מכירת ספרים בישראל
מכירת ספרים בישראל נעשית במגוון רחב של דרכים, המביאות כולן לתוצאה הסופית: העברת הספר מהיצרן (המו"ל) לצרכן. דרכים אלה כוללות:
- מכירה בחנויות ספרים, מהן המהוות חלק מרשתות שיווק ספרים, ומהן עצמאיות.
- מכירה בחנויות כלליות, כגון חנויות כלבו וסופרמרקטים.
- מכירה באמצעות אתרי אינטרנט.
- מכירה ישירה מהמו"ל, במסגרת סדרות מנויים, בדיוור ישיר ובמכירה של ספרים בודדים.
- שבוע הספר העברי הוא אירוע שנתי למכירת ספרים בישראל - משתתפות בו כל דרכי המכירה, כן נפתחים בערים הגדולות מתחמי מכירת ספרים לשבוע זה בלבד. לעיתים השבוע מתארך והופך לחודש.
במהלך העשור הראשון והשני של המאה ה-21 חלה ירידה חדה ברכישת ספרים וקריאת ספרים בישראל של כ-50% עד 70%[1][2]; זאת למרות חקיקת החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל שנועד לתמוך בענף ובוטל לאחר זמן קצר[3]. בעשור השלישי של המאה ה-21 ספר שמכר בין 1,000 ל–10,000 נחשב רב-מכר[2], זאת לעומת המחצית השנייה של שנות ה-80 של המאה ה-20, שרבי מכר מכרו באופן קבוע עשרות אלפי עותקים (בזמן שגודל האוכלוסייה היה קטן במחצית)[4].
דרכי מכירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחנויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חנויות ספרים רבות פזורות בכל רחבי ישראל, רבות מהן כחלק מרשת חנויות ספרים ארצית וחלקן חנויות עצמאיות. לעיתים מהווה חנות הספרים חלק מפעילות תרבותית רחבה יותר. דוגמה לכך הם סלון מזל ותמול שלשום. בנוסף לחנויות הספרים, נמכרים ספרים גם בחנויות אחרות. חנויות כלבו מקצים פינה למכירת ספרים, ובסופרמרקטים ובתחנות רכבת נמכרים ספרים בהיקף מצומצם יחסית (רבי-מכר, ספרי ילדים ועוד). בחנויות מתמחות שונות נמכרים ספרים הקשורים לתחום התמחותן[5]. ישנם סוחרי ספרים שאינם בעלי חנות קבועה, אלא עוברים בין ריכוזי קהל בעל נטייה לקניית ספרים. דוגמה לדבר זה הם סוחרי ספרים תורניים העוברים בין ישיבות ובתי כנסת ומוכרים שם את ספריהם.
בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 החלו לקום רשתות ספרים ארציות, במקביל לפריחת שוק הספרים באותן השנים[6]. הרשת הוותיקה של "סטימצקי", שכבר ב-1965 הפעילה 4 סניפים, גדלה לכ-70 סניפים[7] מולה קמו רשתות מתחרות, בהן: רשת של "כתר הוצאה לאור" שהחלה עם חנות אחת במרכז כלל בירושלים ב-1980[8] וגדלה ל-33 חנויות ונקודת מכירה ב-1989[9]; רשת שהקימה "מודן הוצאה לאור" שב-1987 הפעילה 44 חנויות[10], חלקן בשותפות עם חנויות עצמאיות[11], אך היא נסגרה לאחר מספר שנים[12]; רשת "ליריק" שהפעילה 10 חנויות בוטיק[13], חלקן בשותפות עם יזמים שונים[14], כולל חנות במרתף ברחוב דיזנגוף שהייתה פתוחה עד 11 בלילה[15].
