לפטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבנה הלפטין

לפטין הוא הורמון חלבוני המיוצר בתאי שומן וברקמות שומניות. משם זורם הלפטין במחזור הדם עד שהוא מגיע אל המוח. ההורמון ממלא תפקיד מרכזי בוויסות צריכת אנרגיה והוצאתה דרך ויסות התיאבון וחילוף חומרים.

הלפטין מורכב מ-167 חומצות אמינו ושמו נגזר מהמילה היוונית Leptos שפירושה "רזה".

את הורמון הלפטין גילו ג'פרי מ. פרידמן וצוותו באוניברסיטת רוקפלר שבניו יורק בשנת 1994, דרך ניסויים בעכברי מעבדה בעלי מוטציה מסוג ob/ob אשר גרמה להם להשמנה יתרה.

הורמון הלפטין מופרש מרקמת שומן (רמתו פרופרוציונית לרמת השומן בגוף). הלפטין מדווח להיפותלמוס על מצבי שובע, ומפחית את התיאבון, וכתוצאה מכך יש ירידה בתצרוכת הקלורית. במצבים של רעב, תת תזונה או אנורקסיה, רמות הלפטין תהיינה נמוכות. אצל אנשים בעלי עודף משקל, רמות הלפטין תהיינה גבוהות, אולם בגלל תנגודת ללפטין (אשר מתרחשת כנראה בגלל ריוויון של הרצפטורים ללפטין בהיפותלמוס) לא ידוכא התיאבון.

ללפטין יש תפקידים נוספים, מלבד תפקידו בבקרת מנגנון השובע והרעב:

  1. וויסות מערכת החיסון, המטו-פויזיס, אנגיוגנזיס (יצירת כלי דם חדשים), והתפתחות עצם. אצל אנשים עם תת-תזונה קשה או רעב, יש מעט לפטין, וכתוצאה מכך יש שינוי בוויסות מנגנון החיסון עם נטיית יתר להופעת זיהומים. כך גם אצל אנשים עם משקל עודף, בעלי תנגודת ללפטין (כפי שהוסבר לעיל).
  2. השפעה על העצם: קיימים רצפטורים ללפטין על פלטת הגדילה של העצם, הוא מגרה פרוליפרציה (התרבות) של תאי סחוס ושל גדילת העצם.
  3. מערכת ההתבגרות המינית- ללפטין יש ככל הנראה השפעה על גירוי מרכזי של ההורמון GNRH (הורמון משחרר הורמון גדילה, אשר מביא לשחרור של הורמוני המין.). נמצא כי מוטציה בגן ללפטין גורמת לתופעות של השמנה קשה, וכן להיפו-גונדיזם כתוצאה מתת ההשפעה על מערכת הורמוני המין.

מנגנון הפעולה של לפטין בוויסות שובע ורעב: כאשר האדם שבע, יש הפרשה של לפטין מרקמת שומן. הלפטין מגרה הפרשה של POMC, שהינו גן שמקודד למגוון של הורמונים, וכתוצאה מכך מופרש ההורמון אלפא MSH, שהינו נגזרת של ה-POMC ובעל תפקיד במנגנון ויסות הרעב והשובע. חוסר ב-POMC יביא להפחתת ההפרשה של ההורמון אלפא MSH, ומכאן להשמנה. בנוסף לכך, ההורמון ACTH הינו נגזרת נוספת של חלבון POMC, ועל כן חוסר ב- POMC יביא, מלבד להשמנה, גם לתופעות של אי ספיקת בלוטת יותרת הכליה (מחלת אדיסון) וכן לפיגמנטציה שאינה תקינה (ילדים ג'ינג'יים).

ההורמון אלפא-MSH נקשר לקולטן בשם MC4R, וגורם לדיכוי התיאבון. פגם בקולטן יגרום להשמנה מגיל מאד צעיר- יאופיין בין היתר גם בגובה רב יחסית מול האוכלוסייה (ילדים בעלי עודף משקל, וגבוהים). זהו הפגם הגנטי השכיח ביותר אשר גורם להשמנה של כ-5%.

במצבים של רעב, יש רמה נמוכה של לפטין, ויש יצירה של אנטגוניסטים תחרותיים ארוכי טווח (NPY, AGRP) של הקולטן MC4R, המונעים קשירה של אלפא MSH, וגורמים לעידוד התיאבון.