כעדשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עדשים בצבעים שונים

כעדשה הוא אחד משיעורי התורה. עדשה הוא אחד ממיני הקטניות. שיעור 'כעדשה' נאמר לעניין טומאת שרץ, ולעניין טומאת צרעת (מחיה).

שיעור ה'עדשה' הוא השיעור הקטן ביותר שקיים בדיני טומאה וטהרה.

עדשים אדומות וחומות

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

טומאת עדשה נזכרת כאמור לעניין שיעור טומאת שרצים ולעניין טומאת צרעת 'מחיה'.

חז"ל במסכת חגיגה (יא א) כתבו שעל אף ששיעור 'עדשה' לא נזכר במפורש בתורה, אך הוא מדיוק מלשון התורה, מאחר שפעם אחת נאמר בתורה בפרשת ויקרא "כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא" (ספר ויקרא, פרק י"א, פסוק ל"א) ומשמע שנגע בכל השרץ, ופסוק אחר כך נאמר "וְכֹל אֲשֶׁר יִפֹּל עָלָיו מֵהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא" (ספר ויקרא, פרק י"א, פסוק ל"ב) וממנו משמע שאפילו אם נגע במקצת השרץ נטמא, ומכך למדו חז"ל שהכוונה למקצת מהשרץ שהוא ככולו, והיינו כעדשה, שהרי החומט - שהוא הקטן שבשרצים - תחילת יצירתו בכעדשה.

על גודל העדשה שמשערים בה, נאמר במשנה במסכת כלים "כעדשה שאמרו, לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית, זו מצרית." (משנה, מסכת כלים, פרק י"ז, משנה ח').

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טומאת שרץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבלת שרץ (בשרו או דמו) של אחד משמונה שרצים, והיא מטמאת במגע רק אם היא בשיעור מינימלי של נפח זרע העדשה[1], שהוא קטן הרבה יותר משיעור כזית שנקבע לטומאת אדם מת או נבלת בעלי חיים. עם זאת, איבר שלם של שרץ - מטמא אף אם אין בו שיעור עדשה.

מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מסוגי הצרעת הוא מחיה, ואמרו במשנה[2] ששיעורה הוא כגודל כעדשה.

שיעור כעדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשנה נאמר כי שיעורה של העדשה הוא ארבע שערות "מקום עדשה, ארבע שערות" (משנה, מסכת נגעים, פרק ו', משנה א').

באחרונים נחלקו לאיזה שיער מתכוונת המשנה, האם יש לשער את העדשה על פי שיער הראש או שהכוונה היא לשיער הגוף.

לדעת הרמ"א יש לשער בשערות הגוף. אך דעות אחרות סבורות כי לשער את העדשה על פי שערות זרוע היד. אחרים סבורים כי יש לשער בשערות הראש[3].

בשו"ת מעיל צדקה[4] חישב את גודל העדשה ומצא כי שיעור עדשה בינונית הוא בין 6 ל-6.2 מ"מ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משנה מסכת טהרות פרק ג משנה ד
  2. ^ משנה, מסכת נגעים, פרק ד', משנה ו'.
  3. ^ ראו את סיכום הדעות השונות בספר מידות ושעורי תורה, ח. בניש, עמ' קמז.
  4. ^ שו"ת מעיל צדקה סימן כ"ז.