עיטורי משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עיטור הגבורה (גירסת משטרת ישראל)
צל"ש המפכ"ל
צלש-מפכל

עיטורי משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר מוענקים לשוטרים של משטרת ישראל, למתנדבים של המשמר האזרחי ולסוהרים של שירות בתי הסוהר, בהתאם להוראות חוק העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, תשל"ב1972. בשנת 2012 הוחל החוק גם על הרשות הארצית לכבאות והצלה[1]

העיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיטורים ניתנים בשלוש רמות למי שהפגינו גבורה ואומץ יוצאי דופן במהלך שירותם:

עיטורים אלה ניתן להעניק גם לאזרח שעשה מעשה גבורה עילאי תוך חירוף נפש, או מעשה שיש בו גילוי אומץ לב בלתי רגיל, או אומץ לב הראוי לשמש מופת, אגב שימוש כדין בסמכות מעצר או אגב מילוי חובה כדין לתת עזרה לשוטר בביצוע מעצר חוקי, או לנוכח עבירה משוועת או אסון ציבורי.

שני עיטורים נוספים הם:

  • עיטור השירות: המפכ"ל או הנציב רשאים להעניק עיטור זה, על שירות שיש בו משום תרומה בלתי רגילה להשגת יעד מיעדי המשטרה, במעשה בודד או בגילוי התמדה או דבקות מופתית במטרה. עיטור זה לא ניתן לאזרחים שלא היו שוטרים בעת האירוע.
  • עיטור ההתנדבות: המפכ"ל רשאי להעניק עיטור זה על שירות של מתנדב שיש בו משום תרומה בלתי רגילה להשגת יעד מיעדי המשמר האזרחי, במעשה בודד או בגילוי התמדה או דבקות מופתית במטרה.

בנוסף ניתן במשטרת ישראל להעניק ציון לשבח שנקרא גם צל"ש מפכ"ל, על מעשים שאינם תואמים את המבחנים להענקת העיטורים המנויים לעיל. צל"ש המפכ"ל ניתן על "מעשה מצוין או התנהגות מצוינת במהלך פעילות מבצעית או בפעילות משטרתית אחרת, תוך גילוי כושר מנהיגות או יוזמה."

עיטורים מקבילים ניתנים גם בשירות בתי הסוהר וברשות הארצית לכיבוי והצלה. עיטור הגבורה מוענק על ידי השר, בהמלצת נציב בתי הסוהר או נציב כבאות והצלה. שאר העיטורים מוענקים על ידי הנציבים.

עיצוב העיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיצוב העיטורים נקבע בתקנות העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (אופן ענידתם ונוהל הענקתם), תשל"ג–1973, שבהן נקבע כי לכל עיטור שלושה חלקים:

  • "פארה" - חלקו העיקרי של העיטור, והוא עשוי מתכת;
  • "סרט" - פיסת אריג בצבע המתחברת לבגד ועליה נתלית הפארה;
  • "אות העיטור" - אות בצבע הסרט;

במקרה ומקבל העיטור זכאי לעיטור נוסף מאותו סוג - אין הוא מקבל את העיטור אלא "תג לעיטור", גרסה מוקטנת של הפארה, אותו הוא עונד על העיטור הראשון. דינו של אות זה כעיטור נוסף.

כל העיטורים עוצבו על ידי נתן קרפ. אות העיטור הניתן בשירות בתי הסוהר זהה לזה הניתן על ידי המשטרה, אך הפארה שמעניקים שני הגופים אינה זהה, בכל אחת מפארות עיטורי המשטרה מופיע סמל משטרת ישראל ובעיטורי שירות בתי הסוהר מופיע במקומו סמל השב"ס. טרם פורסמו העיצובים של עיטורי הרשות הארצית לכיבוי והצלה (נכון ל-2015).

כללים לענידת עיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. שוטר שהוענק לו עיטור - רשאי לענוד את העיטור ביום העצמאות, והוא רשאי לענוד את אות העיטור בכל עת.
  2. מי שהוענק לו עיטור - לא רשאי לענוד את העיטור או את אות העיטור בנסיבות הקבועות בחוק העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, התשל"ב – 1973, ואלו הן:
    א. השוטר נתון במאסר, במעצר או במחבוש.
    ב. השוטר נתון במאסר בפועל והשר לביטחון הפנים קבע, שלא יענוד את העיטור.
  3. שוטר העונד עיטור, יענוד את העיטור על הכיס השמאלי של החולצה.
  4. שוטר יענוד את אות העיטור מעל הכיס השמאלי של החולצה, ואם הוא עונד גם אות מערכה- יענוד את אות העיטור בצמוד אליו.
  5. שוטר העונד שני אותות מערכה או יותר- יענוד את אות העיטור מעל אותות המערכה.
  6. שוטר שהוענק לו תג לעיטור - רשאי לענוד אותו בכל עת.תג לעיטור ייענד על גבי אות העיטור.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012 סעיף 16: "חוק העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, התשל"ב—1972 יחול גם על כבאים ומתנדבים, בשינויים אלה: בכל מקום בחוק האמור, במקום "המפכ"ל" יקראו "הנציב", במקום "שוטר" יקראו "כבאי" או "מתנדב" לפי העניין, במקום "פקודות קבע" יקראו "הוראות הרשות" ובמקום "המשטרה" יקראו "הרשות הארצית לכבאות והצלה".