פרסי ג'קסון וגנב הברק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרסי ג'קסון וגנב הברק
פרסי ג'קסון והאלומפיים.jpg
העטיפה העברית לספר
מאת ריק ריירדן
שם בשפת המקור
The Lightning Thief
שפת המקור אנגלית
הוצאה Hyperion Books, Puffin Books ובעברית גרף
שנת הוצאה

1 ביולי 2005 1 באפריל 2006

2008 (בעברית)
סוגה פנטזיה
תרגום לעברית יעל אכמון
מספר עמודים

383 (hardcover(2 400 (paperback (1

383 (גרף)
מסת"ב 0786856297
OCLC 60786141
סדרת ספרים פרסי ג'קסון והאולימפיים (1)
הספר הבא פרסי ג'קסון וים המפלצות

פֶּרְסִי ג'קסון וגנב הברק הוא ספר פנטזיה-הרפתקאות מאת ריק ריירדן. הספר יצא לאור בשנת 2005. הספר הוא הרומן הראשון בסדרת פרסי ג'קסון והאולימפיים המבוססת על המיתולוגיה היוונית, שמספרת את עלילותיו הבדיוניות של האל למחצה - פרסי ג'קסון. פרסי הוא בנו של אל הים המיתולוגי פוסידון. הוא וחבריו, גרובר אנדרווד הסאטיר ואנבת' צ'ייס (בת אתנה) יוצאים למסע כדי למנוע מלחמה בין שלושת האחים המיתולוגיים: זאוס, האדס ופוסידון.

כתב היד פרסי ג'קסון וגנב הברק נמכר במכירה פומבית ל-Miramax Books לפני שיצא לאור ב-28 ביולי 2005. לאחר כ-4 שנים מכר הספר יותר מ-1.2 מיליון עותקים. הספר זכה במספר רב של פרסים הן על תוכנו והן על מכירותיו. ב-12 בפברואר 2010 יצא סרט הקולנוע פרסי ג'קסון וגנב הברק. ספר ההמשך בסדרה הוא פרסי ג'קסון וים המפלצות. בעברית הספר יצא בהוצאת גרף צעיר, בתרגומה של יעל אכמון.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסי מתואר כילד בן שתים עשרה בכיתה ו' בעל דיסלקסיה והפרעות קשב, הלומד בפנימיית "יאנסי", וגר בניו-יורק עם אימו, סאלי ג'קסון, ואביו החורג, גבריאל "גייב" אגליאנו, המכור לפוקר ולבירה. בטיול למוזיאון היסטוריה, פרסי מגלה שהמורה שלו גברת דודס היא אריניה שנשלחה מטעם אל השאול ותוקפת אותו במהלך הטיול. מר ברונר, המלווה, וגרובר (חברו של פרסי והשומר שלו) מתנהגים כאילו לא קרה דבר.

פרסי ואימו נוסעים לחופשה ביחד במונטוק. אבל זמן קצר אחרי שהגיעו, גרובר מופיע ומזהיר אותם. פרסי מגלה שגרובר הוא סאטיר (חצי תיש וחצי אדם). הם נמלטים במכונית ומגיעים לגבעה, כשהם מותקפים על ידי מינוטאור שמוחץ את המכונית. אמו של פרסי מסבירה לו שאם יעבור את עץ האורן שעל הגבעה, המינוטאור לא יוכל לפגוע בו, אך היא עצמה אינה מסוגלת לעבור את קו הגבול. כשהמינוטאור מגיע אמו של פרסי מתפוגגת בידיו במטר של אור זהוב. פרסי בתגובה מחסל את המינוטאור ולוקח כשלל את קרן המינוטאור.

פרסי שוכב מעולף יומיים במחנה החדש. לאחר שהוא מתעורר הוא פוגש את אנבת' צ׳ייס, נערה בת גילו. הוא מגלה שמר ברונר, ששמו האמיתי הוא כירון, הוא קנטאור (חצי סוס חצי בן אדם). הוא מגלה כי המחנה נקרא מחנה החצויים, וכל שוכני המחנה הם צאצאים של אל אולימפי מצד אחד, ובן תמותה מהצד השני.

