רומן מכתבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רומן מכתבים (בלועזית: רומן אֶפּיסטוֹלָרי) הוא סוגה ספרותית שבה סדרה של מכתבים בדיוניים יוצרת ביחד מבנה עלילתי. לעיתים מתלווה למכתבים קולו של מספר. על פי רוב מרכיבים המכתבים תכתובת בין שני אנשים או יותר, אך אפשרי גם עזבונו הבדיוני של כותב מכתבים יחיד.

קשה לעמוד על ראשיתה של הסוגה. כחלק מן ההומניזם נפוצו אוספי מכתבים אמיתיים של מלומדים שונים, ואליהם התלוו עם הזמן אוספים של מכתבים בדויים למטרות סאטיריות ופוליטיות. סוגת רומן המכתבים, למרות ייחודה, לא הצליחה להפוך לסוגה מובילה בספרות. אולי בשל הקושי והמורכבות שלה, ואולי משום הצורך ההכרחי ליצור עניין אצל הקורא מעבר למתרחש בכתיבה הדדית כרונולוגית בין שתי דמויות בלבד, ללא רצף עלילתי המתפתח באופן מוחשי יותר.

דוגמאות ליצירות מסוג זה אשר כבשו מקום חשוב בספרות העולמית ניתן למצוא בספרו של מונטסקייה, "מכתבים פרסיים", שיצא לאור ב-1721, והוא סאטירה המבוססת על מכתביו של תייר דמיוני בפריז, שבהם ביקורת על החברה והמשטר באירופה, בספרו של יוהאן וולפגנג פון גתה, "ייסורי ורתר הצעיר", שראה אור בשנת 1774, ובספרו של הסופר הצרפתי פייר שודרלו דה לאקלו, "יחסים מסוכנים", שראה אור בשנת 1782 וניסה להתמודד בדרך מקורית עם נושא שנחשב אז לטאבו חברתי – פיתוי ויחסים מחוץ לנישואין, תוך מתן דגש על מורכבויות אתיות ודתיות המחלחלות כל העת בדיאלוגים שבין המתכתבים. "אנשים עלובים" מאת דוסטויבסקי, שהוא בעיקרו דו-שיח פסיכולוגי, הרסני ועמוק, החושף תהומות אפלים בנפש האדם. דוגמאות מוקדמות אף יותר ניתן למצוא ב"רומן הוורד" של ז'אן דה מון (de Meun) משנת 1280, שבו חליפת מכתבים הומוריסטית בין הגיבורים.

סופרים עברים מעטים שלחו ידם בכתיבה זאת, בהם אפשר לציין שני ספרים בולטים: "מכתבים מנסיעה מדומה" של לאה גולדברג, ו"קופסה שחורה" של עמוס עוז. בשל מיעוט הסוגה הזאת בספרות העברית קשה לדבר על השוואה בין יצירות, ודומה כי כל רומן מכתבים שנכתב בעברית הוא יצירה מקורית, ייחודית בפני עצמה, שאינה נשענת בהכרח על קודמותיה.

בעברית נכתבו ספרים אחדים כרומן מכתבים, ובהם:

כן תורגמו לעברית יצירות אחדות מסוגה זו:

טכנולוגיה מודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלהי המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21 נוספו דרכי תקשורת חדשות, כגון דואר אלקטרוני, מסרונים וכדומה. התפתחות זו חלחלה גם לספרות.

  • חלקו השלישי של ספרו של אשכול נבו, "שלוש קומות", הוא אוסף מסרים קצרים שהקליטה גיבורת חלק זה, השופטת בדימוס דבורה אדלמן, במזכירה האלקטרונית של בעלה המנוח, ובהם היא מספרת לו את קורותיה לאחר פטירתו. הזמן הקצר שמקציבה המזכירה האלקטרונית לכל הודעה מכתיב את האורך הקצר של כל אחד מהמסרים.
  • שירו של לאונרד כהן, "Famous Blue Raincoat", מנוסח בצורת מכתב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רומן מכתבים בוויקישיתוף
P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.