פורטל:מדינות העולם/מדינה נבחרת/7
קנדה 
| קנדה (באנגלית ובצרפתית: Canada) היא המדינה השנייה בעולם בגודל שטחה, ויחסית לשטחה העצום, אוכלוסייתה קטנה ומונה כ-34 מיליון תושבים. קנדה היא פדרציה המורכבת מעשר פרובינציות ושלוש טריטוריות, והיא מונרכיה חוקתית ודמוקרטיה פרלמנטרית. קנדה היא המדינה הצפונית ביותר בצפון אמריקה.
עיר הבירה של קנדה היא אוטווה, בה נמצא הפרלמנט ומקום מושבה של הממשלה הפדרלית וכן של המושל הכללי, המייצג את מלכת קנדה, אליזבת השנייה. קנדה היא מושבה בריטית לשעבר והיא המדינה הגדולה ביותר בחבר העמים הבריטי. קנדה היא מדינה מודרנית ומפותחת טכנולוגית. כלכלתה בנויה על שפע של חומרי גלם טבעיים. למרות זאת, כלכלתה אינה מוגבלת ליצוא חומרי גלם בלבד והיא מייצרת מוצרים רבים. במדדי השוואה בינלאומיים של איכות חיים מדורגת קנדה בין הראשונות בעולם. |
.svg)
|
המלוכה הקנדית היא שיטת הממשל הקיימת כיום בקנדה. על פי שיטה זו, עומד בראש המדינה הקנדית מונרך. בעת שהייתה קנדה חלק מהאימפריה הבריטית ראו תושבי קנדה את המלוכה כמוסד בריטי ולא כמוסד קנדי, אולם לאחר שקנדה הפכה לדומיניון ומדינה עצמאית, השתנתה דמותו של בית המלוכה בעיני אזרחי המדינה, וכיום רבים מכירים בו כמוסד קנדי עצמאי (כפי שהוא בהתאם למשפט החוקתי הקנדי). מאז ה-6 בפברואר 1952 מולכת בקנדה המלכה אליזבת השנייה המכונה בהתאם "מלכת קנדה". למלכה סמכויות חוקתיות רבות. כך, למשל, כל חוק הנחקק על ידי הפרלמנט הקנדי תקף רק לאחר אישור המלכה. מאחר שהיא אינה מתגוררת בקנדה, סמכויות המלכה מבוצעות על ידי המושל הכללי של קנדה. כיום מכהנת בתפקיד המושלת הכללית מיקאל ז'אן. יצוין כי אליזבת השנייה מכהנת כמלכת כל ממלכות חבר העמים הבריטי, ובפרט היא מלכת הממלכה המאוחדת.
קנדה היא מדינת הגירה שאוכלוסייתה מורכבת ממהגרים וצאצאיהם מכל רחבי העולם. מדיניות ההגירה הקנדית השתנתה ברבות השנים ומבוססת כיום על קריטריונים אובייקטיביים של השכלה, גיל וניסיון מקצועי. מהגרים רבים מגיעים לקנדה בגלל איכות החיים במדינה ואופייה הרב-תרבותי. מרבית המהגרים מתרכזים בערים הגדולות: טורונטו, מונטריאול וונקובר. |
|
קנדה הייתה מיושבת על ידי אינדיאנים במשך כ-10,000 שנה. בשנת 1000 בערך, הגיעו האירופאים הראשונים - הויקינגים, בהנהגת לייף איריקסון, אשר התיישבו ביבשת וקראו לאזור וינלנד. הם הקימו מספר יישובים על חופה המזרחי, אך היישובים לא החזיקו מעמד בשל עוינות האינדיאנים והם נאלצו לעזוב. יישובים אירופאיים חדשים הוקמו במאה ה-17 על ידי הצרפתים. ב-1763, בתום מלחמת שבע השנים, שבזירת צפון אמריקה נקראה מלחמת הצרפתים והאינדיאנים, החליטו הצרפתים לשמור על האיים הקריביים ולוותר על בעלותם במושבתם בצפון אמריקה לטובת בריטניה. אחרי מלחמת העצמאות האמריקאית עברו לקנדה מתיישבים רבים שהיו נאמנים לבריטניה. ב-1 ביולי 1867 הוקמה קנדה לאחר שבריטניה העניקה זכות ממשל עצמי למושבותיה בצפון-אמריקה. הוקמה פדרציה של שלוש מושבות: פרובינציה של קנדה, ניו ברנזוויק ונובה סקוטיה. המושבה הישנה של קנדה התחלקה לשתיים: קוויבק ואונטריו. המונח "הפדרציה הקנדית" מתייחס לאיחוד הזה. במהרה הצטרפו לאיחוד מושבות בריטיות נוספות. עד שנת 1880 כללה קנדה את כל שטחה כיום, פרט לניופאונדלנד ולברדור, שהצטרפו ב-1949. קנדה המשיכה להיות חלק מחבר-העמים הבריטי. בשנת 1982 בתקופת כהונתו של ראש-הממשלה פייר אליוט טרודו אושרה החוקה הקנדית ונכנסה לתוקף. ההסכמה בין ראשי הפרובינציות על החוקה התקבלה בהליך שנמשך לילה אחד בלבד. המחטף ידוע בשם "Nuit des longs couteaux" (ליל הסכינים הארוכות), 1982, היות שמנהיגי הפרובינציה של קוויבק שהיו אז חברי מפלגת קוייבק הלאומית סירבו להסתיגויות שהועלו ברגע האחרון, שלטענתם המעיטו בתביעותיה. החוקה כללה את כתב הזכויות והחירויות הקנדי שמעגן מבחינה משפטית את ההגנה על זכויות האדם במדינה. |
|
