצמה אשר נודעה בתור הראג' הבריטי.

בוסה נולד ב-23 בינואר 1897 בעיר קוטאק אשר נמצאה על חוף מפרץ בנגל בנשיאות בנגל אשר שימשה חלקה מנהלית בתוך כלל הראג' הבריטי (כיום במדינת אודישה) למשפחה עשירה ומלומדת. אביו, ג'נקינט בוסה היה עורך דין מפורסם ומצליח, מפועל אביו יכל היה בוסה לגדול באורח חיים פריווילגי.

הוריו רשמו אותו ללמוד במכללה הנשיאותית של העיר אך בשנת 1916 בוסה גורש מבית ספרו עקב פועלו הלאומני במסגרתו בוסה הביע תמיכה בתנועת העצמאות ההודית ופועלה נגד שלטון הראג' הבריטי. לאחר גירושו נשלח ללמוד במכללת כנסיית סקוטלנד ממנה השכיל בהצלחה בשנת 1919.

בבריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהוכשר במכללת כנסיית סקוטלנד בוסה נשלח בידי הוריו אל הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד למען ילמד באוניברסיטת קיימברידג' שבלונדון דין אזרחי. בפיו של ההיסטוריון לאונרד גורדון על נושא הרשמתו של בוסה ללימוד הדין האזרחי נאמר כי:

"הרשמתו של סובהאז אל לימודי הדין האזרחי מדגישה את זיקת משפחתו אל קהילת האליטה הקטנה והמקושרת בבנגל. לדוגמא ניתן לראות כי סובהאז ידע לתת את שמם של שני ההודים בעלי הדרגים הבריטיים הגבוהים ביותר: לורד סינהא מראיפור, ההודי הראשון לשרת כמושל מחוז תחת שלטון הראג' ובופנדראנט באסו, עורך דין עשיר וחבר מועצת הודו בלונדון."

אחים נגד הראג' - לאונרד גורדון

בוסה עבר את בחינותיו הראשוניות אך לקראת בחינות ההכשרה האחרונות החל מתח אזרחי בתוך הודו כאשר תחת המושל הכללי פרדריק טסינגר, הוויקונט צ'למספורד הפסידה לאמירות אפגניסטן אשר השיגה עצמאות במסגרת המלחמה האנגלו-אפגנית השלישית ואי נראותה של התערבות ממשלתית שסיפקה את האזרחים בכל הנוגע לאירועי טבח אמריטסר. בוסה עצר את בחינותיו ושב במהרה חזרה להודו.

בקונגרס הלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוסה לא הסכים לגמרי עם מדיניותו של מוהנדס קרמצ'נד גנדי למאבק לא אלים דרך פילוסופיית הסאטיאגרהא אך לבסוף הצטרף אל הקונגרס הלאומי ההודי תחת חסותו של צ'יטרג'אן דאס, נשיא לענייני בנגל. לאורך הקריירה שלו, בוסה נתמך כלכלית בידי אחיו, סאראט צ'נדרה בוסה אשר המשיך בדרך אביהם והפך לעורך דין אזרחי ועשיר אשר גם כן הצטרף אל מפלגת הקונגרס הלאומי ההודי מתוך דעותיו למען עצמאות הודו.

בוסה הוסיף להצטרף גם אל תנועת אי-שיתוף הפעולה של גנדי, בעודו שם הפך למחנך, עורך עיתון ומפקד על יחידות המגויסים של בנגל. בדצמבר 1921 נתפס ונשלח למאסר על ניסיונו ליצור חרם נגד ביקורו של נסיך ויילס אדוארד השמיני, יורש העצר של הממלכה המאוחדת.

בשנת 1924 החל לעבוד בתאגיד העירוני של קולקטה אך עורר את חשדם של רבים עקב פועלו המובהק לעצמאות הודו ועל כן נשלח אל בורמה הבריטית (החלקה המזרחית של הראג' הבריטי אשר נכבשה לגמרי לאחר המלחמה האנגלו-בורמזית השלישית, כיום מיאנמר).

