פנינה היילפרין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פנינה היילפרין, 1951


פנינה היילפרין - (1886, ורשה - 1980, רמת-גן), נקראה גם פנינה הלפרין, נולדה בשם פוליה הוכברג ושינתה את שמה לאחר שקשרה את חייה עם יחיאל היילפרין. אחת מראשוני הגננות העבריות בגולה ובארץ ישראל, משוררת ומתרגמת של שירי ילדים. אמם של יונתן רטוש ועוזי אורנן.[1]

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנינה היילפרין נולדה בוורשה בשם פוליה הוכברג, לאב, איש עסקים ואם סוציאליסטית בדעותיה. היא הוכשרה להיות גננת, וכך גם הכירה את יחיאל היילפרין והפכה להיות פנינה היילפרין בשנת 1905, על אף שמעולם לא נישאו כדת.[1] הם הקימו יחד משפחה בת 4 ילדים.

בני הזוג פעלו רבות בתחום הכשרת גננות וטיפוח החינוך לגיל הרך. הם ייסדו גן-ילדים עברי וניהלו סמינר עברי לגננות בוורשה, לצדו של יצחק אלתרמן, אביו של נתן אלתרמן. אחת מתלמידות הסמינר הייתה קדיה מולודובסקי, שהפכה מאוחר יותר למשוררת יידית ידועה. תלמידה אחרת הייתה שחקנית התיאטרון הידועה, חנה רובינא.[2]

לאחר שעלו לארץ, הם המשיכו לעבוד בתחום, פתחו בית מדרש לגננות ופיקחו על כל גני הילדים בארץ. במכתב שכתבה בתאריך 22 באוגוסט 1938, לבנה, צבי רין, היא מספרת לו: "אני נותנת ארבע וחצי שעות בשבוע בסמינר, שעה אחת - ריכוז בגן ושלוש שעות וחצי מלאכה"[3] על מכתביה מאותה תקופה מתנוסס הלוגו של המוסד של יחיאל ופנינה היילפרין: "בית מדרש לגננות עם מעון דוגמהי [!] לילדים, מיסודו של יחיאל היילפרין".

בין השנים 1955-1940 ניהלה פנינה את ספריית בית ספר "ביאליק" בתל אביב. היילפרין הרבתה גם לעסוק בכתיבת ספרות לגיל הרך ובתרגום של שירי ילדים מיידיש. היא הייתה המתרגמת הראשונה לכמה משיריה הידועים של קדיה מולודובסקי.[2]

ילדיהם של בני הזוג המשיכו בתחום הספרות והלשון. בתם מירי דור, הייתה סופרת. בניהם היו המשורר יונתן רטוש, שהיה מייסד תנועת הכנענים בארץ והבלשנים צבי רין ועוזי אורנן.[2]

היילפרין תמכה גם היא בקו האידאולוגי של התנועה הכנענית, ובשנת 1970 הלכה בעקבות בנה, יונתן רטוש, והגישה עתירה לבית הדין הגבוה לצדק נגד שר הפנים, המסרב לרשום את מוצאה כעברייה.[4]

פנינה היילפרין נפטרה בגיל 93 בעיר רמת-גן.

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעטפת הספר: "פרפרים" של פנינה היילפרין, מאיירת: איזה, הדר, תשל"ה
מעטפת הספר: "שלפוחיות" של פנינה היילפרין. מאיירת: איזה. הדר, תשל"ה

בהיותה גננת ועוסקת בתחום החינוך של הגיל הרך החלה היילפרין לכתוב שירי ילדים ולפרסמם בכתבי העת השונים. חלקם הופיעו בשני ספרים שהוציאה הוצאת הספרים "הדר" בשנת תשל"ה: "פרפרים" ו "שלפוחיות". הוצאה זו הוציאה גם את ספרי בנה, יונתן רטוש.[2] שיריה של היילפרין הולחנו רבות בידי המלחינים[5]. על חלק מהם נהגה לחתום בשם "דודה פנינה".

