נזלת אלרגית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קדחת השחת)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: מצריך הגהה ועריכה טכנית של "עין מקצועית" המתמצאת ברפואה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אבקני צמחים שונים הנחשבים כמעוררים של קדחת השחת

נזלת אלרגית (מכונה גם קדחת השחת, בלועזית: Allergic rhinitis או Hay fever) היא מחלה דלקתית כרונית בדרכי הנשימה אשר אינה נחשבת כמחלה חמורה ונמנית עם קבוצת המחלות האלרגניות, ומהווה סוג של אלרגיה לאבקני פרחים, לעובש ולאבק, המתבטאת בגירוי דלקתי של הקרומים הרירים במערכת הנשימה העליונה, עיניים, אוזניים ומערכת הסינוסים.

החולים סובלים מרגישות יתר לאלרגנים נשימתיים בדרך כלל, ומופיעה לרוב המבוגרים והילדים על רקע אוטופי. האלרגיה תוארה לראשונה על ידי הפיזיולוג האנגלי ג'והן בוסטון ב-1819 ונקראה "קדחת השחת" או "קדחת אביבית" - מאחר שהופיעה בעיקר אצל חקלאים בעונת הקציר.‏[1][2] בדמם של הלוקים בנזלת האלרגית יש נוגדנים לחלבונים הנמצאים בחלקיקים ממקור צמחי, חי או עובש, הנישאים באוויר. נוגדנים אלה "נצמדים" לחלבון הזר, הנקרא אלרגן. הנוגדנים נמצאים בתאים מיוחדים הקרויים תאי פיטום. כתוצאה מהיצמדות זו מתפרק תא הפיטום ומשחרר חומרים רבים ובהם חומר הנקרא היסטמין, והוא מחולל את רוב סימני המחלה. מחלה זו המופיעה בעונות מעבר ובעיקר באביב, לא משפיעה על התפקוד היום יומי ולפעמים לא מצריכה טיפול תרופתי.

אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו מרבית ביטויי האלרגיה, גם השכיחות של נזלת אלרגית עולה בשנים האחרונות בחלק גדול ממדינות העולם, אם כי קיימת שונות ניכרת בין מרכזים שונים.

מרבית הנתונים הופקו מתוך מחקרים שבוצעו במסגרת פרויקט ISAAC‏ (International study of asthma and allergies in childhood). סיכום ממצאי פרויקט ISAAC מסקרים חוזרים באותם מרכזים ברחבי העולם, בנקודות זמן שונות, פורסם בכתב העת Lancet ב-2006.‏[3]

הנושא האפידמיולוגי המדאיג ביותר המוצג בסדרת מחקרים זו, הוא עלייה ניכרת ומתמשכת לאורך זמן בשכיחות גנחת הסימפונות והנזלת האלרגית בקבוצת הגיל הצעירה דווקא.

הנתונים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארץ נערך הסקר רק בקרב בני 14 שנים, והנתונים אשר פורסמו מראים שכיחות של כ-10% של המחלה בקרב אוכלוסייה זו.‏[4] הרושם בקרב אנשי המקצוע בישראל הוא כי במקביל לנטייה העולמית, גם אצלנו יש עלייה ניכרת בשכיחות המחלה בקרב הגילאים הצעירים של מתחת ל-6 שנים.

נוסף על כך, תהליכים הקשורים לאורח החיים הים תיכוני מעודדים חשיפה מוקדמת לגורמים סביבתיים כמו אבקנים (Pollens) ועובשים. חשיפה מוקדמת זו גורמת לריגוש (Sensitization) מוקדם באוכלוסייה בסיכון‏[5], ועלולה לגרום להקצנה של תהליך זה.

אטיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נזלת אלרגית היא אחד מביטוייה של מחלה דלקתית כרונית בדרכי הנשימה הקשורה לרגישות-יתר מיידית המתווכת על ידי אימונוגלובולין E. רגישות-יתר זו היא רגישות לאלרגנים נשימתיים בדרך כלל, ומופיעה לרוב במבוגרים ובילדים עם רקע אטופי.

הגורמים לנזלת אלרגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים אלרגנים שונים שגורמים למחלה זו, וככל שהחולה נחשף יותר לאלרגנים המחלה מתגברת. האלרגנים שעלולים לגרום למחלה קיימים בטבע ומרחפים באוויר, ממנו הם חודרים למערכת הנשימה. האלרגנים הנפוצים הם:

כאשר האדם נושם, נכנסים החומרים האלרגנים לתעלות האף וגורמים לתגובה אלרגית. התגובה האלרגית גורמת לנזלת התפתחות גודש ולסימנים הנוספים.

