יעקב הרצוג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב הרצוג
יעקב הרצוג בפברואר 1968
יעקב הרצוג בפברואר 1968
לידה 21 בדצמבר 1921
דבלין, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 במרץ 1972 (בגיל 50)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת כהונה ? – 9 במרץ 1972 עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 9 במרץ 1972 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים בולטים שגריר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב ד"ר יעקב דוד הרצוג (21 בדצמבר 1921, כ' בכסלו ה'תרפ"ב9 במרץ 1972, כ"ג באדר תשל"ב) היה משפטן ודיפלומט ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב הרצוג נולד בשנת 1921 בדבלין שבאירלנד לרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (לימים הרב הראשי האשכנזי השני לישראל) ושרה, ונקרא על שם הרב יעקב דוד וילובסקי, רבו של אביו[1]. הוא אחיו הצעיר של חיים הרצוג, לימים הנשיא השישי של מדינת ישראל, ודודו של יצחק הרצוג הנשיא ה-11 של מדינת ישראל.

הרצוג גדל באירלנד, עלה לארץ ישראל בשנת 1937, והוסמך לרבנות ולדיינות ("יורה יורה ידין ידין") על ידי הרב איסר זלמן מלצר בשנת ה'תש"ח. לאחר מכן למד באוניברסיטה העברית בירושלים משפטים והוסמך לעורך דין ואחר כך קיבל תואר ד"ר במשפט בינלאומי מאוניברסיטת אוטאווה.

הרצוג שירת בשירות הידיעות של "ההגנה". לאחר הקמת המדינה הצטרף למשרד הדתות שם שימש אחראי על הדתות הנוצריות בישראל. בתפקידו זה גילה את כישוריו הדיפלומטיים, בהיותו בקשר עם ראשי העדות והכנסיות וגם עם הוותיקן. בהדרגה הצטרף לצוות משרד החוץ בו שירת בתפקידים בכירים. בשנים 1948 עד 1954 היה יועץ לענייני ירושלים במשרד החוץ, ראש מחלקת ארצות הברית במשרד החוץ בשנים 1954 עד 1957, ויועץ מדיני לראש הממשלה דוד בן-גוריון בשנים 1956 עד 1957.

בשנים 1957 עד 1960 היה ציר בשגרירות ישראל בוושינגטון, ובשנים 1960 עד 1963 שירת כשגריר בקנדה. נודע בשל ויכוח מפורסם שניהל ב-31 בינואר 1961 עם ההיסטוריון הבריטי ארנולד טוינבי, אשר השווה את הנכבה לשואה.

בספטמבר 1963 קיים בלונדון מפגש ראשון עם חוסיין, מלך ירדן.[2]

בשנת 1965, עם התפטרותו של הרב ישראל ברודי מתפקידו כרב ראשי של בריטניה, הוצע התפקיד להרצוג. לאחר התלבטויות רבות הוא ניאות לקבל עליו את התפקיד, אולם מסיבות בריאותיות תוכניתו לא יצאה לפועל.[3]

משנת 1966 ועד מותו בשנת 1972 שימש מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בתקופת כהונתם של לוי אשכול וגולדה מאיר. תרם לשיפור הקשרים עם הוותיקן לאחר מלחמת ששת הימים, וניהל מגעים דיפלומטיים עם המלך חוסיין.

ויכוח הרצוג-טוינבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ויכוח הרצוג–טוינבי

ב-31 בינואר 1961 בהיותו שגריר ישראל בקנדה קיים הרצוג ויכוח פומבי עם ההיסטוריון וההיסטוריוסוף הבריטי ארנולד טוינבי, הוויכוח נערך ב"בית הלל" באוניברסיטת מקגיל שבמונטריאול, קנדה. הטריגר לוויכוח היו דבריו של טוינבי בהרצאה שנשא באותה אכסניה ימים אחדים קודם לכן, ובה טען כי התנהגותה של ישראל כלפי הערבים במלחמת העצמאות היא בת-השוואה מבחינה מוסרית למעשיה של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. בעקבות פרסום הדברים ביקש הרצוג, להעמיד את ההיסטוריון על טעותו. הוא קרא לטוינבי להתעמת עמו, והלה נענה לאתגר. הוויכוח הסתיים בניצחונו של הרצוג, וטוינבי נאלץ להסכים לחלק מטיעוניו ולמתן מעט את הצהרותיו.

