קורטוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קוּרטוב היא יחידת מידה קטנה לנפח של נוזלים, שנהגתה בתקופת חז"ל ומשמשת בהלכה. המילה קורטוב נגזרה מהמילה קורט (גרגר קטן, קמצוץ, שמץ) שבעצמה נגזרה משמו היווני של החרוב. זאת, משום שזרע החרוב, הקרט, נחשב בימי קדם למשקל הקטן ביותר, וכן שזרעי החרוב נחשבו לבעלי משקל קבוע.

בימינו משמשת המילה לעיתים קרובות לתיאור כמות קטנה של חומר כלשהו - גם מוצק (כמו קורטוב מלח), ובהשאלה משמשת המילה לשם תיאור כל דבר מצומצם, כמו בשיר "תכול המטפחת" שתרגם אברהם שלונסקי, שם מופיעה המילה בפזמון החוזר: "תכול המטפחת, קורטוב של נחת ויתגשם החלום".

בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקורטוב מופיע בתלמוד בבלי[1] כשווה ערך לחלק השישים וארבע של לוג. ערכו ביחידה המטרית שווה ל-5.4 מ"ל ע"פ ר' חיים נאה[דרוש מקור], ל-9.33 מ"ל ע"פ החזון איש[דרוש מקור], או ל-1/2 מ 1/8 של הרביעית בשיטת הרמב"ם (קורטוב = = 2.40065 מ"ל){(מנחות יב, ד)}.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בבא בתרא, צ א