במחנה קיימים שנים עשר ביתנים - אחד לכל אל אולימפי, וצאצאיו של אותו אל גרים בביתן שלו. חצויים שההורה האלוהי שלהם לא ידוע, או שלא נחשב לאחד משנים עשר הגדולים (לא כולל האדס כי אין ביתן על שמו) משוכנים בביתן הרמס, אל הנוודים. עוד הוא מגלה כי כירון וגרובר הטילו "עירפול", ערפל אשר גורם לבני האדם לראות רק דברים שהמוח שלהם יכול להבין. לעת ערב יוצא פרסי להתאמן בגרסה המיוחדת של המחנה למשחק "תפוס את הדגל", וכאשר נפצע והמים מרפאים אותו, מופיע מעל ראשו קילשון סימלו של פוסידון, אל הים, וכך מתגלה כי פרסי הוא בנו של פוסידון. פוסידון הוא אחד משלושת האלים "הגדולים" יחד עם אחיו זאוס והאדס, שנשבעו שלא להוליד ילדים, בגלל נבואה הקשורה בנושא. פרסי גם מגלה שהברק הראשון של זאוס - שהוא סמל כוחו ושלטונו - נגנב. גנבתו מחלישה את מעמדו של זאוס, ולכן זאוס מפרש זאת כחתירה תחת שלטונו. זאוס משוכנע שהגנב הוא פוסידון, אחיו, הרוצה להפוך למלך האלים בעצמו. מאחר שהאלים לא יכולים לגנוב באופן ישיר זה את סמל שלטונו של זה, מואשם פרסי בגניבת הברק.

פרסי נאלץ לצאת למסע חיפושים עם גרובר ואנבת בת אתנה - אלת החכמה. הם צריכים למצוא את הברק של זאוס ולהחזירו לאולימפוס עד יום אמצע הקיץ ב-21 ביוני, תוך עשרה ימים. זהו התאריך שקבע זאוס כתאריך אחרון לפוסידון להחזיר את הברק, ואותו תאריך שפוסידון קבע כתאריך אחרון לזאוס לחזור בו מהאשמותיו. כשהם יוצאים למסע בא לוק להיפרד ומעניק לפרסי זוג נעליים מעופפות שקיבל מאביו הרמס. פרסי מעביר אותן לגרובר מאחר שהוא עצמו לא יכול לעוף באוויר מפאת החשש להיכנס לממלכתו של זאוס. פרסי מקבל גם חרב המוסווית בתור עט - כשהמכסה סגור היא עט, אך כשמסירים את המכסה העט מתחילה לצמוח ולהפוך לחרב עשויה מארד שמיימי (חומר שיכול להרוג רק מפלצות). התאוריה שנראית המבטיחה ביותר היא שהברק נמצא אצל האדס בשאול. מכיוון שהעולם המטפיסי היווני משנה מיקום, ותמיד מתמקם במרכז המעצמה החזקה בעולם באותה תקופה, הכניסה לשאול נמצאת בלוס אנג'לס, והאולימפוס נמצא בקומה השש מאות של בניין האמפייר סטייט. בדרך הם עוברים מפלצות שונות, המוכרות מהמיתולוגיה היוונית, ביניהן מדוזה, אכידנה (אם כל המפלצות) ואחת הכימרות שלה. הם גם נתקלים בארס, שמבקש מהם "טובה" שמכניסה אותם למלכודת של הפייסטוס. בתמורה לטובה, ארס נותן להם תיק עם כלי נשק וחפצים קסומים, כסף אנושי ואולימפי, נקטר ואמברוסיה.

לאחר שלל ההרפתקאות הם מגיעים לשאול ומנסים להגיע להאדס. הם עוברים את כארון, ואת קרברוס, כשבאמצע הדרך מתחילות הנעליים המעופפות של גרובר למשוך אותו לתוך מנהרה ובתוכה תהום (טרטרוס). הוא ניצל בקושי מנפילה פנימה. כשהם מתחילים לצאת מהמנהרה הזמן כאילו מאט סביבם ומושך אותם לאחור אל התהום, אך הם מצליחים לצאת בקושי, ומגיעים בסוף להאדס ומבקשים ממנו את הברק. האדס אומר שהברק איננו בבעלותו, וטוען שפרסי גנב את קסדת האופל שלו שהיא סמל כוחו ושלטונו והיא מאפשרת לו להפוך לצללים ולהיעלם בהם. האדס מצווה על פרסי לתת לו את הברק. הוא גם מוסיף שהוא יכול לשחרר את אימו. פרסי מגלה שהברק אכן אצלו, בתיק שארס נתן לו. מתברר שארס ניסה להפליל את פוסידון בגניבת הברק אחרי שתפס את הגנב האמיתי, ובכך לעורר מלחמה. פרסי מוותר על הצלת אמו בתמורה לחייהם של חבריו. כשהם בורחים מהשאול הם נתקלים בארס, שהסביר את התרמית. פרסי נלחם בו עד שהצליח לפגוע בו. באותו הרגע הזמן עצר מלכת, וארס נעלם. פרסי זוכה בברק של זאוס ובקסדת האופל של האדס.