הוויכוח זכה לפרסום רב. הוא שודר בחלקו ואף במלואו בתחנות רדיו ברחבי קנדה ובצפון ארצות הברית ואותו ערב שודר בישראל. בישראל היו אלה ימי סערה פוליטית וביום הוויכוח התפטר דוד בן-גוריון מראשות הממשלה. ולמרות זאת הוויכוח עורר עניין עצום בישראל. הקלטות של הוויכוח נמכרו במספרים גדולים בקנדה ומעבר לה ויצאו כתקליט כפול[4]. תדפיס של הוויכוח אף יצא לאור במצרים באנגלית כמחזק את העמדה הערבית.

בול מ-2004 לזכרו של יעקב הרצוג


חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישא לפנינה שחור (גר'), בתו של זלמן שחור,[5] מעסקני היישוב בתל אביב וביפו, ממשפחת הנצי"ב מוולוז'ין.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליבה-מרים לבית סירוביץ
 
יואל לייב הלוי הרצוג
 
שמואל יצחק הילמן
 
חיה-שיינה לבית פוקמפנר
 
יחיאל מיכל שטיינברג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחק אייזיק הלוי הרצוג
 
 
 
שרה הרצוג
 
שמחה אמב"ש
 
לאה אמב"ש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פנינה הרצוג
 
יעקב הרצוג
 
חיים הרצוג
 
אורה הרצוג
 
סוזי אבן
 
אבא אבן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צביה ברין
 
שאול אפק
 
אורי אפק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נסים גאון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מיכל הרצוג
 
יצחק הרצוג
 
מיכאל הרצוג
 
רונית הרצוג
 
יואל הרצוג
 
מרגרט הרצוג
 
 
 

נפטר מדום לב בגיל 51 בכ"ג באדר תשל"ב, 9 במרץ 1972.

אתרים ומוסדות-חינוך רבים, בעיקר בזרם הציונות הדתית, מנציחים את זכרו. תיכון קריית יעקב הרצוג, המכינה למדרשית נעם בכפר סבא, שנוסדה באלול תשל"ב כחצי שנה לאחר פטירתו; מרכז יעקב הרצוג ללימודי היהדות שבעין צורים, מכללת יעקב הרצוג להכשרת מורים באלון שבות, ישיבת ההסדר מעלות יעקב במעלות-תרשיחא והפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר לזכרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משואה ליצחק, ח"א עמ' 14
  2. ^ אודי מנור, יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית, עמ' 276.
  3. ^ הרצוג לא יכהן כרבה של בריטניה - מפאת מחלה, דבר, 8 בספטמבר 1965
  4. ^ 2-LP, The Herzog-Toynbee Debate, CBS CP 14, Made in Israel, NM
  5. ^ דוד תדהר (עורך), "זלמן זאב שחור", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3848


Emblem of Israel.svg מנכ"לי משרד ראש הממשלה
אהוד אבריאל טדי קולק יעקב הרצוג שמחה דיניץ מרדכי גזית עמוס ערן אליהו בן-אלישר מתתיהו שמואלביץ' אברהם טמיר יוסי בן אהרון
19511952 19521964 19661972 19721973 19731975 19751977 19771980 19801984 19841986 19861992
שמעון שבס צבי אלדרוטי אביגדור ליברמן משה ליאון יוסי קוצ'יק רפי פלד אביגדור יצחקי אילן כהן רענן דינור אייל גבאי
19921995 19951996 19961997 19971999 19992001 20012001 20012004 20042006 20062009 20092011
הראל לוקר אלי גרונר יואב הורוביץ רונן פרץ צחי ברוורמן יאיר פינס
20112015 20152018 20192018 20192020 20202021 2021–מכהן