בוסה חזר בשנת 1927 ומצא את הקונגרס לענייני בנגל מפוזר לגמרי לאחר פטירתו של דאס. בוסה הפך לנשיא הקונגרס זמן קצר מאוחר יותר והמשיך לעלות בדרג הפוליטי עד אשר הפך ביחד עם ג'ווהרלל נהרו לנשיא הקונגרס הלאומי ההודי. יחד השניים ייצגו את סיעת המפלגה המיליטנטית יותר של מפלגת הקונגרס (בוסה) כנגד הסיעה הגנדית המתפשרת יותר (נהרו). למעשה, הקונגרס הלאומי ההודי פעל רבות להתעלם מהבעיות והקרעים הפנימיים שבתוכו למען ייצג מפלגה אחת וחזקה שתפגין סמכות נגד העליונות הבריטית על הודו.

הקרע עם גנדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הזמן גנדי הפך יותר ויותר פופולרי בתוך מפלגת הקונגרס הלאומי ועל כן השיג עמדה יותר ויותר סמכותית בתוכה.

כאשר במהלך שנות ה-30 התפרצה תנועת האי-ציות ברחבי כל הודו, בוסה היה ראש עיריית קולקטה ומקושר ישירות אל יחידות המגויסים של בנגל, פלוגה מהפכנית מיליטנטית אשר נגדה את הדעות האנטי-לוחמניות של גנדי. למעשה, את תפקידו כראש עיר ביצע בוסה מבית סוהר שכן נתפס שוב על מעורבות עם מהפכנים. לאחר ששוחרר ולאחר מכן הועמד לדין מספר פעמים מחדש בשל חשד בביצוע של מעשים אלימים, ולבסוף הורשה בוסה לעבור בנסיעתו לאירופה לאחר שחלה בשחפת ושוחרר ממאסר עקב בריאות לקויה. בגלות כפויה ועדיין חולה, כתב את ספרו המאבק ההודי, 1920–1934 והפציר בעניינה של הודו בפני מנהיגי אירופה וחבר הלאומים. הוא חזר מאירופה בשנת 1936, נלקח שוב למעצר ושוחרר לאחר שנה.

בינתיים, בוסה נעשה יותר ויותר ביקורתי כלפי מדיניותו השמרנית של גנדי, כמו גם על גישתו אשר פחות לוחצת על ממשלת הראג' בנוגע לעניין העצמאות. בשנת 1938 הוא נבחר לנשיא הקונגרס הלאומי ההודי והקים ועדת תכנון לאומית, שגיבשה מדיניות של תיעוש רחב. עם זאת, דעותיו לא תאמו את המחשבה הכלכלית של גנדי ותומכיו, אשר דבקה ברעיון של ענפי תעשיית הקוטג' ונהנו משימוש במשאבים של המדינה עצמה.

הצדקה של בוסה הגיעה בשנת 1939, כאשר הוא ניצח יריב תומך גנדי לבחירה מחודשת לנשיאות. עם זאת, "נשיא המורדים" כמי שנקרא היה מחויב להתפטר בגלל חוסר תמיכתו של גנדי והקואליציה שלו. בוסה ייסד את הגוש קדימה, בתקווה לגייס גורמים קיצוניים ורדיקלים, אך נכלא שוב ביולי 1940. סירובו להישאר בכלא בתקופה קריטית זו בתולדות הודו התבטא בנחישותו לצום למוות, מה שהפחיד את ממשלת בריטניה אשר שחררה אותו.

ב-26 בינואר 1941, אף כי נצפה מקרוב, הוא ברח ממעונו בקולקטה בתחפושת, ונסע דרך קאבול באפגניסטן וצפונה אל מוסקבה שבברית המועצות, ובסופו של דבר הגיע לגרמניה הנאצית באפריל.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוסה (מימין) עם מהטמה גנדי בישיבת הקונגרס הלאומי.
בוסה (משמאל) נפגש עם אדולף היטלר בברלין.

קשרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגרמניה הנאצית בוסה היה תחת פיקוח של לשכה מיוחדת שהוקמה להודו, בהדרכת אדם פון טרוט צו סולץ. הוא והודים אחרים שהתאספו בברלין ביצעו שידורים קבועים מהרדיו אזאד הינד בחסות גרמניה החל מינואר 1942, כשהם מדברים באנגלית, הינדית, בנגלית, טמילית, טלוגו, גוג'ראטי ופשטו. הממשל הנאצי התייחס אליו מעל לשולחן בתור אורח כבוד והוא נפגש עם ראשי הממשל הנאצי בהם אדולף היטלר והיינריך הימלר.

