פרשת רוממה

פרשת רוממה היא סדרת עימותים על רקע דתי שהתרחשו בשכונת רוממה הישנה בחיפה בשנים 2006 ו-2007.

העימותים התחילו ב-2007 עקב כניסתה של ישיבת "ממעמקים" לבית הכנסת "מאיר" ברחוב הצלפים בשכונת רוממה הישנה בחיפה. הישיבה, השייכת לזרם של חסידות ברסלב, פנתה לגבאי בית הכנסת בבקשה להקים ולקיים בבית הכנסת בשכונה, "כולל" חרדי. הגבאי התיר לאנשי "ממעמקים" להקים "כולל" בבית הכנסת, הגם שהדבר מנוגד לחוק ולמרות התנגדות עזה של תושבי השכונה. הפרשה כולה מהווה אחד מהמקרים היותר בולטים של מאבק בין יהודים חילוניים לבין קבוצות חרדיות קטנות ששמו להן מטרה לאכלס שכונות חילוניות מובהקות ב"גרעינים תורניים". ב-2007, עקב מאבק והתנגדות חריפה של תושבי השכונה, חדל הכולל החרדי מלהתקיים במבנה בית הכנסת.

רקע

שכונת רוממה נוסדה בשנות ה-30 של המאה ה-20 על רכס הכרמל בשולי האזור המוכר כשכונת אחוזת הכרמל. תושבי השכונה היו ברובם עולים מגרמניה, והקהילה הייתה חילונית ברובה המכריע. חיפה בכלל הפכה לאחר קום המדינה למעוז של מפא"י, והקהילה הדתית בעיר לא היוותה מרכיב חזק באופי העיר, שהתהדרה בכינוי "חיפה האדומה". עם השנים, חלחלו לשכונה משפחות דתיות ונוצרו קהילות מספיק גדולות באחוזת הכרמל כדי לבנות בתי כנסת משלהם, אבל רובם חיו בשכונה המכונה "רוממה החדשה" והיו מזוהים עם הזרם הדתי לאומי או עם הזרם הרפורמי. היהדות החרדית לא נמצאת בתנופה בכרמל, אלא בשכונות אחרות בעיר, כגון מוקדה המסורתי ברמת ויז'ניץ/הדר הכרמל ורק בעשורים האחרונים גם בנווה שאנן. אחוזה ומרכז הכרמל הפכו עם השנים למרכז בילויים ותרבות. רוממה הישנה בפרט נשארה שכונה שקטה במיוחד. ב-1975, תושבים דתיים ומסורתיים ייסדו את בית הכנסת מאיר, ולאורך שנים הוא שימש את השכונה כבית התפילה היחיד.

בית הכנסת "מאיר" הוחזק לאורך רוב קיומו על ידי קהילה קבועה של מתפללים מבוגרים והרב חיים פישמן, עד למותו ב-2006. מר הוניג, גבאי בית הכנסת, חרדי המתגורר בשכונה זה עשרות שנים, התקשה למשוך מספר מספיק של מתפללים לקיום מניין מדי יום, אך בשבתות וחגים היו מגיעים עשרות מתושבי השכונה לבית הכנסת.

כניסת הישיבה

כשנכשל פעם אחר פעם לשכנע עוברי אורח מקומיים לבוא לעזרתו ולהשלים מניין, פנה הגבאי לקבוצה של תלמידי כולל "ממעמקים" של חוזרים בתשובה ששכרו דירות בשכונה. כולל "ממעמקים" נדד ממקום למקום בחיפה, ולפי דבריהם של האברכים, הם לא ראו ברוממה יעד לבניית קהילה חדשה. עם זאת, בתוך תקופה קצרה של מספר שבועות, שכרו אברכי "ממעמקים" כעשר דירות בשכונה, באופן מתואם וסימולטני, החלו ללמוד בבית הכנסת, מהבוקר ועד שעות הערב באופן רצוף, החלו לקיים ארוחות סדירות במבנה בית הכנסת, לבשל בו ארוחות, הביאו למקום ספרות של הישיבה ובנו לעצמם חדר אוכל בחצר בית הכנסת. כמו כן, הובא מכל מים גדול מתוך מטרה להקים מקווה בחצר בית הכנסת. לפני הגעתם לבית הכנסת ברוממה ניסו אנשי כולל "ממעמקים" להשתלב בבית כנסת ברחוב חורב באחוזה, אולם סולקו משם על ידי ועד המתפללים של בית הכנסת. בשלב זה, תושבי השכונה שניסו להיכנס למבנה בית הכנסת, נענו בתגובות אלימות של האברכים, שכללו קללות, יריקות ונעילת הדלתות בפני תושבי השכונה.

