פרחים לאלג'רנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרחים לאלג'רנון
מאת דניאל קיז
שם בשפת המקור
Flowers for Algernon
שפת המקור אנגלית
הוצאה בשפת המקור הרקורט
שנת הוצאה סיפור קצר: 1959
רומן: 1966
הוצאה בעברית מסדה
סוגה מדע בדיוני
מספר עמודים 274 (רומן)
מסת"ב 0-15-131510-8
OCLC 232370

פרחים לאלג'רנוןאנגלית: Flowers for Algernon, ידוע גם בשמות "פרחים לעכבר לבן" ו"צ'ארלי") הוא סיפור קצר מסוגת המדע הבדיוני שנכתב על ידי דניאל קיז ב-1958 ופורסם לראשונה באפריל 1959 במגזין "The Magazine of Fantasy & Science Fiction". הסיפור זכה בפרס הוגו לסיפור הקצר ביותר ב-1960.[1] דניאל קיז הרחיב את הסיפור, שפורסם כרומן ב-1966, וזכה בפרס נבולה לרומן הטוב ביותר לאותה שנה (יחד עם בבל-17).

הסיפור כתוב כיומנו של צ'ארלי גורדון, אדם מוגבל שיכלית, שהופך לאדם הראשון שעובר ניתוח להעלאת רמות האינטליגנציה. דפי היומן של צ'ארלי, שנקראים "דוחות התקדמות", מתארים כרונולוגית את עליתה וקריסתה של יכולתו השכלית, כמו-גם של אלג'רנון - עכבר מעבדה שעליו נוסה ההליך הכירורגי, קודם שבוצע על צ'ארלי. בדומה לצ'ארלי, גם אלג'רנון מציג בתחילה שיפור מטאורי ביכולותיו המוטוריות והקוגניטיביות ולאחר-מכן נסיגה והידרדרות מהירה. מאחר שאלג'רנון עבר את ההליך הרפואי לפני צ'ארלי, הרי שהוא מקדים את צ'ארלי בשיפור (ובכך נוטע מוטיבציה בצ'ארלי) אך יחד עם זאת הוא מקדימו גם בהידרדרות (ובכך נוטע חרדה ותסכול בצ'ארלי). הסיפור נוגע בשאלה הפילוסופית של "הברכה שבבורות" (האם אי-הידיעה היא קללה המונעת מהאדם מלהתפתח או ברכה המונעת ממנו חרדות ועוגמת נפש), מציג את חוסר התוחלת ויכולת המימוש שממנה סובל מי שנמצא בתחתית סולם היכולות השכליות לעומת הבידוד, הניכור והתסכול שחווה מי שנמצא בקיצוניות השנייה של הטווח. הסיפור גם מציב מראה בפני החברה, בה משתקפת חוסר יכולתה לקבל ולהכיל את האדם "השונה", בין אם הוא מוגבל שכלית ובין אם הוא גאון. העובדה כי כמה דמויות משנה בסיפור דווקא מגלות חמלה כלפיו רק מדגישה זאת.

צ'ארלי מנסה במהלך כל הסיפור ליצור קשר אנושי "רגיל" ויציב עם הסובבים אותו, אך נכשל בכך שוב ושוב. באופן אירוני, הדמות היחידה שאיתה הוא מזדהה בהצלחה היא דמותו של אלג'רנון, עכבר המעבדה שעבר גם הוא הליך כירורגי לשיפור האינטליגנציה. לאחר שהידרדרותו הקוגניטיבית החדה של אלג'רנון מביאה בסופו של דבר למותו, צ'ארלי הוא זה שקובר אותו ומניח פרחים על קברו של העכבר ומכאן שמו של הסיפור.

הספר עובד ב-1968 לסרט קולנוע בשם "צ'ארלי", בכיכובו של קליף רוברטסון שזכה בפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר על תפקידו בסרט.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור הקצר והרומן חולקים אלמנטים זהים רבים בעלילה, אך הרומן מרחיב בהתפתחות הרגשית והנפשית של צ'ארלי, יחד עם ההתפתחות האינטליגנטית שלו, זכרונות מילדותו, ויחסיו עם משפחתו ומיס קיניאן, מורתו (Miss. Kinnian).