כאשר האיריניה (משרתת האדס) חוזרת לתקוף את פרסי ולהחזירו לשאול, פרסי מעניק לה את קסדת האופל. הוא טס (אף על פי שזה מסוכן בשבילו, בגלל החשש להיכנס לממלכתו של זאוס, שהוא כרגע אויבו של אביו) ומגיע לניו-יורק. שם, בלי אנבת' וגרובר, הוא עולה לאולימפוס ומחזיר את הברק לזאוס ובכך מציל את העולם ממלחמת אלים (שתגרום חורבן מוחלט). לאחר מכן חוזר למחנה. בסוף הקיץ, לוק קסטלאן, מנהיג ביתן הרמס שהעמיד פני חבר, בגד בפרסי ותקף אותו. מתגלה כי הוא זה שגנב את הברק הראשון ואת קסדת האופל, בפקודתו של קרונוס, אבל הוא נתפס על ידי ארס. קרונוס נאלץ להשתמש גם בארס וגם בפרסי כדי לחרחר מלחמה בין האלים ולהתחזק. לוק עוזב את המחנה להמשיך בניסיונותיו להחזיר את קרונוס. לאחר שחוזר לביתו, פרסי מגלה שאביו החורג התאבן על ידי ראשה של מדוזה, (בה נתקלו במסע) ואמו חזרה אליו בתמורה לקסדת האופל.

בסוף הספר, פרסי עוזב את מחנה החצויים למשך השנה ועובר ללמוד בבית ספר במנהטן.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמויות ראשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרסי ג'קסון - הדמות הראשית, נער בן 12. בנו של פוסידון, אל הים, שלא היה אמור להוולד, אף על פי שלאביו ואחיו היה הסכם, אך אביו הפר אותו. הוא לא ידע על היותו חצוי, עד שחברו גרובר, חשף את היותו סאטיר, וגילה לפרסי את האמת. הוא הופך לאויב של ארס ובתו, קלאריס, ונלחם עם שניהם. זאוס שונא אותו כי חשב שגנב לו את הברק הראשון.
  • אנבת' צ'ייס - חברתו של פרסי. נערה בת 12 שאימה היא אתנה, אלת החכמה והאויבת של פוסידון ולכן אנבת' לא אמורה להיות חברה של פרסי. גדלה בביתו של אביה עד שבגיל חמש עזבה אותו וגדלה עם לוק, בנו של הרמס, ותאליה, ביתו של זאוס, עד שגרובר לקח אותם למחנה החצויים ותאליה נהרגה. היא ראשת הביתן שלה. יש לה סכין וכובע היעלמות אותם קיבלה מאמהּ. עתידה להיות בספרים הבאים בת זוגו של פרסי.
  • גרובר אנדרווד - סאטיר וחבר של פרסי ואנבת'. החלום שלו זה למצוא את האל האבוד פאן. במהלך הספר הוא מגלה שדודו נכשל בחיפוש אחר פאן מכיוון שמדוזה הפכה אותו לאבן. בסוף הספר הוא מתחיל את חיפושיו אחר פאן. יש לו אובססיה מוזרה ללעוס פחיות שתייה. במהלך הספר מתגלה שהוא בן 28, כי סאטירים גדלים לאט יותר מבני אדם. גרובר לובש בגדים כדי להסתיר מבני אדם את היותו סאטיר.
  • לוק קסטלאן - בן 19, בנו של הרמס. רוב הזמן, עשה רושם טוב, אך לבסוף התגלה שהוא עובד עם קרונוס, אביהם המרושע של זאוס, פוסידון והאדס. כועס על אביו כיוון שמעולם לא נפגש איתו. כשהיה ילד עזב את אימו וגדל עם אנבת' ותאליה. נתן לפרסי את הנעליים המעופפות שגנב מאביו. חרבו יכולה להרוג חצויים, מפלצות ובני תמותה.