בנובמבר 1988 פתחה רשת "כתר" חנות ענק ברחוב דיזנגוף, במבנה בו פעל קודם כלבו "מצקין". החנות התפרסה על שלוש קומות, הוקמה בהשקעה של מיליון דולר, בעיצוב עדה כרמי-מלמד, כללה בית-קפה וכונתה "חנות הספרים הגדולה ביותר במזרח־התיכון". היא כללה 25 אלף ספרים ופעלה לפי הדגם של חנויות דומות בלונדון, פריז וניו יורק[16]. אך היא נסגרה לאחר פחות משלוש שנים[17].
בשנות ה-90 של המאה ה-20 ותחילת העשור הראשון של המאה ה-21 רבות מהרשתות נסגרו והייתה ירידה חדה במספר החנויות העצמאיות. ביוני 1991 נמכרה רשת "כתר" לקבוצת משקיעים ברשת אלי גרניט, שניהל קודם את רשת "דיונון"[18]. הרשת החלה לפעול בשם "גרניט-כתר" ונסגרה כעבור מספר שנים[17]. ב-2006 נסגרו הסניפים האחרונים של רשת "ליריק" ברעננה ורמת השרון[19]. חנויות ספרים רבות ובהן מהוותיקות ביותר, נסגרו בגלל חוסר יכולת להתמודד בשוק שהתחרות בו הולכת וגדלה[20]. במקביל עלה כוחה של רשת "סטימצקי", ב-1995 רכשה את רשת "ספרי" שהיו לה 11 סניפים, הממונה על ההגבלים העסקיים נדרש לבדוק אם סטימצקי נהפכה למונופול, כלומר אם היא תופסת נתח שוק של 50% ומעלה משוק חנויות הספרים בארץ, אך קבע כי הרשת אינה מונופול. עם זאת ב-2002 נטען כי לפי מספר עותקי רבי המכר שנמכרים בישראל, יותר מ-50% נמכרו ב"סטימצקי"[21].
בשנת 2002 קמה לראשונה מתחרה משמעותית לרשת "סטימצקי" כאשר הרשתות "צומת ספרים" ו"יריד הספרים" התמזגו. "צומת ספרים" הוקמה ב-1995 על ידי הבעלים של הוצאות הספרים "כנרת וזמורה ביתן" כרשת למכירת עודפי ספרים, והפעילה באותה עת 14 חנויות ורשת "יריד הספרים" הוקמה ב-1981 על ידי אבי שומר, והפעילה באותה עת 16 חנויות[22]. בתגובה לשילוב בין הוצאת ספרים לרשת ספרים הקימה "סטימצקי" ס-2005, בשותפות עם הוצאת "כתר" את "כתר ספרים" ואילו הוצאת מודן הצטרפה כשותפה לרשת "צומת ספרים"[23]. מאז הפכו שתי הרשתות לדואופול השולט על כ-60% משוק הספרים בישראל[24].
על פי הערכת BDI נכון לשנת 2005, נמכרים בישראל כ-35 מיליון ספרים בשנה כאשר 80 אחוז מהמכירות מתבצעות בחנויות הספרים[25]. הערכה זו שונה מפרסומים של מו"לים שונים, המדברים על כך שעד שליש מהמכירות השנתיות מתבצעות בשבוע הספר. חלק נוסף מהמכירות מבוצע באינטרנט ובכ-1,200 נקודות מכירה של ספרים - במרכולים, ברשתות הפארם, בתחנות דלק ועוד. לפי ההערכה, פעלו בישראל 300 חנויות ספרים, כאשר 217 מתוכן שייכות לרשתות הספרים השונות. הרשתות אמנם מחזיקות בכ-70 אחוז ממספר החנויות, אבל רק ב-55% מכלל המכירות בענף כשהחנויות הפרטיות, העצמאיות מצליחות להחזיק מעמד היטב, עם 45% מהמכירות[26].
הערכה מעודכנת לגבי מספר החנויות, מפרטת רשימה של כ-450 חנויות ספרים בישראל כש-50 אחוז מהן בבעלות הרשתות הגדולות "סטימצקי" ו"צומת ספרים", קרוב ל-20 אחוז שייכות לרשתות קטנות יותר והשאר כ-30 אחוז הן חנויות ספרים עצמאיות[27].