הסיפור הקצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מסופר בצורת יומן הנכתב על ידי גיבור הסיפור, צ'ארלי גורדון, אדם עם מנת מנת משכל של 68 העובד כמנקה במאפיה. הוא נבחר לעבור ניתוח נסיוני שיעלה את רמת האינטליגנציה שלו, ניתוח שנוסה בהצלחה על עכבר מעבדה בשם אלג'רנון (Algernon). הניתוח עובר בהצלחה גם על צ'ארלי והוא מתחיל להחכים מיום ליום.

צ'ארלי מתאהב במורתו לשעבר בבית הספר לאנשים מוגבלים שכלית, אליס קיניאן (שנקראת גם מיס (גברת) קיניאן), אך עם חוכמתו הגוברת מיום ליום הוא עוקף אותה אינטלקטואלית והם אינם מצליחים למצוא שפה משותפת. חוכמתו הפורחת מפחידה את עמיתיו לעבודה במאפיה שמבקשים לפטרו. כאשר מגלה זאת צ'ארלי הוא מתפטר מעצמו. בעוד חוכמתו של צ'ארלי מגיעה לשיאה, אלג'רנון מתחיל לאבד לפתע מהאינטליגנציה שלו ומת זמן קצר לאחר מכן. כך מגלה צ'ארלי כי חוכמתו המלאכותית היא זמנית בלבד. ללא יכולת למנוע את השינוי, צ'ארלי חוזר בסופו של דבר למצב הנפשי בו היה לפני הניתוח. הוא מנסה לחזור לעבודתו ולחייו הקודמים אך הוא אינו מצליח לחיות עם כך שכולם סביבו מרחמים עליו ומחליט להמשיך הלאה. משאלתו האחרונה של צ'ארלי לפני שהוא עוזב היא שלא ישכחו להניח פרחים על קברו של אלג'רנון.

הרומן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור פותח בציטטה מספרו של אפלטון "המדינה", המרפה את ידיהם של אנשים הצוחקים על אנשים מבולבלים וחסרי חזון.

צ'ארלי גורדון הוא אדם בן 32, מוגבל שכלית, ובעל מנת משכל של 68, העובד כמנקה במאפיה. את העבודה מצא עבורו דודו, כדי שלא יאולץ להישלח למוסד מיוחד. מתוך רצון לשפר את השכלתו, הולך צ'ארלי לשעורי קריאה וכתיבה ב"מרכז ביקמן למבוגרים מפגרים". מורתו היא אליס קיניאן, אישה צעירה ומושכת. שני חוקרים ממרכז ביקמן, המחפשים מועמד לניתוח להגדלת האינטליגנציה, לאחר שהניתוח עבר בהצלחה על עכבר מעבדה בשם אלג'רנון, בוחרים בצ'ארלי כמועמד, לאחר שקיבלו המלצות מאליס קיניאן ולאחר שהבחינו במוטיבציה שלו להחכים.

הניתוח עובר בהצלחה, ותוך שלושה חודשים עולה מנת המשכל של צ'ארלי ל-185. אך תוך עליית הבנתו את העולם, מערכות היחסים שלו עם חבריו והאנשים הקרובים אליו מתדרדרים. שותפיו לעבודה במאפיה, שנהגו לצחוק עליו ולבזותו, מפחדים ומתרעמים על האינטליגנציה המפותחת שלו, ומשכנעים את מעסיקם לפטרו. לילה אחד במהלך מסיבת קוקטייל, צ'ארלי, שהשתכר, מתעמת עם חונכיו החוקרים על יחסם המתנשא כלפיו. צ'ארלי מתחיל גם ביחסים רומנטיים כלפי אליס, יחסים שנתקלים בקשיים. מכיוון שאינו יכול להתייחד עם אליס, בה הוא מאוהב, צ'ארלי מתחיל במערכת יחסים המבוססת על מין בלבד עם פיי לילמן, אומנית מופקרת הגרה בדירה השכנה.

