סקרטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
SCT
מזהים
שמות נוספיםSCT, entrez:6343, Secretin
מזהים חיצונייםOMIM: 182099 HomoloGene: 137358 GeneCards: SCT
מיקום הגן (באדם)
כרומוזום 11 (באדם)
כרומוזוםכרומוזום 11 (באדם)[1]
כרומוזום 11 (באדם)
מיקום גנומי עבור SCT
מיקום גנומי עבור SCT
עמדה11p15.5התחלה626,431 bp[1]
סוף627,143 bp[1]
אורתולוגים
מיניםאדםעכבר
Entrez
Ensembl
UniProt
RefSeq (mRNA)

NM_021920

n/a

RefSeq (חלבון)

NP_068739

n/a

מיקום (UCSC)Chr 11: 0.63 – 0.63 Mbn/a
חיפוש PubMed[2]n/a
ויקינתונים
צפייה/עריכה נתוני אדם

סקרטין הוא הורמון המופרש מתאי S במעי הדקתריסריון) כשיש מעבר חומצה מהקיבה. ההורמון מגרה הפרשת ביקרבונט (בסיס) בלבלב, בכבד ובבלוטות ברנר שבתריסריון ובכך מווסת pH.

הסקרטין מורכב מ-27 חומצות אמינו.

כאשר חומצת הקיבה מגיעה לתריסריון, ההורמון מופרש, וגורם להפרשת נוזלי לבלב וביקרבונט המובילים לנטרול התוכן החומצי במעי- למעשה, מונע היווצרות של חומציות יתר. בנוסף, הסקרטין מעכב את תנועתיות המעיים.

הפרשת הסקרטין מתווכת על ידי Secretin releasing factor המיוצר במעי. לאחר שהסקרטין פועל, אנזימי לבלב גורמים להרס הפקטור המתווך כאמור, ובכך מפסיקים את הפרשת הסקרטין. הרצפטור לגסטרין משותף למשפחה של רצפטורים כגון הרצפטור לגלוקגון, קלציטונין, PTH ו-VIP.

אנשים החולים בתסמונת זולינגר אליסון סובלים מהפרשה עודפת של ההורמון גסטרין כתוצאה מגידול המפריש ביתר את ההורמון הנ"ל. על מנת לאבחון מחלה זו, בודקים את השפעתו של הסקרטין, אשר פועל באופן נורמלי להפחתת רמת הגסטרין. במחלה זו, הסקרטין אינו משפיע ורמות הגסטרין בדם יהיו גבוהות מאד, ועל כן בדיקה זו יכולה לאבחן את קיום התסמונת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1902 חקרו צמד הפיזיולוגים האנגלים ויליאם בייליס(אנ') וארנסט סטרלינג(אנ') כיצד מערכת העצבים מבקרת את תהליך העיכול. היה ידוע כי מיצי עיכול מופרשים בלבלב בתגובה למעבר של מזון לתריסריון. הם גילו כי תהליך זה למעשה לא מבוקר על ידי מערכת העצבים. הם קבעו כי חומר שמופרש במעי מגרה את הלבלב לאחר מעבר של החומר במחזור הדם. את קראו לחומר המופרש מן המעי סקרטין. סקרטין היה ה"שליח הכימי" הראשון שזוהה. "שליחים כימיים" מסוג זה נקראים כיום הורמונים, מונח שטבע בייליס ב-1905.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Catalase-1DGF.png ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.