הבעלוּת של אחדות מהוצאות הספרים על רשת חנויות ספרים גדולה מאפשרת להוצאות אלה למכור ברשת את ספריהן במחירים נמוכים, שכן במידה מסוימת זו מכירה ישירה, מהמו"ל לצרכן, תוך צמצום עלותו של המפיץ (הגוף המקשר בין המו"ל לבין חנויות הספרים)[21]. מבצעים הנערכים ברשתות הספרים, שבהם נמכרים חלק מהספרים במחירים מוזלים ביותר, הביאו ליוזמה של מו"לים לקבוע בחקיקה הגבלות על מבצעי הנחה לספר בשנה הראשונה להופעתו[28]. ביולי 2013 אישרה הכנסת את החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל (הוראת שעה), התשע"ג-2013, האוסר על חנויות ספרים למכור ספרות חדשה בעברית או בערבית (גם מקור וגם מתורגמת) במחיר שונה מהמחיר המומלץ לצרכן, עד שנה וחצי ממועד היציאה לאור (למעט בימי שבוע הספר). החוק נכנס לתוקף בתחילת 2014[29] ובוטל בהדרגה החל מיוני 2016 ועד אוגוסט 2018.
על חנויות הספרים אמר העורך וחוקר הספרות מנחם פרי:
- מה שהכי חסר לי בתל אביב הוא חנויות ספרים. יפתיע אותך שאני אומר את זה, אבל אין חנויות ספרים בתל אביב. יש קובות לממכר ספרים, חנויות למבצעים, והחנויות הפרטיות הולכות ונעלמות. אני מתכוון לחנות ספרים בת שלוש-ארבע קומות, עשירה בהיצע שלה. יש חנויות כאלה בערים מסוימות כל מאה מטר, דווקא במזרח אירופה, אבל גם בפאריס, בברלין ובלונדון[30].
ישירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניגוד לענפי מסחר רבים, שבהם יש הפרדה ברורה בין היצרן לבין הצרכן הסופי, שביניהם מתווכים מסחר סיטונאי ומסחר קמעונאי, מכירת ספרים מתקיימת גם ישירות מהמו"ל לצרכן הסופי. אחת הסיבות לכך, אך לא היחידה, היא שחנויות הספרים מחזיקות רק חלק קטן ממכלול הספרים שמציעים המו"לים, עקב אילוצים עסקיים (בעיקר גודלה המוגבל של החנות). מכירה ישירה נעשית במגוון דרכים:
- בעקבות פנייה של קונה אל המו"ל, בחיפושיו אחר ספר שלא מצא בחנות.
- בדיוור ישיר של המו"ל ללקוחות פוטנציאליים.
- באתר האינטרנט של המו"ל (המשמש כחנות אינטרנטית לספרי ההוצאה, כדוגמת אתר הוצאת רסלינג, או מאפשר רכישה רק לחברי מועדון רשומים, כדוגמת אתר הספריה החדשה).
- דוכני "שבוע הספר העברי" מחולקים לפי מו"לים, ויש בהם המופעלים ישירות על ידי המו"ל.
- סדרות מנויים, שהחותמים עליהן מקבלים את הספרים שבחרו עם צאתם לאור. סדרות בולטות מסוג זה הן "ספריה לעם" של הוצאת "עם עובד" ו"הספריה החדשה" של הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה. גם האנציקלופדיה העברית, שתהליך הוצאתה לאור נמשך כחצי יובל שנים, נמכרה בשיטה זו.
- מכירה לארגוני עובדים: ספר אינו מקובל כשי לחג, אך לעיתים הוא בכל זאת ניתן כחלק מהשי לחג. הספר "גוף האדם" נמכר להסתדרות המורים ב-80,000 עותקים, כשי לראש השנה תשנ"א. הספר "בני מיננו" נמכר ב-23,000 עותקים לארגון המורים, כשי לראש השנה תשנ"ב.