כשהוא אינו שותה בלילות, עובד צ'ארלי במשך שבועות וממשיך ומפתח בעצמו את מחקרם של החוקרים שניתחו אותו, ועוקב אחר התפתחותו של אלג'רנון, הגר עמו בדירה. עבודתו של צ'ארלי מגלה פגם בתאוריה של הגברת האינטליגנציה, פגם שעתיד לגרום לירידת מנת המשכל שלו, ומצבו הנפשי והמנטלי, חזרה למצבם המקורי. מסקנותיו מוכחות כנכונות כאשר אלג'רנון מדרדר עד שהוא מתנהג כעכבר רגיל, ולבסוף מת.

צ'ארלי מנסה לתקן את מערכות היחסים שלו עם הוריו, שאותם לא ראה שנים רבות, אך ללא הצלחה. הוא מתחיל להיזכר בזכרונות מילדותו והתבגרותו, ביניהן הזכרונות על אימו, שניסתה להכניסו למוסד מיוחד על אף התנגדותו של אביו. צ'ארלי חוזר, לאחר שנים רבות, לבית משפחתו בברוקלין, ומגלה כי אימו סובלת משיטיון, אך בכל זאת מזהה אותו ואף מנסה לדקור אותו. אביו של צ'ארלי לעומת זאת, שניתק את קשריו עם משפחתו שנים רבות לפני כן, לא מזהה את צ'ארלי כשזה בא ומבקר אותו במספרה בה הוא עובד. היחידה עימה מצליח צ'ארלי לתקשר היא אחותו הצעירה, שבילדותם שנאה אותו מפני מוגבלותו השכלית. צ'ארלי מגלה כי אחותו ידידותית כלפיו, ומבטיח לשלוח לה כסף שיעזור לה להשגיח על אימם.

עם נסיגתו המנטלית והשכלית של צ'ארלי, פיי מתחילה לנתק את קשריה עמו, בעיקר בגלל מצבי רוחו המשתנים, אך יחד עם זאת הוא מגיע לבגרות רגשית מספיקה למערכת יחסים קצרה אך משמעותית עם אליס, הגרה איתו עד שההרעה במצבו המנטלי גורמת לצ'ארלי לבקש ממנה לעזוב אותו. למרות נסיגתו ל"עצמו" המקורי, צ'ארלי עדיין זוכר כי בעבר היה גאון. מכיוון שאינו יכול לסבול את רחמיהם של חבריו וידידיו החוקרים, מחליט צ'ארלי לעבור למוסד מיוחד, בו אף אחד לא יודע על הניתוח שעבר. בהערתו האחרונה ביומנו, מבקש צ'ארלי מאליס קיניאן להניח פרחים על קברו של אלג'רנון, בגינה האחורית של ביתו לשעבר של צ'ארלי.

