לדלג לתוכן

פרס זיו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרס זיו 1983. מימין לשמאל: סידני זיו, יהודה עזריאלי, נשיא המדינה יצחק נבון, שופט בית המשפט העליון יצחק קיסטר, רבקה שריבמן-כהן-צדק. נואם עמוס אטינגר

פרס זיו לעיתונאים ניתן מטעם עמותת צדק-מדות-מוסר בראשות הרב שאר ישוב כהן. הפרס הוענק משנת 1983 מדי שנה לעיתונאים שהיטיבו לתאר ולהציג את החיוב וההישגים שבחיים בישראל, בצורה מעניינית ומשכנעת. הפרס הוענק בטקס חגיגי על ידי אישיות אחרת מהבכירים ביותר בישראל בהם נשיא המדינה.

מטרת הפרס היא להעמיק את המודעות של הציבור להתנהגות שיש בה התחשבות בזולת, להציג את הטוב והיפה שבחברה, לעודד את הגאווה ואהבת ישראל. הפרס ניתן לכתבות מצטיינות, בעיתונות הישראלית הכתובה, ברדיו ובטלוויזיה, שפורסמו בעברית, באנגלית או בערבית. גובה הפרס לכל אחד מהתחומים נקבע על ידי הנהלת צדק-מדות-מוסר.

העיתונאים הזוכים בפרסים נבחרו על-ידי ועדת שופטים מקצועיים, עיתונאים במקצועם או בניסיונם, שנבחרו לתפקיד זה על ידי הנהלת העמותה. פרס זיו הראשון הוענק ב-1983 כהקדש של סידני זיו לזכר אחיו אברהם זיו, שנפטר בטרם עת והיה פעיל בצדק-מדות-מוסר.

בשנת 1969 בהוראתו של הרבי מלובביץ' ייסד הרב שאר ישוב כהן את צדק-מדות-מוסר יחד עם הפילולוגית רבקה שריבמן-כהן-צדק וכיהן כנשיא עד יום מותו בשנת 2011. העמותה פורקה בשנת 2016.[1]

זוכי פרס זיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה זוכים מעניק הפרס הערות
1983 עמוס אטינגר
רות בקי
אהרון דולב
מנחם מיכלסון
נשיא המדינה - יצחק נבון [2][3]
1984 נעמי גולן-גוטקינר
נח קליגר
אלכס אנסקי
אורי דביר
מילט פולרטון
נשיא המדינה - חיים הרצוג [4]
1986 יובב כץ
טל בשן
עמוס נבו
בני ליס
משה אלון
לורי בוקן
יושב ראש הכנסת - שלמה הלל [5][6]
1988 רוני בן ארי
יעקב אחימאיר
משה חן
לורנס אגרון
דבורה וייסמן
סימה קדמון
עמוס לבב
שושנה פלג
רבקה יניב
היועץ המשפטי לממשלה - יוסף חריש [7][8]
1991 צ'ארלס קראוטהאמר
משה טימור
אילנה ירום
תמר שובל
פרידה קיט
שופט בית המשפט העליון, דב לוין [9]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]