בנוסף למכירה ישירה, אחדים מהמו"לים נמצאים בקשרי בעלות עם רשתות של חנויות ספרים: עם בעליה של רשת "צומת ספרים" נמנים גם הוצאת "כנרת זמורה-ביתן" והוצאת "מודן" שרכשה גם את "כתר ספרים".
שיקולי מכירה משפיעים על מועד הוצאתם לאור של ספרים: ספרים רבים יוצאים לאור לקראת שבוע הספר העברי, לקראת ראש השנה או לקראת פסח, שהם מועדים של רכישת ספרים מוגברת.
באתרי אינטרנט
[עריכת קוד מקור | עריכה]מכירת ספרים היא אחד מתחומי הפעילות של מכירה באינטרנט. להצלחה כלל עולמית זוכה חברת אמזון (שספריה נמכרים גם בישראל). בישראל הוקמו אתרי אינטרנט אחדים למכירת ספרים, אם כי חלקם בכלל המכירה קטן יחסית. אתרי האינטרנט למכירת ספרים נבנו תחילה על ידי משווקים עצמאיים, ובמהלך השנים החלו גם שתי הרשתות הגדולות של חנויות ספרים, "סטימצקי" ו"צומת ספרים", להפעיל אתרי אינטרנט משלהן[31].
הדפסה על פי דרישה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2024 הושק בישראל שירות הדפסה על פי דרישה ראשון בישראל בשם בוקפוד, המאפשר לסופרים להעלות ספרים למכירה ישירות לקוראים, באמצעות הדפסת עותק בודד לאחר הרכישה ומשלוח ישיר עד בית הלקוח. פלטפורמה זו מפחיתה את הסיכון של הסופרים בהדפסת כמות גדולה של ספרים, חוסכת להם את ההתעסקות במשלוח, וכן פותחת לפניהם אפיקי שיווק חדשים[32].
ספרים אלקטרוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2010 החלה הפצתם של ספרים אלקטרוניים בעברית, תחילה על ידי האתר מנדלי מוכר ספרים ברשת ואחר כך על ידי האתר "עברית" - המיזם המשותף של רשת "סטימצקי" ו"ידיעות טכנולוגיות מידע" מקבוצת ידיעות אחרונות[33]. בהמשך הוקמו אתרים נוספים וגם רשת "סטימצקי" החלה למכור ישירות באתרה ספרים אלקטרוניים וספרי קינדל[34].
שיווק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדומה למכירה בענפים אחרים, את תהליך המכירה מלווה תהליך של שיווק, שמטרתו לעורר בקונה הפוטנציאלי את הרצון לרכוש את הספר. תחילת הפצתו של ספר חדש מלווה במסע יחסי ציבור, הכולל ראיונות עם המחבר באמצעי התקשורת (לכך זוכים בעיקר מחברים נודעים) פרסום סקירה על הספר במדורי הספרות בעיתונים, פרסום, בעיקר בעיתונים, אך גם ברדיו, פרסום פרק ראשון מתוך ספר חדש באתר אינטרנט (של המו"ל או של גורמים אחרים), ועוד.
ספרים שיצאו לאור בחו"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל קיים ביקוש מתמיד לספרים בשפות זרות, שיוצאים לאור בחו"ל. סיבות עיקריות לכך:
- ישראל היא מדינה קולטת עלייה, ורבים בה אלה ששפת האם שלהם איננה עברית (ראו מדיניות לשונית בישראל), ומעוניינים לקרוא ספרים בשפת האם שלהם. לסיפוק ביקוש זה פועלות בישראל חנויות המתמקדות במכירת ספרים בשפות זרות, כגון "אלשיך" לספרים בצרפתית ו"לפק" לספרים ברוסית.
