עודד גולדרייך
גולדרייך, יולי 2006 | |
לידה |
4 בפברואר 1957 (בן 67) תל אביב-יפו, ישראל |
---|---|
ענף מדעי | מדעי המחשב, מתמטיקה |
מקום מגורים | ישראל |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | שמעון אבן |
מוסדות | מכון ויצמן למדע (1 במרץ 1994) |
תלמידי דוקטורט | יהודה לינדל, נועם ליבנה, אלון רוזן, אור מאיר, רון רוטבלום, תום גור, אמיר הרצברג, בועז ברק, הוגו קרבצ'יק, ארז פטראנק, רן קנטי, רועי תל |
פרסים והוקרה | |
בן או בת זוג | דנה רון |
אתר רשמי | |
תרומות עיקריות | |
מחקרים תאורטיים ביסודות הקריפטוגרפיה ובתורת הסיבוכיות החישובית | |
עודד גולדרייך (נולד ב-4 בפברואר 1957) הוא מדען מחשב ישראלי, העוסק בעיקר ביסודות התאורטיים של קריפטוגרפיה (תורת ההצפנה) ובתורת הסיבוכיות החישובית. גולדרייך הוא פרופסור מן המניין למתמטיקה ומדעי המחשב במכון ויצמן למדע ברחובות. הוא זוכה פרס קנות' ב-2017, וחתן פרס ישראל בתחום חקר המתמטיקה ומדעי המחשב לשנת תשפ"א (2021).
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גולדרייך קיבל תואר ראשון (ב-1980), שני (ב-1982) ושלישי (ב-1983) במדעי המחשב מהטכניון. את עבודת הדוקטורט עשה בהנחייתו של פרופסור שמעון אבן. בשנים 1983–1986 ביצע השתלמות פוסט-דוקטורט במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. בשנת 1983 הצטרף לסגל הטכניון בדרגת מרצה, בשנת 1986 עלה לדרגת מרצה בכיר ובשנת 1988 מונה לפרופסור חבר. החל משנת 1994 נמנה עם הסגל של המחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית במכון ויצמן למדע, ובשנת 1995 עלה לדרגת פרופסור מן המניין. בשנת תשע"ב (ספטמבר 2011 - אוגוסט 2012) היה חוקר אורח במכון למחקר מתקדם בפרינסטון,[1] ובשנת תש"ף (2019–2020) היה מדען אורח באוניברסיטת קולומביה.
הוא ידוע בזכות תרומותיו הרבות ליסודות התאורטיים של הקריפטוגרפיה ולתורת הסיבוכיות החישובית. עבודותיו הידועות ביותר מתייחסות להוכחה באפס ידיעה[2] ולבנייה של פרוטוקולים בטוחים למימוש כל משימה חישובית רצויה. עבודות נוספות עוסקות בפסבדו-אקראיות,[3] בשימוש באקראיות בבדיקת הוכחות (בפרט מערכות PCP), ובתחום בדיקת תכונות מדגמית (property testing).[4]
חיבר מספר ספרים בתחומי המחקר שלו, בהם הספר (בעל שני הכרכים) "יסודות הקריפטוגרפיה"[5] והספר "תורת הסיבוכיות החישובית".[6]
בשנת 2017 הוענק לו פרס קנות' על תרומתו למדעי המחשב התאורטיים.[7]
פרס ישראל לשנת 2021
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרץ 2021 החליטה ועדת פרס ישראל להעניק לגולדרייך את הפרס. בנימוקיה להענקת הפרס ציינה הוועדה, בראשותו של פרופ' נגה אלון: "פרס ישראל במתמטיקה ובמדעי המחשב מוענק לפרופ' גולדרייך על תרומות מעמיקות ופורצות דרך בסיבוכיות ובקריפטוגרפיה, ובפרט ביצירת מושגי יסוד חשובים, לרבות פונקציות פסאודו-אקראיות, חישוב רב משתתפים בטוח, ערפול תוכנה (אנ') ובדיקת תכונות. מחקריו ביססו את התחום של מערכות הוכחה, הוכחות אפס-מידע וקידוד שניתן לבדיקה מקומית (אנ'), תוך הבנת תפקידה של אקראיות בחישוב."[8]
השתלשלות הענקת הפרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]שר החינוך יואב גלנט (הליכוד) סירב להעניק לגולדרייך את הפרס בנימוק שהוא חתום על פנייה לפרלמנט הגרמני לבטל את ההכרה בתנועת ה-BDS כתנועה אנטישמית, לצד חתימה על עצומה הקוראת להחרים את אוניברסיטת אריאל.[9][10]
בתגובה השיב גולדרייך כי קריאה לסנקציות כלפי מדינת ישראל בשל מדיניותה בשטחי יהודה ושומרון, "אינה אנטישמיות אלא ביקורת לגיטימית, ופעולה פוליטית לגיטימית". עוד הוסיף וציין כי "עוגמת נפש הכרוכה בלחיצת ידם של שני מנוולים ראשיים, ראש הממשלה ועושה דברו שר החינוך" בטקס הענקת פרס ישראל, "זניחה ביחס לעוגמת הנפש שיש לי כל יום ממדיניות הממשלה".[11]
ועדת הפרס עתרה לבג"ץ כדי שיורה לגלנט לקיים את החלטתה.[12] בהחלטת ביניים הורה בג"ץ לשר לבדוק תוך 30 ימים האם עמדותיו של פרופ' גולדרייך מנוגדות לחוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם ולכן מצדיקות שלא לאשר את המלצת הוועדה.[13] עקב עיכוב זה נמנעה הענקת הפרס לגולדרייך ביום העצמאות, ולכן נערך על מדשאות מכון ויצמן טקס אלטרנטיבי שבו פרופ' דוד הראל, חתן פרס ישראל למדעי המחשב לשנת 2004, העניק לגולדרייך את פסלון הפרס שבו זכה הוא עצמו.[14] גלנט הודיע שהחליט שלא להעניק את הפרס לאף אחד באותה שנה.[15]
בחודש יולי 2021 הודיעה שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון (תקווה חדשה) שהחליפה את גלנט, כי לא תשנה את החלטת קודמה בתפקיד.[16] באוגוסט 2021 ביטל בג"ץ את החלטתו של גלנט, והורה לשרת החינוך לבחון שוב את הנושא.[17] שאשא-ביטון לא שינתה את ההחלטה,[18] אך במרץ 2022 הורה לה בג"ץ להעניק את הפרס לגולדרייך,[19] והוא קיבל את הפרס באפריל באותה שנה.[20] גולדרייך הודיע שיתרום את סכום הפרס לחמישה ארגונים שהוא רואה בהם תורמים לסיום הכיבוש, לשוויון ממשי לכל תושבי המדינה, ולצדק חברתי, והם: בצלם, שוברים שתיקה, עדאלה, קו לעובד, ועומדים ביחד.[21]
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Modern Cryptography, Probabilistic Proof and Pseudorandomness, Springer, 1998
- Foundations of Cryptography: Basic Tools (Volume 1), Cambridge University Press Press, 2001
- Foundations of Cryptography: Basic Applications (Volume 2), Cambridge University Press Press, 2004
- Computational Complexity: A conceptual Perspective, Cambridge University Press Press, 2008
- P, NP, and NP-Completeness: The Basics of Computational Complexity, Cambridge University Press Press, 2010
- A Primer on Pseudorandom Generators, ULECT series (Nr. 55), AMS, 2010
- Introduction to Property Testing, Cambridge University Press Press, 2017
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]עודד גולדרייך נשוי מאז 1990 לדנה רון, מדענית מחשב ופרופסור להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב. להם מאמרים מדעיים משותפים אחדים. הם מתגוררים בתל אביב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של עודד גולדרייך
- עודד גולדרייך, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- עודד גולדרייך, באתר dblp
- עודד גולדרייך, באתר ResearchGate
- עודד גולדרייך, באתר גוגל סקולר
- עודד גולדרייך, באתר Academia.edu
- דף הבית של עודד גולדרייך באתר מכון ויצמן
- פרופ' עודד גולדרייך, באתר פרס ישראל
- מגזין "המכון", עכשיו זה מדעי: שום דבר אינו מושלם, באתר ynet, 20 באפריל 2006
- אסף רונאל, מהוכחה באפס ידיעה לאפליקציית המגן: הצצה לתרומה של פרופ' גולדרייך למדעי המחשב, באתר הארץ, 14 באפריל 2021
- עודד גולדרייך, קריאה מתונה להצבעה פרוגרסיבית, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2022
- עודד גולדרייך, למה פגעו בפרס ישראל, באתר הארץ, 5 במרץ 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Oded Goldreich, באתר של המכון למחקר מתקדם (באנגלית)
- ^ Oded Goldreich, Silvio Micali, and Avi Wigderson. Proofs that Yield Nothing But their Validity or All Languages in NP have Zero-Knowledge Proofs" Journal of the ACM, Vol. 38, No. 3, July 1991, pages 691-729
- ^ Oded Goldreich, Shafi Goldwasser, and Silvio Micali. How to Construct Random Functions, Journal of the ACM, Vol. 33, No. 4, Oct. 1986, pages 792-807.
Oded Goldreich and Leonid Levin. Hard-core Predicates for any One-Way Function. Proceedings of the 21st ACM Symp. on Theory of Computing, 1989, pages 25-32 - ^ Oded Goldreich, Shafi Goldwasser, and Dana Ron, Property testing and its connection to learning and approximation, Journal of the ACM, 1998, pages 653-750
- ^ Foundations of Cryptography, באתר של מכון ויצמן למדע
- ^ Computational Complexity: A Conceptual Perspective, באתר של מכון ויצמן למדע
- ^ Knuth Prize, IEEE Computer Society
2017 Knuth prize is Awarded to Oded Goldreich, sigact, June 13, 2017 - ^ פרופ' עודד גולדרייך באתר פרס ישראל
- ^ עוזי ברוך, סער: עצומת המרצים - פרובוקציה, באתר ערוץ 7, 9 בינואר 2011
- ^ עמית סגל, גלנט פנה לחברי ועדת פרס ישראל: אל תעניקו את הפרס למדען שתומך בתנועת החרם על ישראל, באתר מאקו, 10 במרץ 2021
- ^ עודד גולדרייך, על התערבותו הבוטה של שר החינוך גלנט: יומן פרס ישראל בעידן נתניהו, באתר זו הדרך, 14 במרץ 2021
- ^ ועדת פרס ישראל במתמטיקה ומדעי המחשב עתרה לבג"ץ נגד גלנט כי סירב לקבל את המלצתה, באתר הארץ, 30 במרץ 2021
- ^ בג"ץ 2199/21 ועדת השופטים להענקת פרס ישראל לשנת תשפ"א בתחום חקר המתמטיקה, חדר מדעי המחשב נ' שר החינוך ואחרים, ניתן ב־8 באפריל 2021
- ^ דוד הראל, פרס ישראל לעודד גולדרייך, 11 באפריל 2021
Prof. Goldreich's Alternative Israel Prize Award ceremony טקס פרס ישראל אלטרנטיבי לפרופ' גולדרייך, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 24:57) - ^ תמר טרבלסי חדד, גלנט: פרס ישראל בחקר המתמטיקה ומדעי המחשב לא יוענק לאף אחד, באתר ynet, 11 ביוני 2021
- ^ לירן כוג׳הינוף, סערת פרס ישראל: שאשא-ביטון לא תתערב בהחלטת גלנט, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 5 ביולי 2021
- ^ בג"ץ 2199/21 ועדת השופטים להענקת פרס ישראל לשנת תשפ"א בתחום חקר המתמטיקה, חקר מדעי המחשב נ' שר החינוך ואחרים, ניתן ב־12 באוגוסט 2021
- ^ ציוץ של יפעת שאשא ביטון בטוויטר, 18 בנובמבר 2021
- ^ גלעד מורג, בג"ץ נגד שאשא ביטון: להעניק פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך, באתר ynet, 29 במרץ 2022;
בג"ץ 8076/21 ועדת השופטים להענקת פרס ישראל לשנת תשפ"א בתחום חקר מדעי המחשב נ' שרת החינוך ואחרים, ניתן ב־29 במרץ 2022 - ^ תמר טרבלסי חדד, עינב חלבי, סוף לסאגה: פרופ' עודד גולדרייך קיבל את פרס ישראל בטקס מצומצם, באתר ynet, 11 באפריל 2022
- ^ עודד גולדרייך, אמשיך לעשות ככל יכולתי למען המאבק לסיום הכיבוש, באתר הארץ, 13 באפריל 2022