עכבר מצוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןעכבר הבית
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכרסמים
תת־סדרה: דמויי עכבר
משפחה: עכבריים
סוג: עכבר
מין: עכבר הבית
שם מדעי
Mus Musculus
ליניאוס, 1758
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עכבר מצוי או עכבר הבית (שם מדעי: Mus musculus) הוא מין מכרסם בסוג עכבר. מוצאו באזור הודו אך במהלך 8,000 השנים האחרונות התרחבה התפשטותו הגאוגרפית, כתוצאה מיחסיו עם בני האדם.

מבנה גוף ומראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורך הזנב כאורך גופו וראשו יחדיו – 65–105 מ"מ. העכבר הוא בעל עיניים שחורות, אוזניים עגולות, אף מחודד ושפם זיפני ארוך. משקלו: 12–30 גרם. צבע הפרווה בדרך כלל חום בהיר עד שחור, בעל כרס פרוותית לבנה או אפורה, צבע הזנב בהיר יותר בחלק תחתון מאשר עליון.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עכבר הבית נפוץ כמעט בכל אזור מחיה בו יש אנשים לרבות אזורים חקלאיים, ביערות טבעיים וגם ביערות שנשתלו על ידי בני אדם. באדמת מרעה ובאזורי חוף, באזורים בעלי שיחים נמוכים ואזורים עירוניים.

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעות היום רוב בני המשפחה חבויים במחילות ובסדקי סלעים ופעילים בשעות הדמדומים והלילה. הם מיטיבים לרוץ ולטפס. עכבר הבית מרבה לשכון גם בסביבת האדם: בבתי מגורים, מחסנים, ומבנים אחרים. בתנאי סביבה מתאימים יימצא בשדות ולאורך נחלים, במקומות בהם צמחייה צפופה המאפשרת לו להסתתר בה. עכבר הבית ניזון בעיקר מחומר צמחי, אבל הוא אוכל-כול. גם את הצואה של עצמו הוא אוכל. בכך הוא ניזון מחומרי מזון הנוצרים במעיו באמצעות חיידקים.

מספר שעות השינה ביממה של עכבר הבית בשבי הוא בממוצע 12.5.

העכבר הוא טריטוריאלי. ובדרך כלל זכר דומיננטי אחד חי יחד עם מספר נקבות וגורים. זכרים דומיננטיים מכבדים את הטריטוריה של פרטים אחרים, ובדרך כלל אינם נכנסים אליה אלא אם היא פנויה.

אויבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעכבר הבית ישנם אויבים רבים. חתולים, נחשים ועופות דורסים. אולם האויב הגדול ביותר הוא האדם. עקב הרתיעה הרבה מעכברים, נוצרה תעשייה שמגלגלת מיליארדי דולרים בשנה ועוסקת בלכידת והרעלת עכברים.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת ההריון של העכבר נמשכת 19–21 יום, שבסופה ממליטה הנקבה 3–14 גורים (בממוצע שישה עד שמונה). נקבה אחת יכולה להמליט 5 עד 10 פעמים בשנה, כך שאוכלוסיית העכברים יכולה לגדול מהר מאוד. הרבייה מתרחשת לאורך כל השנה. (בכל אופן, בעלי חיים בטבע אינם מתרבים בחודשים הקרים).

הגורים נולדים עיוורים, חירשים וחסרי פרווה. השמיעה מגיעה לכדי התפתחות מושלמת ביום הרביעי ללידה, הפרווה תתחיל להופיע בערך לאחר שישה ימים, והעיניים נפתחות בערך לאחר 13 יום מהלידה. הנקבות מגיעות לכדי בגרות מינית בערך בגיל שישה שבועות, והזכרים בערך בגיל שמונה שבועות. אבל הם יכולים להזדווג גם בגיל חמישה שבועות. כאמור, בדרך כלל עכברי הבית פוליגמיים.

תוחלת חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרך כלל חיים עכברי הבית בטבע פחות משנה. בסביבה מוגנת הם חיים לעיתים תכופות שנתיים עד שלוש שנים.

נזקים לאדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עכברי הבית גורמים נזק רב בהורסם יבולים חקלאיים, וגורמים לזיהום המזון שנצרך על ידי בני האדם. עכבר הבית הוא מין פולש הקשור להכחדתם של מינים מקומיים באזורים שאליהם הוא פולש, שנחשבים מחוץ לתחום האזור הטבעי שלו. עכבר הבית משמש פונדקאי למגוון רחב של מחלות וטפילים מדבקים של בני האדם. המשמעותי ביניהם הוא הדבר הבובוני שמועבר באמצעות החיידק Yersinia pestis וחיידק הסלמונלה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עכבר מצוי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עכבר הבית באתר הרשימה האדומה של IUCN