לדלג לתוכן

סוחוי Su-35

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סוחוי Su-35
Сухой Су-35
Su-35S
Su-35S
Su-35S
מאפיינים כלליים
סוג מטוס קרב רב-משימתי ארוך טווח
קוד נאט"ו פלנקר-E, Flanker-E
מדינת מקור רוסיהרוסיה רוסיה
פיתוח Sukhoi Design Bureau עריכת הנתון בוויקינתונים
תכנון מיכאיל סימונוב עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן סוחוי
טיסת בכורה 28 ביוני 1988
תקופת שירות פברואר 2014 – הווה (כ־12 שנים)
צוות 1
מפעיל ראשי חיל האוויר הרוסי, חיל האוויר הסיני, חיל האוויר של ונצואלה
מחיר 65-45 מיליון דולר
דגמים סוחוי-27, סוחוי-30
ממדים 
אורך 21.9 מ'
גובה 5.90 מ'
מוטת כנפיים 15.3 מ'
שטח כנפיים 62 מ"ר
משקל ריק 18,400 ק"ג
משקל טעון 25,300 ק"ג
משקל המראה מרבי 34,500 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביצועים 
מהירות מרבית 2.25 מאך (2,390 קמ"ש)
קצב נסיקה 280 מטר/שנייה
טווח טיסה מרבי 3,600 ק"מ
סייג רום 18,000 מטר
דחף 14,500 ק"ג לכל מנוע
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חימוש 
תותחים תותח פנימי ГШ-30-1 בקוטר 30 מ"מ עם 150 פגזים
טילים יכולת נשיאת טילים של עד 8,000 ק"ג על 10 נקודות תלייה חיצוניות, עד 2 טילי אוויר-אוויר לטווח בינוני וימפל R-27 טילים מונחי איפרא אדום לטווח קצר וימפל R-73 ועד 4 טילי אוויר-אוויר לטווח בינוני RVV-AE. מטוסי סוחוי 27IB יכולים לשגר גם טילי X-31 נגד מכ"מים, טילי אוויר קרקע X-29L/T מונחי לייזר או טלוויזיה, פצצות מצרר РБК-500 ופצצות "חכמות" ФАБ-150 ,250 ו-500.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנעה 
2 מנועי טורבו-מניפה מסוג Saturn AL-31FM בעלי מבער אחורי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סוחוי Su-35רוסית: Су-35, קוד דיווח נאט"ו: "פלנקר-אי"; "Flanker-E") הוא מטוס קרב רוסי רב-משימתי לכל מזג אוויר, שפותח במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20 על ידי חברת סוחוי כשיפור ושדרוג כולל של ה-סוחוי-27. אב הטיפוס הראשון של המטוס הוצג לקהל במהלך הסלון האווירי בפארנבורו של שנת 1992. דגם חדש יותר של ה-סוחוי-35 הוצע במהלך תערוכת MAKS 2007 על ידי חברת סוחוי. הדגם נקרא "סוחוי-35BM" ובו אוויוניקה וביצועים משופרים לעומת דגם ה-סוחוי-35.

שדרוג ה-Su-27

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטוס פותח כשדרוג ל-Su-27, ואכן, שני המטוסים כמעט זהים מבחוץ. ל-Su-35 זנב מעט גבוה יותר, חיישן האינפרא אדום נמצא מימין לקוקפיט ולא ישר לפניו, וגם החרטום קצת שונה. אך למעשה, כמעט כל המערכות הוחלפו: הוחלף המכ"ם לדגם מתקדם וחזק יותר, הקוקפיט הפך לדיגיטלי וחכם, והמטוס צויד במערכות הגנה מתקדמות.[1]

שירות מבצעי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטוס נכנס לשירות בחיל האוויר הרוסי בשנת 2014. ארבעה מטוסים נשלחו לסוריה, לסייע למשטר אסד במלחמת האזרחים בסוריה.

חיל האוויר הרוסי מפעיל מטוסים כאלה בפלישה לאוקראינה. לפי אוקראינה המטוסים משמשים למשימות יירוט ועליונות אווירית.[2] חיל האוויר האוקראיני הפיל לפחות 2 מטוסים.[3]

למטוס 12 נקודות תלייה חיצוניות וביכולתו לשאת חימוש במשקל כולל של 8,000 ק"ג. כמו כן, על המטוס מותקן תותח אוטומטי 30 מ"מ עם 150 פגזים. אמצעי החימוש אותם יכול המטוס לשאת ולשגר כוללים:

  • Su-27M/Su-35: דגם חד-מושבי
  • Su-35UB: דגם דו-מושבי מבצעי ולאימון. בעל מייצב אנכי גבוה יותר ומכלי דלק קדמיים דומים לאלו של הסוחוי 30.
  • Su-35BM/Su-35S: דגם חד-מושבי עם שיפורים באוויוניקה ועוד שדרוגים. זהו הדגם שחיל האוויר הרוסי הזמין.
  • Su-35K: דגם ה-Su-35S לייצוא.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סוחוי Su-35 בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]