תושבי השכונה החילונים, שהופתעו מן המהלך, קיימו פגישה, שאליה זומן גם הגבאי החרדי. הם ביקשו ממנו להוציא את ה'כולל' מבית הכנסת, הן מאחר שמדובר בשינוי ייעודו התכנוני של המקום שלא כדין והן מאחר שכולל חרדי אינו מתאים לשכונה חילונית. הגבאי סירב להצעה.

נעשו מספר ניסיונות לשכנע את ראש כולל "ממעמקים", הרב מנחם ברגר, לא להקים את הכולל ברוממה. נערכה פגישה אצל הרב הראשי של חיפה, הרב שאר ישוב כהן, וכן אצל ראש העיר, יונה יהב, ובהן הוצעו לרב ברגר חלופות. בשני המקרים הוא סירב.

העימותים

בתחילת שנת 2007, כתוצאה מהופעתם של אנשי הכולל הברסלבי בשכונה, החלו תושבי השכונה (מאוגדים בעמותת רוממה הישנה המונה מאות מתושבי השכונה) לערער על זכותו של הוניג להקים כולל במקום, על דעת עצמו. על פי דעתם, מעבר לכך ששונה ייעודו התכנוני של המקום, ללא היתר לכך, הרי שהוניג פעל שלא כראוי מבלי לשאול אף אחד אחר, דוגמת הרשות המקומית (עיריית חיפה) שהיא בעלת מבנה ביה"כ "מאיר" או ועד השכונה. הם גם התלוננו על כך שעל פי דבריהם שונה נוסח התפילות מבלי להודיעם. הגבאי הדף את הטענות עם התשובה שלמתלוננים לא היה כל קשר לבית הכנסת עד אז, וחלקם אף לא נכנסו למקום בחיים. הוניג הגן על מעשיו בכך שהוא ניסה בעבר לעורר עניין בבית הכנסת, אבל לא קיבל שום תשומת לב מהתושבים הוותיקים, ואילו לא היו באים האברכים, המקום היה נכנס לסכנת סגירה מכיוון שלא התקיים שם מניין ולא שיעורים. הגבאי תקף את מתנגדיו בכך שהתעניינותם הפתאומית בבית הכנסת "מאיר" הייתה בהשראה אנטי-חרדית ואפילו אנטי-יהודית. בזה שהמתנגדים ניסו למנוע מקבוצה מסוימת להשתמש במקום, הוניג האשים אותם בגזענות. תושבי השכונה טענו, מאידך, כי מדובר במבנה ציבור המצוי בלב השכונה ולא ייתכן שישמש כפלטפורמה להשתלטות חרדית עליו עצמו ובהמשך, על השכונה.

