צביה גרינפילד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צביה גרינפילד
Tzviya.jpg
תאריך לידה 1945 (בת 72 בערך)
כנסות 17
סיעה מרצ
תפקידים בולטים

צביה גרינפילד (נולדה ב-1945) היא פעילה פוליטית ישראלית, כיהנה כחברת כנסת מטעם מרצ במשך כשלושה חודשים בשלהי הכנסת ה-17.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרינפילד נולדה בירושלים במשפחה חרדית ולמדה ברשת החינוך בית יעקב. לאחר מכן למדה לתואר ראשון ושני בפילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. נישאה לרופא ילדים אמריקני חוזר בתשובה והם התגוררו מספר שנים בארצות הברית. לאחר חזרתם ארצה, עברו להתגורר בשכונת הר נוף בירושלים, והם הורים לחמישה.

כתוצאה מהתנהלותה ומביקורתה על הציבור החרדי, היא נודתה ממנו הלכה למעשה[1]. גרינפילד מגדירה עצמה כחרדית, ואף נתפסת ככזו על ידי אמצעי תקשורת חילוניים[2], אך דוברים אחדים בחברה החרדית שהתייחסו אליה טענו כי אינם מקבלים הגדרה זו, משום שלדעתם השתייכות לחברה החרדית משמעה קבלת מערכת אמונות מסוימת, לה גרינפילד כלל אינה שותפה[3].

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שנות ה-90 פעילה בתחומים פוליטיים וחברתיים. ב-1993 הקימה את מכון "מפנה" לחינוך לשלום, סובלנות ודמוקרטיה בחברה הדתית. גרינפלד הייתה ממקימות תנועת "נשים דתיות למען קדושת החיים", חברה לשעבר בוועד המנהל של "בצלם", ומהחותמים על יוזמת ז'נבה.

גרינפילד כתבה את הספר "הם מפחדים: איך הפך הימין הדתי והחרדי לכוח מוביל בישראל" (ידיעות אחרונות/חמד, 2001), שמתח ביקורת קשה על עמדות הציבור הדתי והחרדי. גרינפילד מדמה בספרה את יחסם של החרדים למדינת ישראל לגישתה של הכנסייה הנוצרית כלפי עצם קיומו של העם היהודי. היא טוענת שהחרדים חפצים ואף עמלים להביא בכל הדרכים האפשריות לכישלונה של הציונות ומדינת ישראל במתכונתה החילונית. היא גם מתחה ביקורת על השמאל שלטענתה נטש את הציונות ואיננו מאמין עוד בזכות העם היהודי למדינה בארץ ישראל תוך שהוא מצדיק באופן עיוור את העמדה הפלסטינית[4].

בשנת 2004 אושרה עבודת הדוקטורט שלה בפילוסופיה פוליטית. גרינפילד נבחרה למקום השישי ברשימת מרצ-יח"ד לקראת הבחירות לכנסת ה-17 (מקום המשוריין לאישה השנייה ברשימה), אך לא נכנסה לכנסת. ב-4 בנובמבר 2008, לאחר התפטרותו של חבר הכנסת יוסי ביילין, נכנסה לכנסת וכיהנה במשך כשלושה חודשים. בבחירות לכנסת ה-18 הוצבה במקום השמיני ברשימת התנועה החדשה מרצ ולא נבחרה לכנסת.

ב-2011 ראה אור ספרה "תיקון עולם: המאבק בין תרבויות על חירות, שוויון וזכויות האדם" בהוצאת כרמל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קובי אריאלי, יש לה כלב, באתר nrg‏, 19 בינואר 2006
  2. ^ אריק בנדר, מרצ מציגה: הח"כית החרדית הראשונה, באתר nrg‏, 2 בנובמבר 2008
  3. ^ ידידיה ארגמן, צביה גרינפלד: חרדית או לא, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 5 בנובמבר 2008
  4. ^ אשמת השמאל, באתר הארץ, 15/11/06