דב לוין (שופט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אב בית הדין דב לוין מעיין בתמונות במהלך משפטו של ג'ון דמיאניוק בירושלים, 1987

דב לוין (1 בדצמבר 192527 ביוני 2001) היה שופט בית המשפט העליון בשנים 19811995.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוין נולד בנווה צדק שבתל אביב. אביו, אליהו בן-ציון לוין (1889–1946), בן למשפחה עשירה מרוסיה שעלה לירושלים עם אביו בילדותו, היה רוקח במקצועו, ומשנות ה-20, אז התיישבה המשפחה בתל אביב, עסק בביטוח. אמו, דבורה לבית נטקין, הייתה מצאצאי הגאון מווילנה, בת למשפחה שהתגוררה בארץ ישראל מאז אמצע המאה ה-19 (נכדתו של נתן נטע נטקין, מעסקני היישוב הישן בירושלים).[1]

בשנת 1943 עבר עם הוריו לירושלים, שם הצטרף לאצ"ל ובו זמנית עבד במטה הארצי של משטרת המנדט. כמו כן החל בלימודי משפטים, בהם המשיך לאחר שובו לתל אביב בשנת 1945. במלחמת העצמאות שירת בצה"ל כקצין מחלקת מקלעים בינוניים בגדוד 35 של חטיבת אלכסנדרוני.[2] במילואים שירת כקצין כוח אדם בחיל השלישות, ועם מינויו לשופט שירת ביחידת בתי הדין הצבאיים ולבסוף בבית הדין הצבאי לערעורים.

בשנת 1951 הוסמך לעריכת דין והשתתף במוסדות לשכת עורכי הדין כחבר המועצה הארצית והועד המרכזי. בעריכת דין עסק כשכיר וכעצמאי עד מינויו לשופט בספטמבר 1966. תחילה כיהן בבית משפט השלום בתל אביב ובמאי 1972 מונה לבית המשפט המחוזי. בשנת 1979 מונה לסגן נשיא בית המשפט בעיר. בשנת 1981 מונה לכהונה בפועל בבית המשפט העליון, וכעבור שנה מונה לבית המשפט העליון במינוי קבע. בשנת 1988 שימש כאב בית הדין המיוחד אשר שפט את ג'ון דמיאניוק.

לצד עבודתו פעל פעילות ציבורית נרחבת. בין תפקידיו: יושב ראש המועצה הלאומית למניעת תאונות, נשיא מוסדות השיפוט בהתאחדות לכדורגל בישראל ונשיא כבוד בבית הדין של תנועת "מכבי". בהגיעו לגיל 70, בשנת 1995, פרש מכס המשפט והחל לשמש בורר בתביעות שונות. ב-1997 זכה בתואר יקיר העיר תל אביב.

לוין נפטר ב-2001, בגיל 75. נטמן בבית העלמין קריית שאול.[3]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוין היה נשוי עד מותו לרחל (נפטרה בינואר 2014),[4] ואב לשני בנים, אלי ואסף, עורכי דין במקצועם.

אחיו הבכור, צבי לוין, היה פעיל ציבור, תעשיין וחזן, נשיא הלשכה הגדולה של הבונים החופשיים בישראל (בנו עֲמָשַׂי לוין היה משורר ומתרגם). האח אריה לוין, היה בעליו של "צור", מפעל לזכוכית אומנותית, חבר באצ"ל ויו"ר קבוצת הכדורגל בית"ר תל אביב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דברי כב' הנשיא א' ברק בטקס פרידה מכב' השופט ד. לוין (30.11.95)', הרשות השופטת: עלון השופטים בישראל 23 (1996), 14–20.
  • אהרן ברק, "אחינו דב לוין חיפש תמיד את האמת", הרשות השופטת: עלון השופטים בישראל 31 (2001), 122–124. (דבריו של ברק בלווייתו של לוין)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.