לדלג לתוכן

ארגון מל"מ - מתמודדים למען מתמודדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארגון מל"מ - מתמודדים למען מתמודדים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 2003–הווה (כ־21 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.malam.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארגון מל"מ - מתמודדים למען מתמודדים לקידום זכויותיהם של מתמודדי הנפש בישראל ולמאבק בסטיגמה הוקם ב-2003 על ידי בני הזוג צביאל רופא, מייסד תנועת המתמודדים מ-1992 ועמותת "התמודדות" (משמה נגזר שם המתמודדים כ"מתמודדים"), ודליה וירצברג-רופא. שנה לאחר מכן יזמו השניים את "צועדים בראש מורם" – מצעד של אלפי נפגעי הנפש ברחובות תל אביב. מצעד דומה התקיים גם ב-2005 והסתיים בעצרת חגיגית בגני יהושע. דליה חיברה את שם האירועים: "צועדים בראש מורם" ואת סיסמתם: "אם תכירו אותי, תשתגעו עליי".

בשנת 2005 הוגשה עתירה לבג"ץ[1] שהוכנה על ידי עמותת 'בזכות' ועמותת המשפחות 'עוצמה'. דליה ובן זוגה צביאל רופא, חה"כ לשעבר תמר גוז'נסקי, וחה"כ ושר הבריאות לשעבר נסים דהן חברו כעותרים, ודרשו מהמדינה לקיים את ההחלטה שהיא עצמה קיבלה, ולהעביר את האחריות על שירותי בריאות הנפש לידי קופות החולים. בית-המשפט הוציא צו על תנאי שהורה למדינה לפעול לביצוע הרפורמה לאלתר.

בני הזוג רופא יזמו והובילו כנס מתמודדים ארצי שהתקיים בבית בארבור בתל אביב ב-15 בנובמבר 2007 בהשתתפות כ-400 איש. בכנס זה הודיעו השניים כי הארגון חדל לפעול. בינתיים בכל התקופה הזו החזיק את אתר האינטרנט של מל"מ מי שהקים אותו - רונן דוד שגם המשיך וכיהן כיו"ר הארגון בפועל תוך שמירה על קשר עם מאות מתמודדים שהיו רשומים בארגון, בארץ ובעולם. בכל אותה תקופה מימן את הוצאת האחזקה דוד מכיסו האישי, ללא כל סיוע מכל גורם אחר שהוא. עד לסגירתו הסופית של האתר בשנת 2018, וזאת בהיעדר מקורות מימון.

ב-6 בינואר 2010 הגישו בני הזוג צביאל רופא ודליה וירצברג-רופא עתירה לבג"ץ[2] למען שוויון זכויות עבור נפגעי הנפש לגבי זכות בחירת מוסד האשפוז.[3]

ב-23 במאי 2012 הגישו בני הזוג רופא שנית עתירה לבג"ץ[4] באותו נושא.[5]

דליה וצביאל הקימו אתר היכרויות חינמי למתמודדי נפש - "נפש אל נפש" בשנת 2012.

במרץ 2014 יזמו בני הזוג רופא הצעת חוק[6] שהוביל ח"כ דב חניןחד"ש). בני הזוג ניסחו את הצעת החוק בסיוע צמוד של עו"ד נטע דגן. ההצעה הונחה על שולחן הכנסת ב-18 במרץ 2014.[7] הצעת החוק לא אושרה בוועדת שרים לענייני חקיקה ב-9 בנובמבר 2014, מאחר שמשרד הבריאות פרסם נוהל שהוחל ב-2 בנובמבר בשנה זו. הנוהל הכיר בזכותו העקרונית של כל אדם הנזקק לאשפוז פסיכיאטרי לבחור את בית החולים שבו ברצונו להתאשפז, וזאת בתנאי שאחוזי התפוסה בבית החולים המבוקש אינם עולים על 95. במקביל החל משרד הבריאות לפרסם באתרו ברשת עדכון יומי של אחוזי התפוסה במוסדות השונים.[8] עם זאת, אחוזי התפוסה בפועל אינם מאפשרים בחירה.[9]

דליה נטלה חלק פעיל בקמפיין "שוברים קשירה" בהובלת ארגון בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות, ופרסמה ב'הארץ' ב-21 ביוני 2015 את המאמר "מפחדים למות קשורים למיטה"[10] שפתח את הקמפיין. דליה ערכה את דו"ח הקשירות[11] של בזכות מאת עו"ד שרון פרימור, היועצת המשפטית של ארגון בזכות. הדו"ח התפרסם במרץ 2016. דליה גם הופיעה על כרזות הארגון במסגרת הקמפיין.

