נרגל
![]() | |
אל המלחמה והמגפה | |
תרבות |
הדת המסופוטמית ![]() |
---|---|
אלים מקבילים |
מלקרת ![]() |
אב |
אנליל ![]() |
אם |
נינליל ![]() |
אחים |
נינורתה ![]() |
בן או בת זוג |
ארשקיגל ![]() |
![]() ![]() |

נֵרְגַל (Nergal, Nirgal, Nirgali) הוא אל מהפנתיאון המסופוטמי, בנם של אנליל ונינליל. מרכזם של הסוגדים לו היה בעיר כותה, אזור תל אברהם של היום.
תפקידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשירים ופיוטים, נרגל מוצג כאל המלחמה והמגפה. נראה כי היה מזוהה עם השמש של אחר הצהריים ועם שיאה של תקופת הקיץ, הזמן המת בלוח השנה המסופוטמי.
נרגל, גם כונה בשם "סודק", בדת הבבלית משמעותה חזק וגדול. עוד דוגמאות לכך, קראו לקפטן ג'יימס קוק "יאס סודק".[דרוש מקור]
בנוסף, נרגל מפקח על השאול ומשמש ראש הפנתיאון המיוחד השולט על עולם המתים (המתאסף במערה תת-קרקעית המכונה אראלו או אירקאללא). תפקיד זה קישר אליו את האלה אלאטו (ארשקיגל). בכתבים מסוימים האל נינאזו הוא בנם של נרגל ואלאטו.
בדרך כלל, נרגל מוצג יחד עם בת-לווייתו לז. בפסלים ותמונות יש לו חזות של אריה ומטה המקושט אף הוא בראש ארי.
על שמו קרוי נרגל שראצר, אחד ממלכי בבל.
האל נעבד ככל הנראה גם על ידי הפיניקים מעבר לים, כפי שמעידה נוכחותו בכתובת אספת.
באסטרולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באסטרולוגיה הבבלית המאוחרת, נרגל מזוהה עם כוכב מאדים, מקבילו של האלים היוונים הרקלס וארס. באדריכלות בבלית שומרי השער בדמות אריות מייצגים את נרגל.
בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]
נֵרְגַל מוזכר בתנ"ך בספר מלכים כאחד האלילים המרכזיים אותם עבדו הכותים, אשר הוגלו מכותה לשטחי ממלכת ישראל החרבה לאחר שנכבשה על ידי סרגון השני ותושביה הוגלו לאשור:
וְאַנְשֵׁי בָבֶל עָשׂוּ אֶת סֻכּוֹת בְּנוֹת וְאַנְשֵׁי כוּת עָשׂוּ אֶת נֵרְגַל וְאַנְשֵׁי חֲמָת עָשׂוּ אֶת אֲשִׁימָא
.
מיתולוגיה מסופוטמית | ||
---|---|---|
הפנתאון המסופוטמי | אבגל • אדד • איננה • אנו • אנכי (אאה) • אנליל • אשור • מרדוך • נינורתה • נינטו • נינקאסי • נינתינוגה • נסרוך • נרגל • סין (ננה) • עשתר (אישתר) • שלמנו • שמש • תיאמת • תמוז | ![]() |
יצירות ספרותיות | אנומה אליש • הוראות שורופק • עלילות גילגמש | |
גיבורים | אותנפישתים • אנכידו • גילגמש • זיאוסודרה | |
דתות | הדת הבבלית אשורית • הדת השומרית אכדית |
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
Drijvers, H. J. W. (1980). Cults and Beliefs at Edessa. Leiden, The Netherlands: E. J. Brill. p. 105. מסת"ב 90-04-06050-2.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נרגל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)