סגנון כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"פרחים לאלג'רנון" כתובה בצורת רומן מכתבים, בה נאספו "דוחות ההתקדמות" שכתב צ'ארלי בהוראת אליס והחוקרים המנתחים, החל ממספר ימים לפני הניתוח, עבור דרך הנסיקה המטאורית ביכולותיו השכליות ותחילת הדעיכה המהירה ועד להדרדרות המוחלטת שבסוף הסיפור. דוחות ההתקדמות שבתחילת הסיפור מלאים בשגיאות כתיב ותחביר, בהתאם ליכולותיו השכליות של צ'ארלי טרם הניתוח. בהמשך, לאחר הניתוח, חל אט-אט שיפור בכתיבתו של צ'ארלי ובמשלב הלשוני שבו הוא מתבטא. לאט-לאט כתיבתו הופכת רהוטה יותר וחפה משגיאות. צ'ארלי מתחיל לראות נכוחה את אופיים של האנשים שסובבים אותו ואף שלו עצמו ולגלות הבנה טובה יותר של המניעים העומדים מאחורי התנהגותם. בהמשך, השכלתו של צ'ארלי פורצת לתחומי מדע ותרבות ועולה אף על השכלתם של המדענים הסובבים אותו. בשלב זה, דוחות ההתקדמות של צ'ארלי משלבים ביקורת ברורה על אותם מדענים ועל חוסר השכלתם יחד עם תחושת תסכול וניכור ל"אנשים הרגילים" שסביבו. עם תחילת הנסיגה ביכולותיו השכליות והמוטוריות ובהשכלתו, חוזרות ומופיעות בדוחות ההתקדמות שגיאות הכתיב והתחביר והמשלב הלשוני הנמוך.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור הקצר המקורי זכה בפרס הוגו לסיפור הקצר הטוב ביותר לשנת 1960.[1] הרומן המורחב זכה בפרס נבולה (יחד עם בבל-17) לרומן הטוב ביותר לשנת 1966, והיה מועמד לפרס הוגו לרומן הטוב ביותר לשנת 1967 (הזוכה היה הספר "עריצה היא הלבנה").[2]

ארגון כותבי המדע הבדיוני והפנטזיה של אמריקה (Science Fiction and Fantasy Writers of America בקיצור - SFWA) החליטו בסוף שנות ה-60 להעניק פרסי נבולה בצורה רטרואקטיבית לספרים שנכתבו עד ל-31 בדצמבר 1964, אז נוסד פרס נבולה. גרסת הסיפור הקצר של "פרחים לאלג'רנון" זכה במקום השלישי מבין 132 מועמדים ופורסם בכרך הראשון (1929–1964) של היכל התהילה לספרי המדע הבדיוני ב-1970.[3] בשנת 2000 קיבל דניאל קיז את התואר "סופר אמריטוס" - תואר כבוד של SFWA, על תרומה משמעותית לסוגת המדע הבדיוני והפנטזיה.[4]

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור הקצר תורגם לעברית שלוש פעמים:

  1. באוסף "מבחר הסיפורת הבדיונית" בעריכת רוברט סילברברג, בהוצאת עם עובד (1981) בשם "פרחים לאלג'רנון", ובתרגום עמנואל לוטם.
  2. באוסף "מדע בדיוני, הטוב שבטוב – 2" בעריכת אייזק אסימוב, בהוצאת לדורי, בשם "פרחים לעכבר הלבן", ובתרגום: אילנה בינג.
  3. בגיליון מס' 18 של המגזין הישראלי "פנטסיה 2000" (1980-81), בשם "פרחים לאלג'רנון", ובתרגום שירה טמיר.

הספר המלא תורגם לעברית, ופורסם בשם "צ'רלי", מאת דניאל קיז. הוצאת מסדה (1988).

בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 העלה שחקן התיאטרון, אלכס פלג, את הצגת היחיד "פרחים לעכבר לבן" בתרגום של אהוד מנור ובימוי של יצחק שאולי.[5]

ב-2004 העלה ארז גוטליב הצגת יחיד חדשה, בעיבודו, שנקראה "צ'ארלי".[6]

עיבודים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרחים לאלג'רנון עובד פעמים רבות לסרטי קולנוע, סדרות טלוויזיה, מחזות ותוכניות רדיו, אשר חלקם מצוינים כאן:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1960 Hugo Awards
  2. ^ 1967 Hugo Awards
  3. ^ Silverberg, Robert, ed (1970). The Science Fiction Hall of Fame, Volume One, 1929-1964. Tom Doherty Associates.
  4. ^ Daniel Keyes Biography
  5. ^ חוה נובקהעכבר הלבן של אלכס פלג, דבר, 20 בספטמבר 1977, ההצגה רצה לפחות מ-1974 ועד 1985
  6. ^ שי בר-יעקב, עוד פרחים לעכבר לבן, באתר ynet‏, 20 ביולי 2004
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 Flowers for Algernon