פרוטה (מטבע עתיק)
פְּרוּטָה הייתה המטבע המזערי בזמן המשנה. היא הייתה עשויה נחושת, אך ערכה ההלכתי נקבע על פי משקל של חצי גרגר שעורה העשוי מכסף מזוקק[1], ובימינו מחושב לפי מחיר של 1/40 גרם[2].
תוכן עניינים
בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהלכה, הערך הממוני המינימלי מבחינה משפטית שווה ערך לפרוטה. ערך הנמוך מכך לא קיים מבחינה הלכתית (אם כי ניתן לצרף מספר חפצים כאלה על מנת לקבל ערך של שווה פרוטה). יש לכך מספר השלכות:
- לא ניתן לקדש אישה בפחות משווה פרוטה.
- לא ניתן לפדות מעשר שני בפחות משווה פרוטה.
- ישנה מחילה על סכום פחות משווה פרוטה בענייני ממונות (גזל, אבידה וכדומה).
- דין מעילה בהקדש אינו נוהג אלא אם כן המעילה הייתה בערך של פרוטה לפחות.
- דין מודה במקצת, נאמר רק באופן שמודה לפחות בשווי פרוטה[3].
חישוב שווי פרוטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרוטה מחושבת בהתאם למחיר הכסף בעולם. שווי הפרוטה מחושב לפי מחיר של 1/40 גרם (0.025 גרם) כסף. חלוקת 0.025 (גרם) במשקלה של אונקית כסף (בגרמים) והכפלה במחיר האונקיה (באגורות) יתנו את שווי הפרוטה באגורות. שווי הפרוטה למעשה משתנה, ונע בסביבות 6 אגורות. (כולל מע"ם)
הרב אברהם קוסמן סובר שיש לחשב את הפרוטה בהתבסס על שכר הפועלים בזמן חז"ל. וכך מחשבים את הפרוטה בעזרת השכר הממוצע במשק, בעזרת חישוב שכזה ניתן להגיע לשיעור פרוטה של כשקל וחצי! חישוב זה גורם לחומרה רבה בחלק מהמקרים, לדוגמה המרת מעשר שני על פרוטה צריכה להתבצע על לפחות שקל וחצי.
ביטויים ופתגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שווה פרוטה - הערך המשמעותי המינימלי עבור חפצים שניתן להשתמש בהם לצורך מצווה או לצורך ממוני.
- דין פרוטה כדין מאה - במשפט העברי, עבירה בענייני ממון היא עברה גם אם הסכום קטן.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרוטה (מטבע ישראלי) - מטבע במדינת ישראל
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שווה פרוטה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ערך הפרוטה היציג באתר "מכון כתר - לכלכלה על פי התורה" (ראו שם מסגרת בתחתית הדף מצד שמאל)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כך לפי הרי"ף ורבנו חננאל, משנה תורה לרמב"ם, הלכות שקלים, פרק א', הלכה ג'. על החישוב לפי משקל גרגר שעורה ראו גם בפירוש המשנה לרמב"ם על משנה, מסכת בכורות, פרק ח', משנה ז'.
- ^ בספר שולחן ערוך, יורה דעה, סימן של"א, סעיף קל"ד חישב פרוטה לפי אחד מל"ב מרביע דרהם (דרהם הוא כ-3 גרם).
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות טוען ונטען, פרק ג', הלכה א'
| מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה | ||
|---|---|---|
| מידות אורך | אצבע • סיט • טפח • רוחב סיט כפול • זרת • אמה • ריס • מיל • פרסה | 
|
| מידות נפח | כור • לתך • איפה • סאה • הין • עשרון • קב • לוג • רביעית • כביצה • ככותבת • כגרוגרת • כזית • משורה • קורטוב | |
| מידות מטבעות | כיכר של קודש • כיכר של חול • מנה • דינר זהב • סלע • שקל • זוז (דינר כסף) • סלע מדינה (טרעפיק) • מעה • פונדיון • איסר • מסמס • קונטרק • פרוטה | |
| מידות שטח | בית כור • בית לתך • בית סאה • בית קב • בית רובע | |
| מידות זמן | חלק (יחידת זמן) • שיתין נשמין • תוך כדי דיבור • כדי אכילת פרס • כדי הילוך מיל • שעה זמנית • מעת לעת | |