ביוני 2018, נמנתה וירצברג-רופא ברשימת "20 הנשים שמשנות את פני הרפואה הישראלית", על פי עיתון TheMarker.[12]

ביולי 2018 הגיש חבר הכנסת דב חנין מחדש את הצעת החוק מ-2014 (ר' לעיל) לתיקון חוק טיפול בחולי נפש כדי שתתאפשר בחירת מקום האשפוז, כפי שמתאפשר לשאר החולים בישראל.

ב-16 באוגוסט, בדיוק חודש לאחר שנציגת מל"מ דיברה בישיבת הוועדה לביקורת המדינה בעקבות הדו"ח הקשה של מבקר המדינה על מערך האשפוז בבריאות הנפש, שבו נכתב: "בביקורת נמצאו תנאי אשפוז הפוגעים באיכות חייהם של המטופלים עד כדי ביזוי ופגיעה בכבודם", הושק ארגון מל"מ - מתמודדים למען מתמודדים מחדש בישיבה חגיגית בביתה הפרטי של הפעילה הוותיקה ברטה ריינמן.

ב-16 בספטמבר באירוע רב משתתפים – הבטיחה חברת הכנסת שלי יחימוביץ' כי תתמוך ביוזמת מל"מ להקים ועדת חקירה ממלכתית, אם חברי הוועדה מהקואליציה ישוכנעו לתמוך בכך, שכן דרוש בהצבעה רוב של שני שלישים.

