אשרת קוטלר

אשרת קוטלר

לידה	25 ביולי 1965 (בת 60) תל אביב-יפו, ישראל
שם לידה	אשרת לוי
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב
תקופת פעילות	מ-1992
עיסוק	עיתונאית, אשת רדיו וטלוויזיה, סופרת
סוג כתב	הגשת מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 13 ומהדורת "המגזין"
רשתות חברתיות
פייסבוק	OshratKotlerOfficial
X (טוויטר)	KotlerOshrat

אשרת קוטלר (נולדה ב-25 ביולי 1965) היא מנחת סדנאות התמקדות ("פוקוסינג") ישראלית. בעברה הייתה עיתונאית וסופרת, שנודעה כאשת טלוויזיה ומגישת חדשות.

ביוגרפיה

נולדה כאשרת לוי ביפו, בת בכורה לחיים, שרברב ומורה נהיגה, ולשרה, אשת ביטוח. היא אחות לשלושה, כאשר אחד מהם מנישואיה הקודמים של אימה. משפחתה היא מיהודי בולגריה ונצר למגורשי ספרד. קוטלר גדלה בבת ים ולאחר מכן ברמת השרון, שם למדה בתיכון "רוטברג". את שירותה הצבאי עשתה כקצינת ת"ש ונפגעים בחיל השריון. לאחר השחרור, למדה לתואר ראשון במדע המדינה, ובמהלך לימודיה עבדה כדיילת ב"טאוור אייר". בהמשך, השלימה לימודים בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.

את הקריירה התקשורתית שלה החלה קוטלר כמגישה ועורכת של החדשות המקומיות בטלוויזיה בכבלים "גוונים". בשנת 1993, עם הקמת חברת החדשות של ערוץ 2, הצטרפה כעובדת ארכיון, במאית כתבות ועורכת. בהמשך התקדמה לתפקידי הגשת מבזקים וכתבת תרבות בתוכניות האקטואליה, עורכת-משנה ומגישה ב"מוסף השבת", ומגישה מחליפה בתוכניתו של רפי רשף ובמהדורה המרכזית של חדשות 2 לצד יעקב אילון. היא שידרה חדשות גם בתקופת רצח יצחק רבין. בשנת 1996 החלה להגיש ולערוך את "פגוש את העיתונות", תוכנית שהייתה, לפי טענות, הראשונה בישראל^{[דרוש מקור]} שבה אישה ניהלה תוכנית ראיונות אישית ופוליטית. במסגרת זו, זכור במיוחד ריאיון שערכה ב-1997 עם מנהיג החמאס אחמד יאסין, כשהיא עטויה בצ'אדור אסלאמי. ב-1998 הנחתה את "אולפן שישי" עם עמנואל רוזן, וערכה את התוכנית ב-1999. בשנת 2001 עברה להגיש את התוכנית "שש עם".

במקביל לעבודתה החדשותית, עסקה קוטלר גם בטלוויזיה תיעודית. בשנת 2005 הגישה שתי סדרות דוקומנטריות במסגרת "קשת" – האחת על קבלה והשנייה על חינוך. ב-2007 הגישה תוכנית מיוחדת אודות הטרדות מיניות בערוץ 10. עוד הגישה בשנת 2007 את התוכנית "סוף העולם?", על מצבה האקולוגי של המדינה ומצב זיהום האוויר בעולם. בסיומה של אותה שנה יצרה עבור ערוץ יס דוקו את הסדרה התיעודית "על סם" המבקרת בחריפות את מדיניות ההסברה והאכיפה בנושא הסמים בישראל. בדצמבר 2007 החלה להגיש את "חדשות השבת" בערוץ 10, ששמה שונה ב-2010 ל"המגזין". במהלך 2008 יצרה לערוץ 10 סדרות תעודה ותחקיר נוספות, ביניהן "אדוני המלחמה" (תעשיות נשק בישראל), "מושחתים בצמרת" (שחיתות שלטונית), "זהירות ריאליטי" (ביקורת על תרבות הריאליטי), "ילד אסור ילד מותר" (סמכות הורית) ו"עשירים חיים יותר" (פערי בריאות). בשנת 2014 הגישה לסירוגין גם את מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10. בנוסף לעבודתה הטלוויזיונית, הוציאה קוטלר שני ספרים: בשנת 2006 יצא ספר הביכורים שלה, "סיפור שמתחיל בדמעות", שעסק בשפינוזה, זן בודהיזם ופסיכואנליזה דרך סיפור חייה, וב-2009 פרסמה את "איז'ה מיה" (בלאדינו: "בתי"), ספר שבו חזרה לשורשיה הבולגריים והספרדיים של משפחתה דוברת הלאדינו על רקע ימי ראשית המדינה.

