יוסף חריש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוסף חריש
אין תמונה חופשית
לידה 1923
ירושלים, המנדט הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 בנובמבר 2013 (בגיל 90 בערך)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יוסף חריש (15 בספטמבר 1923 - 6 בנובמבר 2013[1]) היה היועץ המשפטי השמיני לממשלה, שופט וסגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף חריש נולד בירושלים למשפחה דתית ולמד בישיבת תפארת צבי. לאחר שחזר בשאלה עבר ללמוד בגימנסיה. התנדב לארגון ההגנה ושירת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. במהלך "השבת השחורה" נעצר על ידי הבריטים ונאסר יחד עם חברי הגנה נוספים במחנה המעצר בלטרון. הוא ישב שם במשך חצי שנה. במלחמת העצמאות היה קצין וסייע להקמת חיל השלישות.

בתקופת הצנע שימש כעוזרו האישי של דב יוסף, שר האספקה והקיצוב, ובמקביל למד משפטים לתואר הראשון ושני אוניברסיטה העברית. במרץ 1954 קיבל רישיון לעריכת דין בישראל[2] במחזור הראשון של הפקולטה למשפטים. לאחר מכן הצטרף לפרקליטות המדינה. בשנת 1958, בגיל 35, מונה לשופט בבית משפט השלום. ב-1969 התמנה כשופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בו הגיע לדרגת סגן נשיא בשנת 1984.

באפריל 1986 יצא לגמלאות ובחודש יוני, בעקבות פרשת קו 300, שבה הודח היועץ המשפטי לממשלה יצחק זמיר, מונה יוסף חריש במקומו.

במסגרת תפקידו קבע מספר הנחיות במסגרת "הנחיות היועץ המשפטי לממשלה":

נושאים בולטים שבהם טיפל במהלך כהונתו:

כיהן בתפקידו כיועץ המשפטי לממשלה עד 1 בנובמבר 1993.

התגורר בשכונת רמת אביב שבתל אביב. נטמן בהר המנוחות בירושלים. חריש היה נשוי פעמיים והותיר אחריו ארבעה ילדים, ובהם מנכ"ל עמותת לשובע, גיל-עד חריש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.