עלי חסן סלאמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עלי חסן סלאמה

עלי חסן סלאמהערבית: علي حسن سلامة; 1940 - 22 בינואר 1979) היה טרוריסט פלסטיני מראשי הארגון "ספטמבר השחור"‏[1]. ב-1979, במסגרת מבצע זעם האל, הוא חוסל על ידי "המוסד".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלי חסן סלאמה נולד בכפר קולה, כעשרה קילומטרים מצפון-מזרח ללוד, בן לחסן סלאמה, מראשי המרד הערבי הגדול בשנות ה-30 ובשנות ה-40. חסן סלאמה האב נהרג בהתקפה על ראס אלעין ב-1948.

עלי חסן סלאמה, שגדל בהשגחתו של המופתי לאחר מות אביו, הלך בעקבות אביו, אף-על-פי שלא חפץ בכך תחילה, בלחץ בני משפחתו ומכריו של אביו. הוא הצטרף לפת"ח לאחר מלחמת ששת הימים והשתלם בקורס מודיעין מיוחד במצרים. עלי חסן הפך עד מהרה למנהיגו של ארגון "ספטמבר השחור", שהיה זרוע מבצעית של הפת"ח. יאסר ערפאת ראה בעלי חסן סלאמה בן, מנהיג מלידה ורב-אמן, ולקח אותו תחת חסותו בתקווה שיהיה לימים ממשיך דרכו.

פעולותיו הבולטות:

חסן סלאמה כונה "הנסיך האדום" בשל ייחוסו המשפחתי וסגנון חייו הראוותני, אך יש טוענים שכונה כך בגלל תאוותו לדם ולהרג‏[3]. היה נשוי לזיינב, ממשפחתו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני, ובשנית לג'ורג'ינה ריזק, לבנונית נוצרייה, מיס תבל לשנת 1971.

המצוד אחריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר רצח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן (1972), נתנה ראש הממשלה גולדה מאיר הוראה לשירותי הביטחון הישראליים לחסל את חברי "ספטמבר השחור", ובראשם עלי חסן סלאמה‏[4].

במבצע זעם האל הרג "המוסד" בזה אחר זה את מנהיגי הארגון, באמצעים שונים כגון: פיצוץ טלפון, פיצוץ מיטה בבית מלון או ירי מטווח קצר. סלאמה הצליח פעם אחר פעם לחמוק מאנשי "המוסד". ב-21 ביולי 1973 ניסו לחסלו בנורבגיה, אך בשל טעות בזיהוי ירו למוות באחמד בושיקי, אזרח נורבגי ממוצא מרוקני[5], בעוד עלי חסן סלאמה כלל לא היה באזור‏[6]. אירוע זה נודע כ"פרשת לילהאמר"‏[7].

המצוד אחר עלי חסן סלאמה חודש בשנת 1979 בהוראת ראש המוסד, יצחק חופי, ובאישור ראש הממשלה, מנחם בגין. את המבצע ניהל מפקד יחידת קיסריה, מייק הררי. סלאמה חוסל בביירות, ב-22 בינואר אותה שנה, באמצעות פיצוץ מכונית תופת בסמוך למכוניתו שחלפה ברחוב בדרכו לאירוע משפחתי. סלאמה נסע במכונית שלוותה על ידי 16 מאבטחים שנפרסו בעוד שלוש מכוניות. 4 מאבטחים בכל מכונית, וסלאמה יושב במכונית השלישית. מכונית התופת של המוסד פרצה בדיוק למרכז השיירה, בין המכונית השנייה למכונית השלישית, שבה סלאמה ישב, ושם התופצצה ופוצצה איתה את שתי המכוניות. בפיצוץ נהרגו גם ארבעה עוברי אורח וכן ארבעה שומרי ראשו של סלאמה‏[8]. על-פי אחת הגרסאות מכונית התופת הופעלה באמצעות שלט-רחוק בידי סוכנת מוסד בריטית, אריקה צ'מברס[9], אשר שכרה דירה בקומה השמינית של בניין רב קומות הממוקם מול ביתו של סלאמה.

"ספטמבר השחור" הוציא הודעה לעיתונות ובה הוא טען שסלאמה חוסל ב-"פעולת קומנדו ישראלית".

אחרית דבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת התמונות שנצרבו בהלווייתו ההמונית של סלאמה הייתה של בנו בן ה-13 של סלאמה, חסן, כשהוא יושב על ברכיו של ערפאת, על כתפיו כאפייה כמו זו של ערפאת, לראשו כומתה צבאית ובידיו רובה סער. נראה כאילו דור שלישי למאבק המזוין. אולם, חסן חזר לגדה המערבית בבגרותו, השתקע ברמאללה כאיש עסקים והצהיר על בחירה בחיים אחרים משל אביו וסבו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]