פרננדו נבארו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרננדו נבארו
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 25 ביוני 1982 (בן 36)
ברצלונה שבספרד
שם מלא פרננדו נבארו אי קורבצ'ו
גובה 1.76 מטר
עמדה מגן שמאלי
מועדוני נוער
1993 - 2000 ברצלונה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1999
2000 - 2004
2001 - 2006
2004
2005 - 2006
2006 - 2008
2008 - 2015
2015 - 2018
ברצלונה ג'
ברצלונה ב'
ברצלונה
אלבסטה
מיורקה
מיורקה
סביליה
דפורטיבו לה קורוניה
1 (0)
65 (0)
21 (1)
7 (0)
33 (1)
73 (1)
203 (0)
75 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
2008 ספרד 2 (0)
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרננדו נבארו אי קורבצ'וקטלאנית: Fernando Navarro i Corbacho, נולד ב-25 ביוני 1982 בברצלונה שבקטלוניה, ספרד) הוא כדורגלן עבר ספרדי-קטלאני ששיחק בעמדת המגן השמאלי. נבארו גדל במחלקת הנוער של ברצלונה ושיחק במדי הקבוצה הבוגרת בשנים הראשונות של העשור הראשון של המאה ה-21. נבארו עבר מברצלונה למיורקה, שם שיחק במשך 3 עונות, לפני שהצטרף לסביליה ב-2008, ואת הקריירה שלו סיים בדפורטיבו לה קורוניה. נבארו היה חלק מסגל נבחרת ספרד שזכתה ביורו 2008.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברצלונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבארו הצטרף בילדותו למחלקת הנוער של ברצלונה. לאחר שעבר בדרגים השונים של מערכת הנוער, קודם נבארו לקבוצת המילואים של המועדון, ברצלונה ב', בעונת 2000/01. ברצלונה ב' שיחקה באותה עונה בליגה השלישית והוא היה חבר קבוע בהרכב הקבוצה, עם 25 הופעות בעונתו הראשונה. נבארו נקרא פעמיים לסגל הקבוצה הבוגרת, אך הוא לא ערך את הופעת הבכורה עדיין. בעונת 2001/02 עזר נבארו לברצלונה ב' לסיים את הליגה במקום הראשון, אך במשחקי פלייאוף ההעפלה לליגה השנייה כשלה הקבוצה והיא נותרה בליגה השלישית. במקביל באותה עונה, החל נבארו לקבל הזדמנויות ראשונות בקבוצה הבוגרת של המועדון. ב-6 באוקטובר 2001 ערך נבארו את הופעת הבכורה שלו בברצלונה, כשנכנס כמחליף בהפסד לדפורטיבו לה קורוניה. ב-7 בנובמבר היה נבארו בהרכב הפותח לראשונה, במשחק גביע המלך מול פיגרס מהליגה השלישית, בסיומו הודחה ברצלונה מהטורניר לאחר הפסד בדו-קרב בעיטות עונשין. בהמשך העונה נכנס נבארו כמחליף בשני משחקים נוספים, במחזוריה האחרונים של הליגה.

בעונת 2002/03, לאחר עזיבתו של סרג'י ברז'ואן המגן השמאלי הקבוע של ברצלונה, הפך נבארו לחבר סגל של הקבוצה הבוגרת. נבארו השתתף במרבית משחקי הקבוצה, הן בליגה והן בליגת האלופות. ב-3 בנובמבר 2002 הבקיע נבארו את שערו הראשון והיחיד במדי ברצלונה, בתיקו 1 עם ראסינג סנטאנדר. התקדמותו בקבוצה הבוגרת נקטעה כשקרע את הרצועה הצולבת בברכו הימנית בהפסד 3-0 לסביליה ב-17 בדצמבר. פציעה זו השביתה את נבארו ממשחק במשך חצי שנה, עד מעבר לתום העונה.[1] עד הפציעה הספיק נבארו לקחת חלק ב-23 משחקים בכל המסגרות.

בקיץ 2003 הצטרף לברצלונה המגן השמאלי ג'ובאני ואן ברונקהורסט, שתפס את מקומו של נבארו בהרכב הקבוצה. נבארו הוחזר לברצלונה ב' על מנת להתאושש בהדרגה מהפציעה. הוא השתתף ב-8 משחקים בליגה השלישית עד ינואר 2004, אז הושאל נבארו לאלבסטה ששיחקה אז בליגה הראשונה. עד סוף העונה שיחק נבארו ב-7 משחקים במדי אלבסטה. בעונת 2004/05 היה נבארו גיבוי לוואן ברוקנהורסט, והוא מיעט להשתתף במשחקי הקבוצה. הוא פתח ב-4 משחקים בלבד ונכנס כמחליף ב-4 נוספים. ברצלונה זכתה באליפות ספרד, אך חלקו של נבארו בתואר, כאמור, היה מצומצם.

מיורקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 2005/06 הושאל נבארו למיורקה מברצלונה. במיורקה היה נבארו שחקן הרכב קבוע והוא לקח חלק במרבית משחקי הקבוצה. את שערו הראשון והיחיד לאותה עונה כבש נבארו ב-21 בספטמבר 2005, במשחק מול חטאפה שהסתיים בתוצאה 1-1. נבארו הורחק פעמיים בכרטיס אדום באותה עונה, במשחקים מול סביליה ואתלטיקו מדריד. נבארו שיחק ב-33 משחקי ליגה מתוך 38, והוא עזר לקבוצה לסיים במקום ה-13. בתום ההשאלה רכשה מיורקה את כרטיס שחקנו של נבארו מברצלונה בתמורה ל-6 מיליון אירו, ונבארו חתם על חוזה ל-4 שנים במועדון.[2]

בעונת 2006/07 המשיך נבארו להיות המגן השמאלי הקבוע של מיורקה. ב-15 באפריל 2007, בדקות האחרונות של המשחק מול קבוצת נעוריו ברצלונה, הבקיע נבארו שער עצמי, שבגללו הפסידה מיורקה 1-0. ב-13 במאי הבקיע נבארו שער לרשתה של ראסינג סנטאנדר, והוא עזר לקבוצתו לנצח 2-0. בסך הכול השתתף נבארו ב-37 משחקי ליגה באותה עונה, ומיורקה סיימה במקום ה-12. בעונה הבאה היה לנבארו חלק חשוב בהגעתה של מיורקה למקום ה-7 בליגה, עם 36 הופעות במדיה. כמו כן, נבארו סייע לקבוצה להגיע לרבע גמר גביע המלך, לאחר שגברה על ריאל מדריד בשמינית הגמר.

סביליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף עונת 2007/08 עבר נבארו ממיורקה לסביליה בתמורה לכ-5 מיליון אירו. נבארו היה המגן השמאלי הקבוע גם של סביליה. בעונת 2008/09, בה השתתף נבארו ב-31 משחקי ליגה, סיימה סביליה במקום השלישי ובזכות כך העפילה לליגת האלופות. בגביע אופ"א הודחה סביליה כבר בשלב הבתים. נבארו השתתף ב-5 ממשחקי הקבוצה במפעל. בעונה הבאה עזר נבארו לסביליה לסיים את שלב הבתים בליגת האלופות במקום הראשון ולהעפיל לשמינית הגמר, בו הודחה על ידי צסק"א מוסקבה. בליגה סיימה סביליה במקום הרביעי, ממנו מגיעה הקבוצה למוקדמות ליגת האלופות. בגביע המלך סייע נבארו לסביליה להגיע לגמר, אך בשל צבירת כרטיסים צהובים הוא הושעה ממשחק הגמר מול אתלטיקו מדריד, אותו ניצחה סביליה 2-0 וזכתה בתואר.

עונת 2010/11 החלה בסימן רע עבור סביליה. היא כשלה להעפיל לשלב הבתים של ליגת האלופות, לאחר שספורטינג בראגה גברה עליה בתוצאה מצטברת 5-3, ואת הסופר קאפ הספרדי הפסידה לברצלונה בתוצאה מצטברת זהה. נבארו המשיך להיות שחקן קבוע בסביליה. נבארו לקח חלק בהגעתה של הקבוצה לחצי גמר גביע המלך, לשלב 32 האחרונות בליגה האירופית ולמקום ה-5 בליגה. נבארו הורחק פעמיים באותה עונה, פעם אחת בכרטיס צהוב שני בניצחון על אתלטיק בילבאו ב-24 באוקטובר 2010, ובכרטיס אדום ישיר ב-14 בנובמבר בניצחון על ריאל סראגוסה.

בעונת 2011/12 מצבה של סביליה נהיה רעוע אף יותר. מהליגה האירופית הודחה עוד בשלב המוקדמות הראשון על ידי האנובר 96. בגביע הגיעה עד שמינית הגמר בלבד, ואת הליגה סיימה סביליה במקום ה-9, ובכך נקבע שלא תיקח חלק במסגרת אירופית לראשונה מאז 2004. מעמדו של נבארו נותר איתן הן בעונה זו והן בעונת 2012/13, שגם בה סביליה הייתה במקום ה-9. במשחק הראשון של חצי גמר גביע המלך מול אתלטיקו מדריד הורחק נבארו בכרטיס אדום, והוא הושעה ממשחק הגומלין, בסיומו העפילה אתלטיקו לגמר על חשבונה של סביליה.

על אף שסיימה במקום ה-9 בלבד בעונה שעברה, השתתפה סביליה בעונת 2013/14 בליגה האירופית. מעמדו של נבארו דעך בשל עלייתו של המגן השמאלי הצעיר אלברטו מורנו, ולעיתים הוסט נבארו לעמדת הבלם. נבארו שיחק ברוב משחקיה של הקבוצה בליגה האירופית והיה לו חלק משמעותי בזכייתה בטורניר, אם כי הוא לא השתתף במשחק הגמר מול בנפיקה ליסבון בו סביליה ניצחה בדו-קרב בעיטות עונשין. באותה עונה רשם נבארו את מספר הופעות הליגה הנמוך ביותר מאז עבר למיורקה ב-2005: 24 בלבד.