במכון גנזים, אשר ממוקם בספריית בית אריאלה בתל אביב ניתן למצוא בעיזבונה שלה ושל משפחתה את כתבי היד של מאות שירים, תרגומים, הצגות, משחקים ומערכי שיעור שכתבה לילדים.

כמו למשל השיר "ילד רך", שפורסם בספרה "שלפוחיות".

נומה, נומה ילד רך
אל נא, כלב, אל תנבח
בן לקיש, הס, אל תפריע
את ילדי לי להרגיע

נומה, נומה, נים חביב
שקט, שקט מסביב

בית ראשון מתוך "ילד רך" שנכתב על ידי פנינה היילפרין ומופיע בספרה: "שלפוחיות",הדר, תשל"ה

בין שיריה הנוספים שכתבה היילפרין לילדי הגן, נמנים השירים: "שואב מים", "הצרצר", "תזמורת", "מעשה בכלבלב" "כדור פורח" ורבים אחרים.[6]

התרגום הראשון ממיטב שירי הילדים של קדיה מולודובסקי לעברית התפרסם ב-9 בפברואר 1934, במוסף של "דבר לילדים" משנת 1934 ובאיוריו של נחום גוטמן. היה זה תרגום של השיר הידוע לקורא העברי בגרסתו המאוחרת של אלתרמן: גלגוליו של מעיל. שמו של השיר במקור היידי היה: אַ מאַנטל פון אַ טונקעלן געוואַנטל (מעיל מאריג כהה). שם השיר בתרגומה של היילפרין היה "יקטן", כנהוג באותה התקופה להתאים את השמות לעברית ולרוח התקופה.

שמעו נא מעשה בבגד,
בגד פלא, בגד עור;
בידי החיט עצמו נתפר הוא
לשמואל בנו הבכור.

בית ראשון מתרגומה של פנינה היילפרין את אַ מאַנטל פון אַ טונקעלן געוואַנטל

היילפרין המשיכה לפרסם מספר תרגומים נוספים של קדיה מולודובסקי, שהתפרסמו בעיתון דבר לילדים: "שרה" (ידוע בגרסה המאוחרת כ"הילדה איילת" בגרסתו של נתן אלתרמן), "הגולם", "סנדלים" ועוד. ספר הילדים הידוע של קדיה מולודובסקי בעברית, פתחו את השער, כולל את תרגומיהם של נתן אלתרמן, פניה ברגשטיין ולאה גולדברג, ואלו הן הגרסאות הפופולריות בעברית של שירי קדיה מולודובסקי.

עוזי אורנן, בנה, מספר על תקרית שארעה באחד הקיבוצים, בשנות החמישים, כאשר אמו הזמינה את קדיה מולודובסקי לדבר על יחיאל היילפרין ביום השנה למותו. קדיה הופיעה והחלה לדבר ביידיש. היילפרין ובניה ביקשו ממנה לעבור לעברית, שידעה היטב, אך קדיה סירבה וירדה מהבמה.[2] פנינה היילפרין, שראתה את עצמה כעברייה, ושבגני הילדים שניהלה עם בעלה, דיברו הילדים רק עברית, ושבניה נמנו על מייסדי התנועה הכנענית, לא יכלה באותה תקופה לצדד בנאום שיינשא בשפת הגולה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 איתמר לוי, דף מידע מס' 185 על משפחת היילפרין.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 עינת אמיתי, יומן מסע לחקר 100 שנות תרבות לילדים בקיבוצים
  3. ^ נמצא במכון גנזים בין אוסף המכתבים שכתבה פנינה היילפרין לבנה צבי רין ("גמי")
  4. ^ "הבן עברי - גם האם רוצה", דבר, 3 בדצמבר 1970
  5. ^ ראו לעיל קישור חיצוני לפרסומיה של פנינה הלפרין בספרייה הלאומית
  6. ^ שירים אלו ואחרים מופיעים בספרה: שלפוחיות, הוצאת הדר, תשל"ה