צביאל רופא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צביאל רופא, 2014

צביאל רופא (נולד ב-12 באוקטובר 1956) הוא פעיל זכויות אדם, סופר, מרצה ומנחה קבוצות לעזרה עצמית. רופא ייסד את תנועת מתמודדי הנפש בישראל, והיה הראשון[1] בארץ שהצהיר בגלוי על היותו אדם שלקה בנפשו תוך חשיפה מלאה של סיפורו האישי.

חייו ופעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבו של רופא היה ד"ר ג'יורג'יו (צבי גֶרְשׁ) רופאר (רוֹיְפֶר) (1900–1938), שהגיע לאיטליה מבסרביה, וסבתו הייתה מטילדה לבית גאליקי (Gallichi), יהודייה איטלקייה. הסב היה פעיל ציוני, ולאחר כהונתו של אריה ליאונה קארפי כנציב בית"ר באיטליה, מילא הסב תפקיד זה בשנתיים האחרונות לחייו. במסגרת תפקידו כנציב בית"ר באיטליה היה צבי רופאר אחראי גם על בית הספר הימי של בית"ר בצ'יוויטווקיה (Civitavecchia). בית הספר הכשיר חובלים, וצבי רופאר יזם את הקמתה של מגמת דיג ואף רכש מכספו שתי ספינות דיג.[2] לפני מותו, בקיץ 1938, ציוה לאשתו לקחת את הילדים ולעלות לארץ ישראל. בסתיו 1939 הגיעה המשפחה ארצה.

אביו של רופא, יוסף רופא, נולד ב-1930 בפיזה שבאיטליה, ואמו גבריאלה טדסקי (Tedeschi) נולדה ב-1929 בקרארה.

רופא נולד בירושלים. בהיות בן חצי שנה נסעו עמו הוריו לשליחות דיפלומטית שנמשכה ארבע שנים; אביו היה מזכירו של הנספח הצבאי בשגרירות ישראל ברומא.

בהיותו בן 19, במהלך השירות הצבאי, הוגדר רופא כלוקה במחלת נפש. ב-1990 הקים את קבוצות התמיכה הראשונות בישראל לעזרה עצמית בתחום בריאות הנפש, והחל מ-1993 חשף ברבים את סיפורו האישי בניסיון להיאבק בסטיגמה החברתית הקשה כלפי נפגעי הנפש.

ב-1992 ייסד רופא את הארגון הראשון בארץ של מתמודדי נפש, וב-1994 הפך הארגון לעמותת "התמודדות - עמותת נפגעי הנפש בישראל". בעמותה היו רשומים, כולל פרטים אישיים, כ-400 חברים. רופא הנחה קבוצות תמיכה לעזרה עצמית במסגרת עמותת אנוש במשך 16 שנה, ועד היום מנחה קבוצות כאלה בהתנדבות באופן עצמאי. בשנת 2001 הוענק לו במשכן הכנסת "אות בזכות" מטעם ארגון בזכות. בנימוקי מתן האות נכתב:

"על פעילותו החלוצית במתן הרצאות בנושא בריאות הנפש, על הקמת עמותת 'התמודדות', שהביאה למהפך בתפיסתם של נפגעי הנפש את עצמם ולשינוי ביחסם של אנשי המקצוע אליהם, ועל פעילותו בתקשורת להעלאת זכויותיהם של נפגעי הנפש לסדר היום הציבורי. על כל אלה ניתן לו בזאת 'אות בזכות'".

ב-2003 הקים עם דליה וירצברג-רופא את "מתמודדים למען מתמודדים - לקידום זכויותיהם של מתמודדי הנפש בישראל", ושנה לאחר מכן הגה ויזם את "צועדים בראש מורם" – מצעד של אלפי נפגעי הנפש ברחובות תל אביב. מצעד דומה התקיים גם ב-2005 והסתיים בעצרת חגיגית בגני יהושע. רופא יזם והוביל כנס מתמודדים ארצי שהתקיים בבית בארבור בתל אביב ב-15 בנובמבר 2007 בהשתתפות כ-400 איש.

