הין

הין היא מידת נפח עתיקה שהייתה נהוגה בתקופת המקרא ובתקופת בית המקדש. ההין שימשה בעיקר למדידת נוזלים כגון שמן, יין ומים, בפרט בהקשר בפרט בהקשר של עבודת המקדש ביחס להקרבת מנחות ונסכים.

מקור השם

מידת ההין נזכרת בתורה בפרשת שמות בפרשת עשיית שמן המשחה:

וידבר ה' אל משה לאמר. ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות וקנמן בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה בשם חמשים ומאתים. וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין. ועשית אותו שמן משחת קודש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת קודש יהיה.

— ספר שמות, פרק ל', פסוקים כ"ב–כ"ה

מידה זו לא נצרכה בשאר עבודת בית המקדש, אך לדעת חכמים, המידה הייתה מצויה כחלק משבעה סוגי מידות שהיו מצויים באופן תמידי בבית המקדש, טעמם הוא שמאחר שנצרכו למידה פעם אחת, השאירו אותו. אך לדעת רבי שמעון לא היה כלי במידה זו בבית המקדש.

המידה נזכרת בתורה כשיעור מידה למידות אחרות של נסכים: חצי הין, רביעית ההין ושלישית ההין:

וְנִסְכֵּיהֶם חֲצִי הַהִין יִהְיֶה לַפָּר וּשְׁלִישִׁת הַהִין לָאַיִל וּרְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ יָיִן

— ספר במדבר, פרק כ"ח, פסוק י"ד

שיעור המידה

מידת ההין היא 12 לוג, כפי שלמדו חז"ל בסמכת מנחות מהגימטריה של המילה 'זה':

הין - תריסר לוגי הויין, דכתיב (שמות ל, כד) "שמן זית הין" וכתיב (שמות ל, לא) "שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם" - 'זה' בגימטריא תריסר הויין

— תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף פ"ט, עמוד א'

יש שכתבו שמקור המילה "הין" (hnw), הוא במצרים העתיקה שם השתמשו במידה זו למדידת שמן, בירה ויין, כפי שעולה מממצאים ארכאולוגיים מהתקופה הפרעונית.

שאר כל מידות הלח, שיערו על פי מידה זו. וכפי שמבואר בדברי המשנה במסכת מנחות: ”שבע מדות של לח היו במקדש: הין, וחצי הין, ושלישית ההין, ורביעית ההין”

בתרגום השבעים המילה הין אינה מתורגמת, אלא נכתבת כ־ιν (תעתיק יווני של המילה "הין").

שיעור ההין במידות זמנינו

שיעור ההין שנוי במחלוקת בין הפוסקים:

• לפי החזון איש: כ-7.2 ליטר
• לפי הגר"ח נאה: כ-3.6 ליטר

שימושי ההין במקרא ובמקדש

יין לנסכים

כאמור, התורה מפרטת את שיעורי היין לנסכים לפי סוג הקרבן על פי מידת ההין:

• חצי ההין יין (כ-1.8-3.6 ליטר) - לפר
• שלישית ההין יין (כ-1.2-2.4 ליטר) - לאיל
• רביעית ההין יין (כ-0.9-1.8 ליטר) - לכבש

שמן למנחות

שיעורי השמן למנחות השונות נמדדו אף הם על פי מידת ההין:

• רבע הין (שלושה לוגין) - למנחת נסכים של כבש
• שלישית הין (ארבעה לוגין) - למנחת נסכים של איל
• חצי הין (שישה לוגין) - למנחת נסכים של פר

גם שיעור הנסכים והשמן של קרבן התמיד נעשה על פי ההין: "וְעִשָּׂרֹן סֹלֶת בָּלוּל בְּשֶׁמֶן כָּתִית רֶבַע הַהִין וְנֵסֶךְ רְבִעִית הַהִין יָיִן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד".

הן צדק

המידה מוזכרת בתורה גם בציווי שלא להונות במידות ומשקולות: ”"מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם"” (ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ל"ו) בתלמוד דרשו מהמילים הין צדק - שיש לאדם לעמוד בדיבורו, כשהמילה הין משמשת במובן כן - הן:

מה תלמוד לומר (ויקרא יט, לו) הין צדק והלא הין בכלל איפה היה אלא לומר לך גשיהא הן שלך צדק ולאו שלך צדק אמר אביי ההוא דשלא ידבר אחד בפה ואחד בלב

— תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף מ"ט, עמוד א'

קישורים חיצוניים

• הין צדק, באתר האקדמיה ללשון העברית