משעמד הגבאי על דעתו והכולל לא סולק, החלה שורת עימותים, לפעמים אלימים, בין קבוצת האברכים הברסלבים לבין תושבי השכונה. דוגמאות להתנגדות היו הגעת קבוצות מעורבות של תושבים חילונים, כולל נשים, אל מתחם התפילה קרוב לזמני תפילה, קיום שיעורים מעורבים בין גברים ונשים. הגבאי טען שמתנגדיו הסיתו בשכונה ובאמצעות האינטרנט נגדו ונגד האברכים וריתכו את שערי המקום כדי למנוע כניסתם או יציאתם של אנשים. האברכים הברסלבים התלוננו על שאנשי השכונה שיסו בהם כלבים (לא נמצאו לכך כל תימוכין). מאידך, שניים מהאברכים הברסלבים נעצרו בגין הפעלת אלימות כלפי התושבים החילוניים. כאמור, אנשי השכונה התלוננו גם כי האברכים הכו אותם, קיללו אותם, מנעו מהם להיכנס לבית הכנסת וניסו להחזיר נערים בתשובה. הגבאי התלונן פעמים רבות נגד דמויות המזוהות עם מתנגדיו על הנזקים שנגרמו לבניין ועל העוול שנעשה לקומץ המתפללים הוותיקים בו. רבות מהטענות לא ניתנות לאימות בגלל היעדר גורמים אובייקטיביים בנושא. טענתם העיקרית של תושבי השכונה הייתה כי הקמת הכולל היא חלק ממהלך רחב (המתקיים בשכונות אחרות בארץ) ליישב אוכלוסייה חרדית מסביב ל"כולל" (הלא חוקי) וכך לגרום להדרת רגלי החילוניים מהשכונה.

גורמים ארציים נכנסים לפרשה

אף על פי שפרשת רוממה הישנה לא קיבלה הרבה תשומת לב בעיתונות הארצית, היא משכה אנשי ציבור, בעיקר מהציבור החילוני, שבאו למחות על האירועים, בהם ירון ידען, שהגיע כדי להרצות מול מתנגדי הכולל, חה"כ חיים אורון והיו"ר של מפלגת מרצ, יוסי ביילין. העניין הגיע אף לדיון בוועדת הפנים של הכנסת. הופעתו של ידען, יוצא בשאלה שהתפרסם בפעולותיו נגד חרדים בבני ברק ובמאה שערים, היה איתות למלחמה נגד קיום הישיבה ברוממה הישנה.

עמותת רוממה הישנה הגישה גם עתירה לסילוק ה"כולל" מהמבנה ופעלה במישור הציבורי, התקשורתי והמשפטי. בהליך המשפטי יוצגה העמותה, בין היתר, על ידי המרכז לפלורליזם יהודי, הנחשב כחלק מתנועת היהדות רפורמית בישראל ועל ידי עוה"ד שי דנה ועוה"ד שלמה סנדרוביץ.

עמדתה הרשמית של עיריית חיפה הייתה כי לישיבת "ממעמקים" לא הייתה זכות להקים "כולל" בין כותלי בית הכנסת ללא בקשת אישור מהרשות המקומית. הנימוק המשפטי לכך, הוא כי ייעודו התכנוני של בית הכנסת הוא לתפילה בלבד ואילו ייעודו התכנוני של כולל הוא ללימודים ומאחר ולא ניתן לשנות ייעוד ללא היתר, הקמת הכולל החרדי במקום, אינה חוקית.

תוצאות המאבק

תושבי השכונה החלו בהליך משפטי להעביר לידיהם את ניהול בית-הכנסת "מאיר". הם הגישו בקשה להקצאה של המבנה לטובת עמותת רוממה הישנה (עמותת תושבי השכונה), במקום עמותת בית הכנסת שהוקמה בשנות השמונים. לאחר שחברי "ממעמקים" נואשו מהניסיון להכות שורשים בשכונה באמצעות הכולל, הם נטשו אותה, בתום תקופות השכירות של דירותיהם.

קישורים חיצוניים

• אין מקום לפתיחת ישיבה חרדית ברוממה הישנה, באתר "חופש"
• דודו כהן, שלא מן המניין, באתר "מקור ראשון" (אורכב 16.06.2020 בארכיון Wayback Machine)
• אמיר תיבון‏, המאבק על בית הכנסת, באתר וואלה!‏, 3 במרץ 2007
• אתר תושבי שכונת רוממה שמתאר את השתלשלות האירועים מנקודת מבטם של התושבים