ב-6 בינואר 2010 הגישו בני הזוג צביאל רופא ודליה וירצברג-רופא עתירה לבג"ץ[3] למען שוויון זכויות עבור נפגעי הנפש לגבי זכות בחירת מוסד האשפוז.[4][5]
ב-23 במאי 2012 הגישו בני הזוג רופא שנית עתירה לבג"ץ[6] באותו נושא.[7][8][9]

יזם והוביל להקמה של אתר היכרויות חינמי למתמודדי נפש - "נפש אל נפש".[10][11] את האתר מנהלת בפועל דליה וירצברג-רופא.

ב-18 במרס 2014 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שהוביל ח"כ דב חניןחד"ש) ושיזמו בני הזוג צביאל רופא ודליה וירצברג-רופא.[12]

הצעת החוק לא אושרה בוועדת שרים לענייני חקיקה ב-9 בנובמבר 2014, מאחר שמשרד הבריאות פרסם נוהל שהוחל ב-2 בנובמבר בשנה זו. הנוהל הכיר בזכותו העקרונית של כל אדם הנזקק לאשפוז פסיכיאטרי לבחור את בית החולים שבו ברצונו להתאשפז, וזאת בתנאי שאחוזי התפוסה בבית החולים המבוקש אינם עולים על 95. במקביל החל משרד הבריאות לפרסם באתרו ברשת עדכון יומי של אחוזי התפוסה במוסדות השונים.[13] עם זאת, אחוזי התפוסה בפועל אינם מאפשרים בחירה.[14]

צביאל רופא הוא אב לארבעה. אביו, יוסף רופא, היה במשך 27 שנה ספרן באוניברסיטת בר-אילן. כמו כן היה מתרגם משירת איטליה.[15] דודו, אחי אביו, הוא חוקר המקרא אלכסנדר רופא.

מפרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים בכתבי עת ובאסופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "קשר משפחתי" עם זיוית אברמסון - 1993, באתר YouTube
  2. ^ ר' ספרו של אריה ליאונה קארפי Come e dove rinacque la marina d'Israele, עמ' 109-60
  3. ^ פסק דין בתיק בג"ץ 133/10, באתר "מדינת ישראל - הרשות השופטת"
  4. ^ רותי אברהם, עתירת פגועי נפש: בטלו את השיוך הכפוי למוסדות, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 6 בינואר 2010
  5. ^ מדוע אסור לנו ומותר לכם?, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 5 בדצמבר 2011
  6. ^ פסק דין בתיק בג"ץ 4090/12, באתר "מדינת ישראל - הרשות השופטת"
  7. ^ צביאל רופא, להיפטר מהאימה, באתר הארץ, 7 ביוני 2012
  8. ^ רוני לינדר-גנץ, לאפשר לפגועי נפש לבחור את המוסד בו יאושפזו, באתר דה מרקר, 12 באוגוסט 2012
  9. ^ גלי וינרב ויניב מגל, נפגעי הנפש עותרים: תנו לנו לבחור בית חולים, באתר גלובס, 1 בספטמבר 2012
  10. ^ כתבה על נפש אל נפש - אתר הכרויות למתמודדי נפש, בילי בסרגליק, "קול ברמה", 13 בספטמבר 2012
  11. ^ ג'ני אלעזרי, זוגיות מסוג אחר: גם פגועי נפש רוצים להתאהב, באתר mynet‏, 27 בנובמבר 2012
  12. ^ רוני לינדר-גנץ, הצעת חוק: פגוע נפש יוכל לבחור באיזה מוסד פסיכיאטרי להתאשפז, דה מרקר, 26 במרץ 2014
  13. ^ אחוז תפוסה בבתי החולים הפסיכיאטריים, באתר משרד הבריאות
  14. ^ משרד הבריאות משלה חולים פסיכיאטרים: לא באמת יכולים לבחור היכן להתאשפז, באתר TheMarker
  15. ^ [1]
  16. ^ סקירה וביקורת הספר בבלוג של עדי פרבר
  17. ^ The Oxford Handbook of Psychiatric Ethics