דמויות משניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כירון - קנטאור שהוא אחראי על הפעילויות במחנה. לא ברור למה הוא בחיים, כיוון שלפי המיתולוגיה הוא נהרג בשוגג על ידי הרקולס. יש לו קשר טוב עם אנבת'. התחזה למורה של פרסי ואימץ את השם מר ברונר. הוזכר שהוא היה מאמנם של גיבורים רבים. הוא בנו של קרונוס, מה שאומר שהוא דודו של פרסי. הופך לדמות ראשית בספרים הבאים.
  • סאלי ג'קסון - אימו של פרסי ואשתו של גייב. הייתה בת זוגו של פוסידון רק לקיץ אחד. סאלי נחטפה על ידי האדס לשאול. לאחר שפרסי מציל אותה, היא משתמשת בראש של מדוזה כדי להפוך את גייב וחבריו לפסלים.
  • קלאריס לה-רו - אויבת של פרסי ובתו של ארס. בת 14. לא מזכירים דבר על אמהּ בספרים, אך היא גדלה במחנה החצויים. בסרט הראשון דמותה לא מופיעה, והעוינות שלה עם פרסי עוברת לאנבת'.
  • גייב אגליאנו - בעלה של סאלי ואביו החורג של פרסי. לאחר שסאלי נחטפה, גייב פרסם את זה וגרם לפרסי להראו אשם. בסוף הספר סאלי הפכה אותו ואת חבריו לפסלים באמצעות ראשה של מדוזה.
  • מדוזה - גורגונה שיכולה להפוך אנשים לאבן. ניסתה לפתות את פרסי וחבריו להפך לפסלים שלה אך נכשלה וראשה נכרת. פרסי וחבריו שלחו את הראש לפוסידון שהחזיר להם אותו בסוף הספר כדי שסאלי תהפוך את גייב וחבריו לפסלים.
  • אכידנה - מפלצת ואימן של מפלצות רבות אחרות. היא לקחה כימרה כדי להרוג את פרסי אך נכשלה. על פי המיתולוגיה, בת זוגו של טיפון.

אלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זאוס - אל הברקים וראש האלים. אח של פוסידון והאדס אביה של תאליה. היה מסוכסך עם פוסידון כיוון שחשב שאחיו ביקש מפרסי לגנוב ממנו את הברק הראשון שלו.
  • פוסידון - אל הים ואביו של פרסי. נשבע שלא להוליד עוד ילדים אבל בכל זאת הוליד את פרסי. היה בן זוגה של סאלי למשך קיץ אחד. הסתכסך עם זאוס כיוון שזאוס חשב שביקש מבנו לגנוב ממנו את הברק הראשון שלו.
  • האדס - אל המתים. חטף את סאלי והחזיק אותה שבוייה עד שפרסי שחרר אותה. בספרים הבאים מתגלה שהוא אביהם של ביאנקה וניקו די אנג'לו.
  • ארס - אל המלחמה. בנם של זאוס והרה. אביה של קלאריס. טכנית, הוא בן דודו של פרסי. נשלט על ידי לוק, הברק נתן לו על ידיו בכדי שיעבוד על פרסי.
  • דיוניסוס - אל היין ומנהל המחנה. בנו של זאוס. אף על פי שהטריד נימפה הוא אמור לעבוד 100 שנה כמנהל המחנה. שונא את עבודתו.
  • כארון - אל המוות שמעביר את רוחות המתים לשאול. נתן לפרסי וחבריו לעבור אף שלא היו מתים כיוון שהבטיחו לו שיגידו להאדס לתת לו העלאה בשכר.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגיבורים מתמודדים עם קשיים כמו קושי בהשתלבות, הם נחשבים לילדים בעייתיים. למרות זאת הם "גיבורים". הספר משתמש בסיפורים רבים מהמיתולוגיה, בתפזורת. הוא אינו עוקב אחרי סיפור אחד, אלא שלל סיפורים הנארגים יחדיו. כל סיפור זוכה לעיבוד מודרני. פרסי מספר את הסיפור בגוף ראשון, תוך כדי שימוש בסלנג ומנעד לשוני תואם לגילו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]