צדק-מדות-מוסר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוגו צדק-מדות-מוסר
פרס זיו 1983. מימין לשמאל: סידני זיו, יהודה עזריאלי, נשיא המדינה יצחק נבון, שופט בית המשפט העליון יצחק קיסטר, רבקה שריבמן-כהן-צדק. נואם עמוס אטינגר

צדק, מידות, מוסר – האגודה לקידומם, מחקרם והוראתם בעם ובעולם הוא[דרוש מקור: שהארגון פעיל] ארגון ישראלי שמטרתו לקדם את ערכי "המוסר, תורת המידות, היושר, הצדק והאתיקה" על פי הספרות היהודית[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון נוסד בשנת 1963 בעקבות פגישה בין הרב שאר ישוב כהן עם הרבי מלובביץ' במהלך חג החנוכה. בפגישה דנו בדרכים לקדם את תורת ישראל בקרב העם בישראל ובסופה הורה הרבי מלובביץ' לשאר-ישוב להקים את הארגון מתוך מטרה לקדם את תורת האב בלב בניו [דרושה הבהרה].

מיד עם שובו לארץ, החל בשיחות עם אישים נכבדים רבים ולבסוף הפילולוגית רבקה שריבמן-כהן-צדק הקימה את הארגון תחת הנהגתו הרוחנית של שאר-ישוב. לשם כך היא הקדישה את חייה וממונה להקמת ותפעול הארגון וקידום מטרותיו והפכה בכך לשלוחה הראשונה של צמ"מ.

היא פנתה לאישי ציבורי רבים שנרתמו למאמץ של הארגון ובשנת 1969, לאחר שהארגון תפס תאוצה, הוקם באופן הרשמי המוסד הראשון של הארגון בשם אגודת צדק-מדות-מוסר. יו"ר האגודה הראשון היה הרב יעקב הרצוג שכיהן עד יום מותו בשנת 1972. לאחריו התמנה הרב שאר-ישוב כהן כיו"ר האגודה.

צדק-מדות-מוסר פועלת לחינוך, הכשרה ותיקון בקרב שופטים, שוטרים, סוהרים, אסירים, סטודנטים לתואר ראשון ושני, מורים ובקרב הדור הצעיר [דרוש מקור]. במהלך השנים היא קיימה סדנאות, הרצאות וקורסים והוציאה ספרים. החומר הלימודי התבסס על תורת ישראל עם שילוב של שיטות שפותחו על ידי לורנס קולברג לחינוך מוסרי. קולברג היה חבר קרוב של שריבמן-כהן-צדק ובעקבות היכרות זו הוא אף ביקר בארץ בשנת 1969 לצורך שיתוף פעולה עם צמ"מ.

מרבית פועלה של צדק-מדות-מוסר הינו בשטח, בעבודה אישית לשיפור המוסר אצל יחידים. הארגון ממעט בפרסום, למעט פרס זיו לעיתונאים. פרס זיו הינו ייחודי לעולם העיתונאות שבו הזוכים הם אלו שפעלו לשיפור המוסר והמדות הטובות בתחום זה. ראשי האומה ניצלו את הבמה של פרס זיו כדי להעביר ביקורת על החברה. למשל בטקס של שנת 1988, היועץ המשפטי לממשלה יוסף חריש תקף את עמוס קינן [1]. בשנת 1991 שופט בית המשפט העליון, השופט דב לוין, העביר ביקורת חריפה על העיתונות ואופי הפעולה של העיתונאים [2].

יצחק קיסטר, השופט עליון החרדי היחידי בישראל הצטרף לשורות הארגון ופעל לקידום מטרותיו [דרוש מקור: איזו פעילות קידם השופט העליון?].

אישי ציבור חברי צמ"מ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים בהוצאות צמ"מ[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סמכות במקורות היהדות - הרב יצחק גולדברג, הרב צבי אילני [3]
  • לקט מעובד של מקורות הלכתיים לעוסקים בסיעוד וריפוי בנושא דילמות מוסריות של המטפלים - צ. אילני, י. ויינברגר [4]
  • אמת ושקר: חוברת לתלמיד - מאת יצחק פצ'ניק [5]
  • חנוך לערכים מוסריים על פי אגודת צדק-מדות מוסר - חנה בן כוכב [6]
  • שיטת קולברג לפיתוח חשיבה מוסרית [7]
  • Teacher - pupil relationship - יצחק גולדברג, צבי שינוור [8]
  • Responsibility for private and public property - יעקב ויינברגר [9]
  • Ethics in and out of the classroom - מרדכי שילר [10]
  • Esther's beauty secrets - עידן ברקן [11]

פעילויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]