היוזמה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבחינת מערך האשפוז

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. בעקבות דיון בוועדת ביקורת המדינה בדוח המבקר על מערך האשפוז בבריאות הנפש, שבו השתתפה ב-16 ביולי 2018,[13] נפגשה וירצברג-רופא עם כבוד שופטת העליון בדימוס דליה דורנר בלשכתה בבית המשפט העליון ב-29 ביולי שנה זו.
  2. השופטת בדימוס דורנר נתנה את הסכמתה העקרונית לעמוד בראשות ועדת חקירה ממלכתית על מצבו של מערך האשפוז בבריאות הנפש עקב הדוחות החמורים של מבקר המדינה במהלך השנים, שלא הניבו את השינויים הנחוצים.
  3. ב-7 באוגוסט 2018, לאחר ששלחה טופס תלונה רשמי למבקר המדינה על חוויות אישיות קשות מאשפוזים במטרה לבטא את מצוקת הקבוצה כולה, הוחלט במשרד המבקר לאחר התייעצות משפטית להעביר את התלונה לידי מבקר המדינה.
  4. ב-16 באוגוסט, בדיוק חודש לאחר שנציגת מל"מ דיברה בישיבת הוועדה לביקורת המדינה בעקבות הדו"ח הקשה של מבקר המדינה על מערך האשפוז בבריאות הנפש, שבו נכתב: "בביקורת נמצאו תנאי אשפוז הפוגעים באיכות חייהם של המטופלים עד כדי ביזוי ופגיעה בכבודם", הושק ארגון מל"מ - מתמודדים למען מתמודדים מחדש בישיבה חגיגית בביתה הפרטי של הפעילה הוותיקה ברטה ריינמן.
  5. ב-20 באוגוסט שנה זו התראיינה וירצברג-רופא בנושא זה לתוכנית סדר יום עם קרן נויבך.[14] נויבך הבטיחה ללוות את היוזמה.
  6. כשבוע לאחר מכן התפרסם מאמרה "דורשים ועדת חקירה ממלכתית" במדור הדעות של עיתון הארץ.[15]
  7. ארגון בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות שלח ב-5 בספטמבר מכתב תמיכה ביוזמת ארגון מל"מ - מתמודדים למען מתמודדים להקים ועדת חקירה ממלכתית לבחינת מערך האשפוז הפסיכיאטרי בראשות השופטת בדימוס, גב' דליה דורנר.[16]
  8. ב-16 בספטמבר (חודשיים לאחר הדיון בוועדה) – באירוע רב משתתפים – הבטיחה שלי יחימוביץ' כי תתמוך ביוזמת מל"מ להקים ועדת חקירה ממלכתית, אם חברי הוועדה מהקואליציה ישוכנעו לתמוך בכך, שכן דרוש בהצבעה רוב של שני שלישים.
  9. ב-21 בספטמבר נודע כי מפלגת צדק חברתי בהובלת מוטי אשכנזי החליטה לאמץ את היוזמה.[17] דליה ובן זוגה התפקדו למפלגה והחלו לפעול גם בשמה בנושא זה.
  10. ב-9 באוקטובר התקבל מכתב תמיכה ביוזמה זו גם מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.[18]
  11. למחרת התקבל מכתב[19] ממנהל האגף לביקורת מערכת הבריאות במשרד מבקר המדינה, דן בנטל. במכתב זה יש הכרה מלאה במצבו הקשה של מערך האשפוז הממשלתי, ואף תלונה על כך שהליקויים שנמצאו בכל דוחות המבקר בעבר לא באו על תיקונם. מר דן בנטל הציע, ככל הנראה בעצה אחת עם מבקר המדינה עצמו, שתקום ועדה ציבורית.
  12. יו"ר ארגון מל"מ - מתמודדים למען מתמודדים וירצברג-רופא ענתה בין היתר כי מאחר שיש הבדלים מהותיים בין ועדה כזאת, שכמוה היו רבות ולא הועילו, אין מנוס מהקמתה של ועדת חקירה ממלכתית - בעלת סמכויות משפטיות - שמתנהלת מחוץ לטווח ההשפעה של גורמים פוליטיים ומקצועיים. המטרה אינה רק תיקון ליקויים אלא הצעת מתווה חדש כדי להיפרד מפרדיגמה ישנה, שחלף זמנה, ולאמץ פרדיגמה השוררת זה עשרות שנים במדינות המתקדמות, אך בלתי אפשרית ליישום בארצנו עקב מבנה הכוח המוסדי (ק' מאמר בסעיף 6 המבוסס על עבודת הדוקטורט של דליה גיא במדעי המדינה, חיפה 2004).
  13. ב-16 באוקטובר - שלושה חודשים למאבק - התקבל מכתב תמיכה מעורך הדין דרור שטרום שכיהן כממונה על ההגבלים העסקיים וכיהן בוועדות ציבוריות שונות, ובו הצעת תיווך בין הדרישה לוועדת חקירה ממלכתית לבין נכונות גורמי הממשל לוועדה ציבורית בלבד. וזאת למרות מטרת העל של היוזמה המקורית: מתווה כולל חדש לשירותי בריאות הנפש ברוח תנועת אל מיסוד, בדומה לנהוג במדינות אחרות זה עשרות שנים, ללא חיפוש אשמים לצורך מסקנות פרסונליות.