קוטלר עוררה סערות ציבוריות מספר פעמים בשל התבטאויותיה. ב-18 ביוני 2016, לאחר כתבה ב"המגזין" על איש הסברה מההתנחלות יצהר, אמרה: "אין ספק שמדובר במתנחל שפוי. יש גם כאלה מתברר, אפילו ביצהר", דברים שעוררו סערה. בנובמבר 2017, בעקבות תנועת Me Too, חשפה בשידור כי קיבלה הצעה מינית מגונה מאלכס גלעדי, מנכ"ל "קשת" דאז, 23 שנה קודם לכן, ששאל אותה לאחר שסירבה אם אינה יודעת "איך מתקדמות נשים בהוליווד". חשיפה זו עוררה גל וידויים נוסף של נשות ציבור, וגלעדי פרש מתפקידו כנשיא קשת והגיש נגדה תביעת דיבה, שנמחקה לאחר כשנה בהליך גישור. קוטלר הסבירה כי מטרתה הייתה לעודד נשים לומר "לא". סערה נוספת פרצה ב-16 בפברואר 2019, כאשר לאחר כתבה ב"המגזין" על חשד להתעללות חיילי גדוד "נצח יהודה" בפלסטינים עצורים, התבטאה ואמרה: "שולחים את הילדים לצבא, לשטחים ומקבלים אותם 'חיות אדם'. זו התוצאה של הכיבוש". אמירתה עוררה תגובות חריפות, כולל מראש הממשלה בנימין נתניהו, והובילה לכ-2,000 תלונות לרשות השנייה. מנגד היו גם שתמכו בה, ובהם יושבת ראש מרצ, תמר זנדברג. שבוע לאחר מכן היא התנצלה, והבהירה שהביקורת הופנתה רק לחיילים שפגעו בחפים מפשע.

לאחר סיום העבודה בתקשורת

במרץ 2019 הודיעו "החדשות 13" וקוטלר כי היא בקשה לצאת לחופשה ללא תשלום לשנה לפחות, והוסיפו כי אין קשר בין כך לבין התבטאותה. מהדורת "המגזין" האחרונה בהנחייתה שודרה ב-22 ב-22 ביוני 2019. לאחר פרישתה מחדשות 13, נתנה קוטלר בהתנדבות שירותי ייעוץ תקשורת ודוברות לגופי המחאה נגד בנימין נתניהו. במהלך מגפת הקורונה בישראל, בלטה קוטלר בפעילות המחאה נגד מדיניות הממשלה, יצאה נגד חיסון גורף לכלל האוכלוסייה, כתבה שיש להיזהר מ"החיסון הבעייתי הזה" אם לא שייכים לאוכלוסיית הסיכון, והאשימה את משרד הבריאות בשקרים. היא מפרסמת מאמרים בנושא זה בשבועון "בראשית".

מאז דצמבר 2022, עובדת קוטלר כמאמנת אישית ומנחת סדנאות להעצמה נפשית, בעיקר בשיטת הפוקוסינג.

חייה האישיים

קוטלר הייתה נשואה לירון קוטלר ולהם בת. הם התגרשו לאחר חמש שנות נישואים. ניהלה בעבר מערכת יחסים עם יזם ההיי-טק עופר בנגל, ולהם בת. מתגוררת בהוד השרון.

ספריה

• "סיפור שמתחיל בדמעות", הוצאת כתר ורימון, 2006
  • מהדורה חדשה בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, 2010
• "איז'ה מיה", הוצאת זמורה ביתן, 2009
  • "Ija Mia", הוצאת קונטנטו דה סמריק, 2015
• "אהבה, תשוקה, זוגיות - הדיאלקטיקה של האהבה", 2015
• "ברוח הזאת", הוצאת ידיעות ספרים, 2021.

קישורים חיצוניים

• אשרת קוטלר, ברשת החברתית פייסבוק
• אשרת קוטלר, ברשת החברתית X (טוויטר)
• המגזין עם אושרת קוטלר - כל התוכניות והכתבות, באתר חדשות 13
• ירעם נתניהו, שליפות עם אשרת קוטלר - בנגל, באתר nrg‏, 5 באוגוסט 2008
• נועה רום, על דעת עצמה, באתר ynet, 26 בנובמבר 2008
• תמר פרידמן, אושרת קוטלר: "המדיטציה משמשת לי עוגן בסערות החיים", באתר Xnet‏, 5 ביולי 2015
• דורון חלוץ, אושרת קוטלר: "הפסיק להיות אכפת לי מה חושבים ומה אומרים עלי", באתר הארץ, 10 בדצמבר 2015
• קובי מידן, חוצה ישראל - שיחה עם אושרת קוטלר, החינוכית, 17 בפברואר 2016
• רז שכניק, "מה אם מישהו היה פוגע בי? איך נתניהו ובנט היו חיים עם עצמם?", באתר ידיעות אחרונות, 2 ביולי 2019
• רוני קובן, פגישה עם אושרת קוטלר, כאן, 19 בפברואר 2020