- אנגלית נלמדת כשפה זרה בבתי ספר בישראל, וכתוצאה מכך נוצר ביקוש לספרי קריאה בשפה זו. מדור לספרים באנגלית (בעיקר רבי-מכר) מתקיים ברבות מחנויות הספרים. בלטה בכך, עוד בשנות השישים, החנות של "סטימצקי", ברחוב אלנבי בתל אביב.
- סטודנטים באוניברסיטאות נזקקים לספרי לימוד באנגלית. עד להקמתה של האוניברסיטה הפתוחה היה היצע ספרי הלימוד בעברית מצומצם ביותר, וגם איכותם של הספרים הייתה ירודה, עקב התקציב הדל להפקתם. האוניברסיטה הפתוחה, העוסקת בהתמדה בהוצאה לאור של ספרי לימוד אוניברסיטאיים בעברית, הגדילה מאוד את ההיצע בתחום זה, אך עדיין קיים ביקוש ניכר לספרי לימוד באנגלית. ספרי לימוד באנגלית יובאו על ידי חנויות הפועלות באוניברסיטאות.
עד אמצע שנות התשעים, קורא שנזקק לספר מחו"ל שאינו נמצא בחנויות, יכול היה להזמינו בחנויות שהתמחו בכך, כגון "אלף בית" שפעלה בתל אביב. מאמצע שנות התשעים, עם פתיחת חנויות הספרים באינטרנט, נפתחה הדרך לרכישה ישירה של ספרים בחו"ל, תוך צמצום בולט בצורך בסוכן ישראלי.
ספרים "יד שנייה"
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרבית חנויות הספרים מתמקדות במכירת ספרים חדשים, אך פועלות גם חנויות העוסקות במכירת ספרים משומשים ("יד שנייה"). בחנויות אלו נמכרים ספרים משומשים, בדרך כלל במחירים נמוכים יותר, או ספרים ישנים ונדירים. כמו כן, חלק מהחנויות מוכרות ספרים משומשים בשפות זרות שלא נמכרים בישראל[35][36].
חנויות רשת סיפור חוזר הן חנויות הספרים המשומשים הנפוצות בישראל, ובהן כל הספרים נמכרים במחיר אחיד של 25 ש"ח. המחיר הזול יחסית מתאפשר מכך שהרשת מקבל את הספרים בחינם מתורמים - תמורת התרומה התורמים מקבלים הנחה קטנה ברכישת ספרים אחרים ברשת[37][38].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צבי ברסקי, חנות ותווית, מוכרי ספרים בארץ ישראל 1870–1948, הוצאת מנגד, 2019
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שירי לב-ארי, לענף הספרים דרוש: כיוון, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2005
- סיון קלינגבייל ושירי לב-ארי, רשת סטימצקי: מובילות בשוק, מאבקים וכוחנות, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2005
- ורד לי, מסע בעקבות הספר האבוד עם ציידי ספרים מקצועיים, באתר הארץ, 6 ביוני 2014
- רותי לוי, הכירו את חנויות הספרים העצמאיות שלא נבהלות מהמשבר בענף, באתר TheMarker, 21 ביוני 2014
- מיה סלע, קיבלתם ירושה? נפתח לכם חיסכון? ברכות, אתם יכולים להיות סופרים בישראל, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2014
- ז'נאן בסול, קריאה בסימן שאלה, באתר הארץ, 5 ביוני 2017
- חיות כיס, פרק 294: שוק הספרים מת. הפעם באמת, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 7 באוגוסט 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ יפתח אשכנזי // איור: יעל בוגן, 'עם הספר' כבר לא קונה ספרים, באתר ynet, 9 ביולי 2021
- 1 2 עודד כרמלי, ספרים? מישהו עדיין קורא ספרים? צריך להודות: ישראל המשכילה נכחדת - אלה האדים האחרונים של הספרות העברית. ספר שזוכה לביקורת מהללת יכול למכור 200 עותקים, לפעמים גם עותק בודד, באתר הארץ, 11 ביוני 2025
- ↑ הצרכנים רכשו פחות ספרים מתחילת השנה - אך רשתות הספרים הרוויחו יותר, באתר TheMarker, 1 ביוני 2015
- ↑ חיים נגיד, המיתון שאחרי ה'בום' - שבוע הספר העברי, מחר ההתחלה. אחרי שיאי השנה שעברה מצפים השנה להאטה, מעריב, 6 ביוני 1988
רון שחר, ספרים - רבי מכר בשנה שהייתה, חדשות, 28 בספטמבר 1987 - ↑ למשל בחנויות מחשבים נמכרים ספרי מחשבים, בחנויות לציוד משרדי נמכרים ספרי ניהול, בחנויות לציוד טיולים נמכרים מדריכי טיולים ובמוזיאונים נמכרים ספרים המשיקים לתערוכות שמתקיימות בהם.