  14. ב-4 בנובמבר 2018 פנה עו"ד דרור שטרום אל וירצברג-רופא בתפקידה כיו"ר מל"מ ומבקש ממנה לבנות טבלה מפורטת לפי הנחיותיו שתשמש תשתית מידעית לצורך המשך הפעילות.
  15. ב-17 בנובמבר התפרסם המאמר דורשים ועדת חקירה באתר הבלוגים JOKOPOST.COM.[20]
  16. יו"ר מל"מ קיבלה הזמנה להיות דוברת בכנס ים המלח שהיה אמור להיות מוקדש לנושא בריאות הנפש. ב-3 בדצמבר 2018 הודיע רן רזניק בתוכנית הבוקר של קרן נויבך על ביטול הכנס בלחץ איגוד הפסיכיאטריה הישראלי בשיתוף הפעולה המסורתי עם ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י). באותה תוכנית הודיעה יו"ר מל"מ על ייסוד כנס מל"מ עצמאי, שיוקדש לשילוב שירותי בריאות הנפש בקהילה (במקום המוסדות הגדולים הנפרדים) ברוח הרפורמה האיטלקית שמלאו לה 40 שנה ב-2018. חזון זה יצא לדרכו גם בישראל ב-1972, שש שנים לפני איטליה, אך לא יושם הלכה למעשה בגלל היעדר תקצוב. כמו כן, תצא מהכנס קריאה מגובשת ומבוססת להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית בהינתן הסכמתה של השופטת בדימוס דליה דורנר, נשיאת מועצת העיתונות, לעמוד בראשה.
  17. בעקבות פרישת היו"ר בפברואר 2019 הוקפאה זמנית פעילותו של הארגון.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ בג"ץ 5777/05 בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות נ' שר הבריאות - פסיקה
  2. ^ פסק דין בתיק בג"ץ 133/10, באתר "מדינת ישראל - הרשות השופטת"
  3. ^ רותי אברהם, עתירת פגועי נפש: בטלו את השיוך הכפוי למוסדות, באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 בינואר 2010;
    מדוע אסור לנו ומותר לכם?, באתר News1 מחלקה ראשונה, 5 בדצמבר 2011
  4. ^ פסק דין בתיק בג"ץ 4090/12, באתר "מדינת ישראל - הרשות השופטת"
  5. ^ צביאל רופא, להיפטר מהאימה, באתר הארץ, 7 ביוני 2012;
    רוני לינדר-גנץ, לאפשר לפגועי נפש לבחור את המוסד בו יאושפזו, באתר TheMarker‏, 12 באוגוסט 2012;
    גלי וינרב ויניב מגל, ‏נפגעי הנפש עותרים: תנו לנו לבחור בית חולים, באתר גלובס, 1 בספטמבר 2012
  6. ^ הצעת החוק לבחירת מקום האשפוז
  7. ^ אתר למנויים בלבד רוני לינדר, הצעת חוק: פגוע נפש יוכל לבחור באיזה מוסד פסיכיאטרי להתאשפז, באתר TheMarker‏, 26 במרץ 2014
  8. ^ אחוז תפוסה בבתי החולים הפסיכיאטריים, באתר משרד הבריאות
  9. ^ אתר למנויים בלבד רוני לינדר, משרד הבריאות משלה חולים פסיכיאטרים: לא באמת יכולים לבחור היכן להתאשפז, באתר TheMarker‏, 22 ביולי 2015
  10. ^ אתר למנויים בלבד דליה וירצברג-רופא, מפחדים למות קשורים למיטה, באתר הארץ, 21 ביוני 2015
  11. ^ דו"ח הקשירות
  12. ^ "פורצות דרך: 20 נשים שמשנות את פני הרפואה הישראלית", יעל בלקין, TheMarker,‏ 5 ביוני 2018
  13. ^ הנאום בכנסת מול יעקב ליצמן, 8 דקות
  14. ^ אצל קרן נויבך בתוכנית סדר יום על היוזמה להקים ועדת חקירה ממלכתית
  15. ^ "דורשים ועדת חקירה ממלכתית", הארץ, 28 באוגוסט 2018
  16. ^ ארגון בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות תומך ביוזמת מל"מ - מתמודדים למען מתמודדים להקים ועדת חקירה ממלכתית לנושא האשפוז הפסיכיאטרי בראשות השופטת בדימוס, גב' דליה דורנר, 5 בספטמבר 2018
  17. ^ מפלגת צדק חברתי צירפה לשורותיה את מל"מ כדי לפעול להקמת הוועדה
  18. ^ נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תומך ביוזמת מל"מ להקים ועדת חקירה ממלכתית לנושא האשפוז בבריאות הנפש, 9 באוקטובר 2018
  19. ^ מכתבו של דן בנטל, מנהל האגף לביקורת מערכת הבריאות במשרד מבקר המדינה
  20. ^ דורשים ועדת חקירה