אותנפישתים
אוּתְנַפִּישְׁתִים (מאכדית, תרגום לעברית: "מצא/מצאתי חיים") הוא דמות המופיעה באפוס של גילגמש. הוא מקבילו האכדי של גיבור המבול השומרי זֶיאוּסוּדְרַה (Ziusudra). הוא מהווה מעין מקבילה לנח בסיפור התנ"כי.
אותנפישתים היה בן העיר שורופק ובנו של המלך אובר-תותו. האל הבבלי אאה התגלה אליו בחלום וגילה לו את תוכנית האלים להשמיד את העולם ואת כל בני האדם החיים בו באמצעות סופה. אאה הציע לו לבנות ספינה כדי שיוכל להנצל מן הסערה, ולהכניס לתוכה את משפחתו, בעלי מלאכה ובעלי חיים - זוג מכל סוג.
אותנפישתים שואל את אאה מה להגיד לתושבי עירו כשישאלו אותו על בניית הספינה ואאה מצווה עליו לענות שהאל אנליל שונא אותו ולכן הוא עובר לגור במקום אחר. לאחר מכן, אותנפישתים מזמין בעלי מלאכה לעבוד בבניית הספינה. הוא מעלה לספינה את כל רכושו בנוסף למה שהצטווה על ידי אאה.
לאחר תחילת הסערה, רואה אותנפישתים שכל האנשים מתו, והוא מתאבל ובוכה, זאת בניגוד לסיפור נוח במקרא, שם לא מוזכר צערו של נוח על שאר בני האדם שמתו במבול. הוא שולח יונה, סנונית ולבסוף עורב לבדוק האם ניתן לשוב ולחיות בארץ. העורב מוצא גופות צפות על פני המים, ולא חוזר. בשלב מסוים בשלהי השיט בספינה, אתנפישתים מקריב קורבן לאלוהים הרבים כדי לשכך כעסם ולשים קץ למסעו הימי הכפוי. ברגע העלאת המנחה והזבח, יורדים מהשמים האלוהים המורעבים ואוכלים מכל הבא ליד. סיפור זה מעמיד את האלוהים כתלותיים במנחות ובזבחים בצורה שונה מזה המסופר בדת היהודית.
לפי סיפור אחר, אותנפישתים יוצא ומקריב מנחה לאלים, אך כשהאל אנליל מגלה שישנם ניצולים מן החורבן שגרם הוא מתמלא חמה. רק אחרי שאאה מרגיע אותו אנליל התרצה ואף העניק לאותנפישתים ולרעייתו חיי נצח והושיבם בדילמון הנחשב כגן העדן המסופוטמי כגמול על הצלת האנושות מכליה.[1]
בעלילות גילגמש פוגש גילגמש את אותנפישתים ומבקש ממנו את סוד חיי הנצח. אותנפישתים מצידו מספר לו את סיפור המבול. הסיפור אותו מספר אותנפישתים מופיע, בגרסה מעט שונה, גם ביצירה מסופוטמית אחרת - "עלילת אתרחסיס" שם קרוי גיבור המבול אתרחסיס.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קטע מתורגם מלוח 11 מתוך אתר מקראנט
- עלילות גלגמש בתרגום שאול טשרניחובסקי, באתר פרויקט בן-יהודה
- אותנפישתים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יעקב קליין, ספרות המקרא: מבואות ומחקרים - כרך שני הוצאת יד יצחק בן-צבי, שנת 2011, עמ' 546
המיתולוגיה המסופוטמית | ||
---|---|---|
הפנתאון השומרי והאכדי | אבזו – אפסו (אנ') • אוּתוּ – שַמַש (אנ') • איננה – אשתר • אנו • אנכי – אאה • אנליל • אשור • מרדוך • נינגל (אנ') – נִכַּל • נינורתה • נינחורסג – בלת־אילי • נינליל • נינקאסי • נינתינוגה (אנ') • נרגל • ננה – סין • שלמנו • תיאמת • דומוזיד – דואוזו (תמוז) | |
יצירות ספרותיות חשובות | אנומה אליש • הוראות שורופק • עלילות גילגמש | |
יצורים מיתולוגיים | אנזו (מפלצת) • חומבבה • למסו • פזוזו • פר השמיים (אנ') | |
גיבורים | אותנפישתים • אנכידו • גילגמש • זיאוסודרה • אדאפה |
מסופוטמיה | ||
---|---|---|
ממלכות בתקופת הברונזה | ||
שומר | אומה • אור • ארידו • ארך • אשנונה • באד-טיבירה • בורסיפה • דיר • לגש • מלגיום • נגירסו • ניפור • סיפר • כיש • שדופום • שורופק | |
עילם | שושן • אנשאן | |
אכד | אכד • מארי • גותים | |
אמורים | אמר • תותול • איסין • ארך • לרסה • בבל • כיש • מרי • תרקה • ימחֿד • אכלתום | |
בבל | התקופה הבבלית הקדומה • כשים • האימפריה הבבלית החדשה • כשדים • דור-כוריגלזו | |
אשור | אשור • כלח • דור שרוכין • נינוה • חרן • אימגור-אנליל • האימפריה האשורית החדשה | |
חור | מיתני • אורקש • נוזי • אוררטו | |
נושאים מרכזיים | ||
ממשל | מלכי שומר • מלכי אשור • מלכי בבל | |
מיתולוגיה | מיתולוגיה מסופוטמית • הוראות שורופק • אנומה אליש • עלילות גילגמש • מרדוך • קינת ניפור • הדת הבבלית אשורית | |
שפה | כתב יתדות • אלפבית ארמי • שומרית • אכדית • אמורית • עילמית • חורית • ארמית | |
נהרות | פרת • חידקל • חבור • בליח • דיאלא • הזב הגדול • הזב הקטן |