קב (יחידת מידה)

קב ד' לוגים. אמצעי זיכרון למדידת נפחים מקראיים ותלמודיים.

קב היא מידת נפח קדומה ששימשה בעיקרה למדידת דברים יבשים כגון תבואה וכדומה. מידה זו נזכרת פעם אחת בתנ"ך בספר מלכים: "וַיְהִי רָעָב גָּדוֹל בְּשֹׁמְרוֹן וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ עַד הֱיוֹת רֹאשׁ־חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף וְרֹבַע הַקַּב חרי (ק' דִּב־) יוֹנִים בַּחֲמִשָּׁה־כָסֶף".

הקב הוא 4 לוגים שהם 24 ביצים, על פי נוסחת המרת המידות "כאסקל"ב יגוד"ו".

שיעור הקב במידות זמננו

באחרונים נחלקו בגודל שיעור הקב במידות הנהוגות כיום. הדעה הרווחת היא כדעת הרב חיים נאה שקב הוא 1.38 ליטר, זאת לעומת דעת החזון איש שיעורו הוא 2.39 ליטר. לדעת הרמב"ם אלו 1.2 ליטר (1,200 סמ"ק). לדעת כמה חוקרים הקב המסופוטמי היה קרוב מאוד לליטר (0.97–1.004).

שימושים בהלכה

• טבילת עזרא – עזרא תיקן לבעלי קרי שיהיו טובלין, ולטבילה זו אין צריך מקווה 40 סאה, ודי בתשעה קבין.
• בתהליך טהרת המת שופכים על גופו תשעה קבין מים בבת אחת (כ-12–22 ליטר מים). שלב זה הוא העיקרי והחשוב ביותר בטהרה.
• הפרשת חלה – התורה צוותה עלינו להפריש חלה ונחלקו בגמרא מסכת עדויות מכמה קבים צריך להפריש, "שמאי אומר מקב לחלה והלל אומר מקבים (שני קבים)".

מטבע לשון

מידת הקב הייתה נפוצה בזמן חז"ל בעיקר למדידת כמות קטנה ולכך שימשה בהשאלה למידה המורה על כמות קטנה, על אף שהיו מידות קטנות ממנה, ומחמת זה השתרשו כמה ניבים בתלמוד כגון:

• 'קב ונקי' – התנא רבי אליעזר בן יעקב כונה בפני התנאים כמי ש'משנתו קב ונקי', ופירש רש"י: "קב מדה קטנה כלומר במקומות מועטים הוא נזכר במשנה (או בברייתא), [אבל] נקי – בכל מקום שנזכר הלכה כמותו".
• 'רוצה אדם בקב שלו מתשעה קבין של חבירו' – אדם מעדיף דבר שעמל בו אפילו הוא מועט, מדבר שלא עמל בו אפילו הוא מרובה.
• 'בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת'.

עוד אזכורים בתלמוד

• בתלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מ"ט, עמוד ב' מוזכרים דברים רבים שמהם "עשרה קבין ירדו לעולם", כאשר מתוכם ישנו מקום, דבר או ישות שלקחו תשעה קבין. כך למשל, "עשרה קבין של יופי ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו".

ראו גם

• קב ונקי (ניב)
• רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה