עופר בנגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עופר בנגל
Ofer Bengal.jpg
לידה 2 באוגוסט 1952 (בן 69)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
תפקיד מייסד ומנכ"ל רדיס לאבס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עופר בנגל (נולד ב-2 באוגוסט 1952) הוא יזם סדרתי, ממציא, מייסד ומנכ"ל חברת החד-קרן הישראלית רדיס לאבס (אנ')[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עופר בנגל נולד בשכונת צהלה שבתל אביב, ליצחק בנגל (לשעבר בלסקי) יליד הארץ, ועליזה בנגל (לבית אלט), ילידת אוסטריה. אחיו, איל בנגל הוא פרופסור בפקולטה לרפואה בטכניון ואחיו השני, רועי בנגל הוא פסיכיאטר.

עקב שירותו הצבאי של אביו, נדדה משפחתו ברחבי הארץ ובילדותו גר בצהלה, בנצרת עילית, באילת, ברמת השרון ובירושלים, אליה עבר עקב שירותו של אביו כקצין הכנסת, ושם סיים לימודיו התיכוניים בתיכון ליד האוניברסיטה.

בשנת 1970 התגייס לעתודה האקדמית, למד הנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון בחיפה וסיים תואר ראשון בהצטיינות[2].

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1974 ו-1983 שירת כקצין בלהק הציוד של חיל האוויר ביחידה שעסקה בפיתוח שינויים והתקנות במטוסי קרב. תכנן שינויים במטוסי פנטום, סקייהוק, כפיר, F-15 ו-F-16, במהלכם היה מעורב בניסויי טיסה וניסויי מנהרת רוח בארצות הברית. לפני הגעת מטוסי F-16 הראשונים לישראל למד את טכנולוגיות והנדסת המטוס בבסיס חיל האוויר האמריקאי היל שבמדינת יוטה בארצות הברית, יחד עם קבוצת הטייסים הישראלית הראשונה, ובהם אילן רמון, ובמפעל ג'נרל דיינמיקס, יצרן המטוס, בפורט וורת' טקסס. במהלך שירותו תכנן מערכת נשיאת חימוש חדשנית ל-F-16[3], והיה מעורב, בין השאר, בהכנות לתקיפת הכור הגרעיני בעיראק[3].

ב-1983 הקים את חברת "תלתן פרויקטים תעופתיים" שעסקה בתכנון שינויים במטוסים ובין לקוחותיה היו התעשייה האווירית, תעש מערכות, אלביט מערכות, רפאל, ושני לקוחות גדולים בארצות הברית, ובין השאר תכננה את מערכת מתלי החימוש של מטוס הלביא, עד לסגירת הפרויקט בשנת 1987.

לקראת סוף שנות ה-80 החל להמציא צעצועים ומשחקים ומכר רעיונות לחברות קולקו ומילטון ברדלי (כיום חלק מחברת הסברו) וטומי (אנ') ביפן, תמורת תמלוגים[4].

במסגרת גיוס כסף לחברת צעצועים חדשה פגש את האחים יהודה וזהר זיסאפל, והם שכנעו אותו לעבור לעולם ההייטק[3]. בשנת 1989 ייסד את חברת ריט טכנולוגיות (אנ') בתחום תקשורת נתונים, הנפיק אותה בנאסד"ק בשנת 1997 וניהל אותה עד שנת 2000[5]. החברה הייתה אחת החברות הראשונות במה שלימים כונה "קבוצת רד בינת" והייתה בין חברות ההייטק הראשונות בישראל. החברה פיתחה מערכת ניהול חכמה לתשתית תקשורת של ארגונים גדולים ושל חברות טלפון.

בשנת 2000 ייסד את מובייל אקונומי, שפיתחה טכנולוגיה לעולם האינטרנט הנייד (אנ'). בשנת 2003 נמכרה הטכנולוגיה של החברה לחברת סמה (אנ'). בשנים שלאחר מכן ניהל שתי חברות הייטק במצוקה, לבקשת קרנות הון סיכון שהשקיעו בהן - אדג' מדיקל דיוויסיס שפיתחה גלאי לצילום רנטגן דיגיטלי, מטעם קרן סטאר וונצ'רס (אנ') ו-SDT שפיתחה טכנולוגיה לגילוי חומרי נפץ, מטעם קרן סקויה (אנ'). כמו כן כיהן כחבר במספר דירקטוריונים של חברות הייטק, ובהן של חברת קרשצ'נדו נטוורקס.

רדיס לאבס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011 ייסד בנגל יחד עם יפתח שולמן את חברת "רדיס לאבס" שפיתחה פלטפורמה לניהול בסיסי נתונים בזמן אמת, על בסיס הקוד הפתוח Redis, והוא משמש כמנכ"ל שלה[6].

בכנס גוגל נקסט (Google Next 2019) באפריל 2019 הכריז, יחד עם מנכ"ל גוגל קלאוד תומאס קוריאן (אנ'), על שיתוף פעולה אסטרטגי של רדיס לאבס עם חברת גוגל[7][8].

באפריל 2021 הכריזה החברה על גיוס הון של 110 מיליון דולר לפני שווי חברה של מעל 2 מיליארד דולר, בהובלת קרן טייגר גלובל (אנ')[9][10], ובהשתתפות[11] קרן ויז'ן פאנד[12] של סופטבנק (Softbank)[13] וקרן-TCV.

פטנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניהול בסיסי נתונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינטרנט נייד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • System and method for internet communications - WO 02/25397 A2[14]
  • System and method for wireless advertising - WO 01/37595 A1[15]

תקשורת מחשבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Electrical Connector - US 5,195,902[16]
  • Hermaphroditic Self-shorting Electrical Connector - US 5,052,940[17]
  • Electrical connector - EU 0 456 396 A2[18]
  • Connectivity Scanner - US 5,854,824[19]

צעצועים ומשחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Toy construction apparatus - US 4,822,315[20]
  • Jigsaw puzzle in the form of labyrinth - IT8847841D0[21]
  • Variable path labyrinth puzzle - IT1219525B[22]
  • Labyrinth-puzzlespiel - DE3714380A1[23]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1983 - פרס מפקד חיל האוויר על פיתוח אמצעי לחימה למטוס F-16
  • 1996 - פרס היצואן המצטיין[24]
  • 2008 - המנכ"לים המצטיינים של ההיי-טק לשנת 2008 על פי פורום מנכ"לי ההיי-טק של המי"ל[25]
  • 2017 – דלויט, פרס חברת התוכנה שגדלה הכי מהר בסיליקון ואלי

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישא לנעמי לבית פלדמן בשנת 1976, ולהם שני ילדים. נישא בשנית לאשת התקשורת אושרת קוטלר בשנת 1999 ולהם בת[26]. החל משנת 2014 חי עם בת זוגו, אוולין דואק, אשתו לשעבר של רוני דואק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הגר רבט, חד קרן ישראלי חדש: רדיס לאבס מגיעה לשווי של למעלה ממיליארד דולר, באתר כלכליסט, 25 באוגוסט 2020
  2. ^ ליאת רון, ‏פורטפוליו / עופר בנגל, באתר גלובס, 5 בפברואר 2009
  3. ^ 1 2 3 מעין מנלה, הסולם: המנכ"ל שחלם להקים חברת צעצועים, וייסד חד קרן טכנולוגי, באתר כלכליסט, 23 באפריל 2021
  4. ^ 40 מעל 40 - עופר בנגל באתר גיקטיים
  5. ^ "לא הצלחתי לגייס כסף להקמת מפעל צעצועים, ובלית ברירה הקמתי חברת הייטק", באתר כלכליסט, 1 באפריל 2018
  6. ^ צפריר בשן, ‏"יש לנו פה סיירת מטכ"ל של ההיי-טק בישראל", באתר גלובס, 18 בינואר 2016
  7. ^ עירד עצמון שמאייר, מכוונות גבוה: מי החברה הישראלית הבאה שתגיע לנאסד"ק?, באתר TheMarker‏, 28 במרץ 2019
  8. ^ אורי ברקוביץ', ‏בהשתתפות סופטבנק: רדיס לאבס הישראלית מכפילה את השווי ל-2 מיליארד דולר, באתר גלובס, 7 באפריל 2021
  9. ^ רגע לפני ההנפקה: Redis Labs גייסה עוד 310 מיליון דולר והכפילה את שוויה, באתר גיקטיים
  10. ^ אופיר דור, ‏מי עומד מאחורי הקרן שמתסכלת את תעשיית ההון סיכון, באתר גלובס
  11. ^ מאיר אורבך, כלכליסט, שיא גיוסים בהיי-טק: מעל מיליארד דולר ביום אחד לחברות ישראליות, באתר ynet, 8 באפריל 2021
  12. ^ מאיר אורבך, סופטבנק וטייגר גלובל משקיעות 310 מיליון דולר ברדיס לאבס הישראלית, באתר כלכליסט, 7 באפריל 2021
  13. ^ מאיר אורבך, שיא גיוסי הייטק: מעל מיליארד דולר ביום אחד, באתר כלכליסט, 8 באפריל 2021
  14. ^ "System and method for internet communications" (באנגלית). patents.google.com. 4 בספטמבר 2001. 
  15. ^ "System and method for wireless advertising" (באנגלית). patents.google.com. 30 באוקטובר 2000. 
  16. ^ "US-5195902-A - Electrical Connector". portal.unifiedpatents.com. 
  17. ^ "US-5052940-A - Hermaphroditic Self-shorting Electrical Connector". portal.unifiedpatents.com. 
  18. ^ "EUROPEAN PATENT APPLICATION -Electrical connector". 
  19. ^ "US-5854824-A - Connectivity Scanner". portal.unifiedpatents.com. 
  20. ^ "Toy construction apparatus". USPTO.report (באנגלית). 
  21. ^ "Jigsaw puzzle in the form of labyrinth" (באנגלית). patents.google.com. 13 באפריל 1988. 
  22. ^ "Variable path labyrinth puzzle" (באנגלית). patents.google.com. 13 באפריל 1988. 
  23. ^ "Labyrinth-puzzlespiel" (באנגלית). patents.google.com. 30 באפריל 1987. 
  24. ^ מאת אורה קורן, ‏פרס הייצוא ל-96' לאפרת טכנולוגיות - ייצאה ביותר מ-123 מיליון דולר, באתר גלובס, 6 בנובמבר 1997
  25. ^ גיא גרימלנד, המנכ"לים המצטיינים של ההיי-טק ל-2008: טובי בכר, יצחק ניסן, ישראל מזין, עופר בן גל ומנשה עזרא, באתר TheMarker‏, 19 בינואר 2009
  26. ^ רון גרנות, חדשות טובות, באתר ynet, 7 ביוני 2006