פורטל:רכבות
.jpg)
רכבת היא כלי תחבורה יבשתי המשמש להובלת נוסעים או מטען לאורך מסלול קבוע. רכבת בנויה ממספר קרונות וקטר שמושך או דוחף אותם על מסילה המורכבת מפסים. בחלק מהרכבות לקרונות יש יכולת הנעה עצמית, ללא קטר. קרונות כאלו מכונים בעברית קרונועים. קיימים שלושה סוגי הנעה עיקריים לרכבות:
קיטור – השיטה הוותיקה להנעת קטרים באמצעות חימום מים שהופכים לקיטור ומייצרים תנועה. דיזל ובנזין – שימוש במנוע בעירה פנימית (בדומה למכונית). חשמל – שימוש במנוע חשמלי. בדרך כלל הרכבת מקבלת את אספקת החשמל מכבלים שעוברים מעל המסילה. במדינות רבות רכבת הינה אמצעי התחבורה העיקרי להסעת נוסעים כאשר יש שילוב בין מספר סוגי רכבות:
- רכבות מהירות לנסיעות ארוכות טווח בין מדינות ואזורים.
- רכבות רגילות שמשמשות להובלת נוסעים בין ערים ופרברים.
- רכבת תחתית, רכבת קלה ומונורייל לתנועה בתוך הערים.
- רכבת פרברית המשמשת לקישור בין שולי המטרופולין למרכזו.
הפורטל עוסק גם בהיסטוריה של הרכבת בארץ ישראל, ובכלל בכל העולם, מהשנים הקודמות עד היום.
- קרון מסעדה – קרון רכבת המשמש כמסעדה וכחדר אוכל. ברכבות הנוסעות למרחקים ארוכים כגון הרכבת הטרנס-סיבירית וקו הקליפורניה זפר קרון המסעדה הוא מקום הבילוי המרכזי של הנוסעים במחלקה הרגילה אשר עבורם הישיבה שם היא ברירת המחדל היחידה.
- קו 9 (הרכבת התחתית של מדריד) – קו רכבת תחתית שנבנה בשנת 1980 במערכת הרכבת התחתית של מדריד.
- רכבות בבריטניה – תחבורת הרכבות בבריטניה כוללת מסילות מפותחות, תחנות רכבת גדולות, היסטוריות ומפוארות, ורשת קווים גדולה מפותחת;
- הרכבת התחתית של מילאנו – מערכת רכבת תחתית הפועלת במטרופולין מילאנו;
- קו 1 (הרכבת התחתית של מדריד) – הקו הראשון שנבנה במערכת הרכבת התחתית של מדריד, אחד הקווים הראשונים שנבנו בעולם;
הרכבת המנדטורית היא חברת רכבות בשליטה בריטית אשר הפעילה שירות רכבות בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. על היסודות שהניחה הרכבת המנדטורית קמה לאחר ייסוד מדינת ישראל, רכבת ישראל. לכל אורך תקופת המנדט הבריטי העסיקה הרכבת המנדטורית אלפי עובדים, ערבים ויהודים, והייתה אחד המעסיקים הגדולים בארץ ישראל.
תחנת הרכבת היחידה בעולם ממנה יצאו רכבות לשלוש יבשות שונות היא תחנה חיפה מזרח. בתקופת המנדט הבריטי יצאו מהתחנה רכבות לאפריקה, אירופה ואסיה. שימוש נוסף ייחודי לתחנה הוא היותה נקודת האפס של רכבת ישראל לצורך מדידת מרחקים (אם כי בפועל נמצאת היום התחנה 83 מטר מצפון לנקודת האפס). כל התחנות שלאורך הקו הראשי של רכבת ישראל מציינות את מיקומן על הקו ביחס לתחנה. מאז קום המדינה אין התחנה משמשת עוד כתחנת נוסעים רשמית, והמתחם הגדול שלה משמש כמשכן למשרדי רכבת ישראל בחיפה, כתחנת ניתוב, וכמוזיאון רכבת ישראל.
הדרך הבטוחה ביותר לתפוס רכבת היא לאחר את הקודמת.
רכבת – כלי תחבורה יבשתי, המשמש להובלת נוסעים ומטען על גבי מסילה.
מונורייל – רכבת עירונית הנעה על גבי קורה הנתמכת על ידי עמודים תומכים.