- ↑ מיכל הולצמן, עסק טוב - ספרים - ענף הספרים נמצא בתנופה. הרווחיות טובה, המכירות גדלות. תתרות בין המו"לים, גל של ספרות ישראלית החדשה, ומפעלי המינויים החזירו את עם ישראל לחנויות הספרים, מעריב, 13 באפריל 1987
- ↑ חנות הספרים — מקצועיות או סגירה, מעריב, 13 באפריל 1987
- ↑ מה בכלל - תנופה חדשה למרכז־כלל, כל העיר, 8 באוגוסט 1980
- ↑ צ'ופרים למשפחות הקבע ברשת חנויות כתר, במחנה, 13 בספטמבר 1989
- ↑ ספרים רבותי, ספרים, מעריב, 23 בספטמבר 1987
- ↑ אלוף בן, מודניזציה - מודן קונה הכל, חנויות, הוצאות ספרים, אנציקלופדיות, העיר, 12 ביוני 1987
- ↑ דליה קרפל, עודד מודן. משוטט ורוכש חנויות. חוטף כפי יכולתו. אולי המו"ל הגדול בארץ. זה קרה רק לפני שנה, עכשיו העסקים קצת אחרת. חנויות נסגרו, גם המחסן, העיר, 5 באוגוסט 1988
- ↑ אורלי פילוסוף, פותחים ספרים רבותי, ספרים - , כל העיר, 29 בינואר 1988
- ↑ דלית מילשסיין, עברתי במקרה, העיר, 24 ביולי 1987
- ↑ ספרים עד 11 בלילה - ליריק: חנות ספרים כמקום בילוי, העיר, 2 בינואר 1981
- ↑ מיה כהן, כמו בניו-יורק, אבל בגדול - באוקטובר ייפתח בחנות מצקין לשעבר, ענק הספרים החדש של הוצאת כתר — ארבע קומות של ספרים וגם ירחוני, העיר, 26 באוגוסט 1988עידית שחורי, היהלום שבכתר - פנינה חדשה בדיזנגוף * שלוש קומות, 25 אלף ספרים, המדפים עץ טבעי - אומרים עליה שהיא חנות הספרים הגדולה ביותר במזרח־התיכון - "כתר" * סיפור של מיליון דולר, מעריב, 15 בנובמבר 1988
במוצ"ש נפתחת בדיזנגוף 101 פינת פרישמן, חנות הספרים המפתיעה והגדולה ביותר בישראל. 3 קומות, 30,000 ספרים והקפה הכי טוב בתל־אביב, העיר, 11 בנובמבר 1988 - 1 2 אפי לנדאו, גרניט מחזירה ספרים למו"לים, חדשות, 4 ביוני 1992
- ↑ אפי לנדאו, מקשול מקמילן הפסידה חצי מיליון שי ממכירת רשת כתר, חדשות, 20 ביוני 1991
- ↑ ניבה רטנר, מנדלי לא מוכר ספרים - תחרות המחירים הגועשת בין רשתות סטימצקי לצומת ספרים, והקשר המתהדק שלהן עם ההוצאות הגדולות, מביאים איתם נזק עצום ובלתי הפיך לתרבות הישראלית: יותר ויותר חנויות ספרים עצמאיות ואיכותיות נאלצות לסגור את שעריהן. אחרות מתקיימות כרגע על בסיס פילנתרופי. צועקת הצילו, באתר גלובס, 15 במאי 2006
- ↑ אסתי סגל, מועדון הספר - על חנויות הספרים הקטנות שנסגרות ועל ההפסד של הקוראים, באתר גלובס, 17 ביוני 2008