בעונת 2014/15, למרות עזיבתו של מורנו, מעמדו של נבארו לא שב לקדמותו. נבארו פתח ב-15 משחקי ליגה ונכנס כמחליף ב-4 נוספים, בכולם שיחק כמגן שמאלי. המאמן אונאי אמרי העדיף את בנואה טרמולינאס במקומו ברוב המשחקים. סביליה זכתה בפעם השנייה ברציפות בליגה האירופית, הודות לניצחון 3-2 במשחק הגמר על דניפרו דניפרופטרובסק, אך גם בגמר זה לא שותף נבארו.

דפורטיבו לה קורוניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום 7 עונות בסביליה חתם נבארו ב-19 ביוני 2015 בדפורטיבו לה קורוניה על חוזה לשנתיים.

נבחרות לאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבארו ייצג את מדינתו במדי נבחרת ספרד עד גיל 21. הוא השתתף עמה במשחק ידידות ב-20 באוגוסט 2002 מול הונגריה ובשני משחקי מוקדמות אליפות אירופה לנוער בהמשך השנה, אך בשל הפציעה שסבל ממנה בסוף 2002 נגדע חלקו בנבחרת הצעירה.

זימונו הראשון של נבארו לנבחרת ספרד היה על ידי המאמן לואיס אראגונס, למשחק ידידות ב-6 בפברואר 2008, אך נבארו לא נטל בו חלק. את הופעת הבכורה שלו במדי הנבחרת ערך נבארו ב-4 ביוני במשחק ידידות מול ארצות הברית, כהכנה ליורו 2008. נבארו נכלל בסגל הנבחרת לטורניר והשתתף במשחק האחרון של שלב הבתים, בו ניצחה ספרד את יוון 2-1. נבארו לא שיחק ביתר משחקיה של הנבחרת, שזכתה בו בסיומו הודות לניצחון 1-0 בגמר על גרמניה.

סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-19 ביוני 2016

מועדון עונה ליגה גביע אירופה אחר סך הכול
הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
ברצלונה ב' 2000/2001 25 0 25 0
2002/2001 38 0 0 0 38 0
2003/2004 8 0 8 0
סך הכול 71 0 0 0 71 0
ברצלונה 2000/2001 0 0 0 0 0 0 0 0
2001/2002 3 0 1 0 0 0 4 0
2002/2003 13 1 1 0 9[3] 0 23 1
2003/2004 0 0 0 0 0 0 0 0
2004/2005 5 0 1 0 2[3] 0 8 0
סך הכול 21 1 3 0 11 0 35 1
אלבסטה (השאלה) 2003/2004 7 0 0 0 7 0
מיורקה (השאלה) 2005/2006 33 1 0 0 34 1
מיורקה 2007/2007 37 1 2 0 39 1
2008/2008 36 0 6 0 42 0
סך הכול 106 2 8 0 114 2
סביליה 2008/09 31 0 8 0 5[4] 0 44 0
2009/2010 29 0 6 0 8[3] 0 43 0
2010/2011 30 0 6 0 7[5] 0 1[6] 0 44 0
2011/2012 35 0 2 0 2[7] 0 39 0
2012/2013 35 0 6 0 41 0
2013/2014 24 0 2 0 13[7] 0 39 0
2014/2015 19 0 6 0 6[7] 0 1[8] 0 32 0
סך הכול 203 0 36 0 41 0 2 0 282 0
דפורטיבו לה קורוניה 2015/2016 35 0 0 0 35 0
סך הכול בקריירה 437 3 47 0 52 0 8 0 545 3

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברצלונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סביליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת ספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Navarro no-go for Barça, אתר אופ"א, 17.12.2002
  2. ^ De Paula signs out at Real Sociedad, אתר אופ"א, 9.6.2006
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 כולל הופעות בליגת האלופות
  4. ^ כולל הופעות בגביע אופ"א
  5. ^ כולל הופעות הן בליגת האלופות והן בליגה האירופית
  6. ^ כולל הופעות בסופר קאפ הספרדי
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 כולל הופעות בליגה האירופית
  8. ^ כולל הופעות בסופר קאפ האירופי
נבחרת ספרד - יורו 2008 (אלופת אירופה)

1 קסיאס • 2 אלביול • 3 נבארו • 4 מרצ'נה • 5 פויול • 6 אינייסטה • 7 וייה • 8 צ'אבי • 9 טורס • 10 פברגאס • 11 קפדבילה • 12 קאסורלה • 13 פאלופ • 14 אלונסו • 15 ראמוס • 16 גארסיה • 17 גוויסה • 18 ארבלואה • 19 סנה • 20 חואניטו • 21 סילבה • 22 דה לה רד • 23 ריינה • מאמן: אראגונס

ספרדספרד