פוניקולר – רכבת הנמשכת על ידי כבל במעלה מתלול.
רכבת תחתית – רכבת שמסילתה סלולה במנהרות תת-קרקעיות.
רכבת קלה – סוג של רכבת המיועדת להסעת נוסעים בערים וסביבותיהן.
רכבת מהירה – רכבת שנעה במהירות גבוהה, בדרך כלל 200 קמ"ש ומעלה.
רכבת ריחוף מגנטי – רכבת המרחפת מעל המסילה ללא שימוש בגלגלים ומונעת באמצעות כוח אלקטרומגנטי.
מנוע הקיטור הראשון שזכה לתפוצה נרחבת נבנה על ידי ג'יימס ואט בשנת 1774. המצאה זו סללה את הדרך למהפכה התעשייתית. אחד היישומים הראשונים של מנוע זה הייתה הנעת כלי רכב מנועי. ב-21 בפברואר 1804 הודגם לראשונה קטר הקיטור של ריצ'רד טרוויתיק שהוביל פחם למפעל מתכת בדרום ויילס שבבריטניה, לאורך מסילה של כ-15 ק"מ ובמהירות של כ-8 קמ"ש. התפתחות קטרי הרכבת המשיכה בהתמדה, אבל ההמצאה נעשתה מעשית רק עם בניית ה"רוקט" ("Rocket") של ג'ורג' ורוברט סטיבנסון ב-1829.
במהלך השנים שלאחר מכן התפתחה רשת הרכבות בכל רחבי העולם. הרכבות היו גורם חשוב בתהליכים היסטוריים ובשליטה של מדינות על אזורי הספר שלהם. לדוגמה, במלחמת האזרחים האמריקנית באמצע המאה ה-19 איפשרה הרכבת לצבא הצפון להניע כוחות בין החזיתות השונות בממדים ובמהירות חסרי תקדים בהיסטוריה של המלחמות. הרכבת הטרנס סיבירית שנבנתה בסוף המאה ה-19 איפשרה לאימפריה הרוסית לחזק את שליטתה בחופי האוקיינוס השקט וליישב את סיביר; קו הרכבת הטרנס-יבשתי הראשון בצפון אמריקה איפשר לפתח את החוף המערבי של ארצות הברית.
במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה היו רכבות ומסילות ברזל כלי אסטרטגי-צבאי חשוב ושימשו להובלת גייסות ואספקה אל החזית ופינוי פצועים וחללים ממנה. גם כלי נשק כגון טנקים הוסעו למרחקים ארוכים על ידי רכבות. כמו כן שימשו רכבות כנושאות ארטילריה קרבית וזאת באמצעות תותחי רכבת שהותקנו באופן מבצעי על קרונות רכבת (ולא רק לצורך תובלה). תפקידן של הרכבות במלחמת העולם השנייה זכור גם כיוון ששימשו להובלת מיליוני יהודים ובני לאומים אחרים אל מחנות ריכוז והשמדה.
במחצית השנייה של המאה ה-20 עומעם זוהרה של הרכבת לטובת כלי התחבורה החדשים: המכונית הפרטית והמטוס. למשל, בארצות הברית נזנחה כמעט לחלוטין תשתית המסילות עד כדי כך שהייתה סכנה להמשך קיומה. מנגד, בכמה ארצות ניתן מענה למגמה זו בדמות רכבות נושאות-רכב שאפשרו לנוסעים לנסוע ברכבת, בעוד מכוניתם מאוחסנת בקרון ייעודי.
התפתחות הטכנולוגיה והמעבר ממנועי הקיטור להנעה שמבוססת על חשמל או דיזל איפשרו לפתח מערכות רכבות יעילות שהיו מסוגלות להתחרות ברכב הפרטי. הופעת רכבות מהירות בסוף המאה ה-20 איפשרה לרכבת להתחרות גם במטוסים בטווחים קצרים ובינוניים (עד 650 ק"מ). לדוגמה, חברת התעופה הלאומית הגרמנית, לופטהנזה, הצהירה כי היא מעוניינת לעודד שימוש ברכבות במקום טיסות בתוך גרמניה. גם מטרופולינים רבים בארצות הברית, כדוגמת לוס אנג'לס, שדגלו ברכב כאמצעי התחבורה העיקרי, נאלצו להוסיף תשתית מסילתית לאחר שתשתית הכבישים נסתמה.