- 1 2 שירי לב-ארי, רב מכר - שוק הספרים הישראלי מתכונן לתחרות ערה. רשתות הספרים, חלקן בבעלות מו"לים, ינסו להתמודד עם סטימצקי, ויחלישו עוד יותר את החנויות הקטנות, באתר הארץ, 14 בינואר 2002
- ↑ מיכל סבו, הסכם מיזוג בין צומת ספרים ויריד הספרים, באתר TheMarker, 8 באוגוסט 2002
- ↑ סיון קלינגבייל, הוצאת מודן מצטרפת כשותפה לרשת צומת ספרים - רכשה כ-33% מרשת חנויות הספרים, באתר TheMarker, 4 ביולי 2005
- ↑ גילי איזיקוביץ, ברוכים הבאים לסופרמרקט - המניפולציות העיצוביות של רשתות הספרים, באתר הארץ, 4 ביוני 2017
- ↑ רן רימון, בישראל נמכרים כ-35 מיליון ספרים בשנה; כ-80% מהמכירות מתבצעות בחנויות הספרים, באתר TheMarker, 9 ביוני 2005
- ↑ איתמר לוין, 69% מכלל החנויות ברשתות, באתר גלובס, 16 באוקטובר 2005
- ↑ טקסט רץ הוצאה לאור, רשימת 450 חנויות ספרים בכל הארץ, באתר טקסט רץ הוצאה לאור, 2019-07-01
- ↑ סיון קלינגבייל, האם חוק הספרים יעמוד במבחן המדף?, באתר TheMarker, 1 במאי 2013
- ↑ יהונתן ליס, הכנסת אישרה סופית את חוק הספרים - ייכנס לתוקף בעוד כחצי שנה, באתר הארץ, 31 ביולי 2013
- ↑ ריאיון לדורית זילברמן, "תל אביב עיר תוססת כמו ניו יורק ... ברלין ... לונדון", מאזנים, דצמבר 2008
- ↑ שושנה חן, קניית ספרים באינטרנט: היתרונות והחסרונות, באתר ynet, 5 בדצמבר 2002
- ↑ יוחאי אורלן, בוקפוד – המערכת שמשנה את כללי המשחק לסופרים בישראל, באתר מילימילים
- ↑ בר בן-ארי, קורא הספרים של ידיעות וסטימצקי הפר את תנאי לינוקס - סירב לחשוף את קוד המקור של מערכת ההפעלה, באתר TheMarker, 4 באוגוסט 2010
- ↑ רוצים להוציא ספר? דלגו ישר לאינטרנט, באתר TheMarker, 20 במאי 2013
- ↑ נופר סיני, הספרייה החדשה - ברחבי ישראל מסתתרות חנויות ספרים שמציעות לכם לרכוש כל ספר בחצי מחיר. השיטה: הלקוח מקבל זיכוי על הספר שהוא מחזיר, הספרים עוברים מהר למדף היד השנייה והחנות מוכרת את אותו עותק שוב ושוב, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2006
- ↑ גיא פרחי, חנויות הספרים הטובות בתל אביב, באתר "Time Out ישראל", 1 בספטמבר 2019
- ↑ איריס ליפשיץ קליגר, 5 קטנות עם עופר כהן | מנכ"ל רשת "סיפור חוזר" על המכירות בשבוע הספר, באתר ynet, 27 ביוני 2024
- ↑ שושנה חן, "המהפכה תגיע מעולם היד שנייה. למה לקנות ספר ב-70 שקל כשאפשר ב-20 שקל?", באתר ynet, 2 בדצמבר 2022