בוסה ראה נכונות בתורת הגזע ואף קישר את עצמו עם האימפריה היפנית ורעיוניה למרחב השגשוג המשותף של מזרח אסיה רבתי כאשר במהלך שנת 1943 היה למייצגה של הודו החופשית בועידת מזרח אסיה רבתי, ועידה אשר מקורה היה בתעלומה שכן הממשל הצבאי ביפן תחת הידקי טוג'ו ראה בעמו עליון על כל מזרח אסיה.

במלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם בריטניה מוסחת על ידי מלחמת העולם השנייה, בוסה האמין שהגיע הזמן להילחם למען העצמאות. בעיניו הבריטים היו צבועים ביותר: בעודם נלחמים במלחמה בסימן חופש ודמוקרטיה, בריטניה סירבה באותו זמן להעניק להודו את זכויות אלו הבסיסיות ביותר עליה נלחמה הראשונה.

תחילה הוא קרא לאי ציות אזרחי המוני לאחר החלטת בריטניה להצהיר על הודו במלחמה נגד מדינות הציר מבלי להתייעץ עם העם ההודי. ואז, מתוך האמונה שיש למצוא סיוע זר לתמיכה בתנועת העצמאות ההודית, הוא כאמור ברח מהמדינה בינואר 1941 באמצעות מסע דרך אפגניסטן וברית המועצות.

בברלין המשיך במאבקו למען הודו חופשית; הוא יצר את הלגיון ההודי מתוך 4,500 חיילי חבר העמים ההודי שנלכדו על ידי כוחות גרמנים ואיטלקים בצפון אפריקה, והלגיון היה תחת שרשרת הפיקוד הגרמנית. את סמכותו של בוסה על הלגיון ניתן לראות משבועת הלגיון:

"אני נשבע בשם האלוהים בשבועה קדושה שאציית למנהיג גרמניה אדולף היטלר המפקד של הכוחות הגרמנים לשחרור הודו שמנהיגה הוא סובהאז צ'נדרה בוסה"

כאשר נודע לבריטים על כוונתו להתאחד עם הגרמנים, הם נבהלו לכדי ניסיון חיסול כושל של בוסה. התוכנית של בוסה לשכנע את מנהיגי גרמניה לתמוך בהודו עצמאית לא נשאה פרי, ובוסה המאוכזב חזר לאסיה דרך צוללות גרמניות ויפניות סביב כף התקווה הטובה. בסינגפור הוא מצא תמיכה מצד היפנים, וניתנה על ידיו שליטת הצבא הלאומי ההודי של 85,000 איש שנלחם תחת דגל הממשלה הזמנית של הודו החופשית.

חלק מכוחותיו לחמו לצד היפנים בקרבות בבורמה ובצפון מזרח הודו, כולל קרבות המצור על קוהימה ואימפל. עם הפסד יפני במערכה להודו, פחת גם חלומו של בוסה להקים דריסת רגל בהודו. בשנת 1945 כאשר יפן נכנעה לבעלות הברית, נכנע גם הצבא הלאומי ההודי.

מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 באוגוסט 1945, זמן קצר לאחר שהמריא המטוס של בוסה משדה התעופה מטסויאמה בטאיוקו (כיום טאיפיי), טייוואן, המטוס התרסק. בתאונה נהרגו הטייס, טייס המשנה וסגן אלוף צונאמאסה שידיי. בוסה ועוזרו חביבור רחמן שרדו את ההתרסקות, אך בוסה ספג כוויות קשות. הוא הובא לטיפול בבית החולים הצבאי ננמון מדרום לעיר, שם טופל על ידי ד"ר טניושי יושימי, ד"ר צורוטה וד"ר ישי. לאחר שהועבר לתרדמת, בוסה נפטר בין השעות 21:00 ל-22:00 בשעון מקומי.

דעת הקהל על בוסה הייתה שונה מאוד. מצד אחד, הוא היה פטריוט שנלחם למען עצמאות עמו, אך יחד עם זאת, הוא גם חיפש שיתוף פעולה עם גרמניה ויפן, שאף אחת מהם לא הראה באמת כבוד כלפי המדינות הכבושות ששיתפו איתם פעולה. לאחר המלחמה, אמר גנדי כי בוסה היה "טיפש בדמיונו, שכשהוא התחבר עם היפנים והגרמנים, שהם לא רק מעצמות תוקפניות, אלא גם מעצמות מסוכנות, הוא יכול לקבל חופש של הודי משל עצמו."

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סובהאז צ'נדרה בוסה בוויקישיתוף