נזלת אלרגית – תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Illustration depicting inflammation associated with allergic rhinitis

התסמינים העיקריים לאחר חשיפה לאלרגן מתחלקים לשתי תגובות: האחת מידית, תוך דקות ספורות מרגע שאיפת האלרגן, והאחרת- מושהית, לאחר מספר שעות. בתגובה המהירה הראשונית יש גירודים באזור הפנים (אף, אוזניים, עיניים), אף גדוש, פגיעה בחוש הריח, התעטשויות ועודף ליחה, נזלת וכן גרד בחך. עקב נזילת ההפרשות אל תוך הלוע מופיע שיעול, בעיקר בלילה. בתגובה המושהית חודרים אל תוך האף תאי דם לבנים וגורמים לדלקת והרס הרקמה. לרוב תסמינים אלו מתמידים במשך מספר שבועות עד לירידה בריכוז האלרגן הנישא באוויר.‏[6][7]

במקרים קיצוניים הקדחת עלולה גם לגרום להתקף של מחלת הקצרת, דלקת אוזניים ודלקת סינוסים.

אבחון נזלת אלרגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיקות אלרגיה עשויות לחשוף אלרגנים הספציפיים שאליו אדם רגיש. בדיקת עור היא השיטה הנפוצה ביותר של בדיקות אלרגיה. הבדיקה עשויה לכלול החדרה תת-עורית, שריטה, מדבקה, או שיטות אחרות. שיטה פחות נפוצה היא המסת האלרגן החשוד וטפטוף התמיסה אל העפעף התחתון כאמצעי לבדיקה לאלרגיות. בדיקה זו צריכה להיעשות רק על ידי רופא בלבד, שכן היא עלולה להזיק אם אינה נעשית כראוי. אצל אנשים שלא יכולים לעבור בדיקות עור (כפי שנקבע על ידי רופא), בדיקת דם RAST עשויה להיות מועילה בקביעת רגישות לאלרגן ספציפי.

בדיקות אלרגיה יכולות לזהות אלרגיות שאינן גורמות לתסמינים, או לא לגלות אלרגיות שאכן גורמות לתסמינים. בדיקת האלרגיה התת-עורית רגישה יותר ממבחן דקירת עור, אבל לעתים קרובות יותר נותנת תוצאה חיובית שגויה (מזהה אלרגיות באנשים שאין להם תסמינים לאלרגן).

סיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

נזלת אלרגית יכולה להיות עונתית או רב שנתית. נזלת אלרגית עונתית מתרחשת במיוחד בעונות התפתחות הפרח (אבק). זה לא בדרך כלל לפתח עד לאחר גיל 6 שנים. נזלת אלרגית רב שנתית מתרחשת לאורך כל השנה. סוג זה של נזלת אלרגית נתפסת בדרך כלל אצל ילדים צעירים יותר. נזלת אלרגית עשויה גם להיות מסווגת כמתונה לסירוגין, מתון, חמור לסירוגין, נעים מתמיד, ובינוני קשה מתמיד. לסירוגין הוא כאשר התסמינים מופיעים <4 ימים בשבוע או <4 שבועות רצופים. מתמשך הוא כאשר תסמינים מופיעים> 4 ימים / שבוע ו> 4 שבועות רצופים. הסימפטומים נחשבים מתונים עם שינה נורמלית, אין ירידת ערך של פעילויות יומיומיות, אין ירידת ערך של עבודה או בית ספר, ואם התסמינים אינם בעייתיים. תסמינים חמורים לגרום להפרעות שינה, ירידת ערך של פעילויות יומיומיות, וירידת ערך של בית ספר או בעבודה

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת הטיפול בנזלת היא למנוע או להפחית את הסימפטומים הנגרמים על ידי הדלקת. הטיפול בקדחת מבוסס על מתן תרופות אנטי-היסטמיניות, או על הרחקת החולה מן האלרגנים שלהם הוא רגיש. אפשר גם לחסן את החולה נגד האלרגן בהזרקתו לגוף, בתחילה בתמיסה מהולה בריכוז נמוך, ואחרי כן בתמיסות שריכוזן עולה בהדרגה. כך קושרים, או "מצמידים" לאלרגן את כל הנוגדנים בדם החולה וכאשר מתחילה העונה שבה סובל החולה מקדחת השחת, אין התופעות האלרגיות מופיעות אצלו. ניתנים גם טיפולים "מקומיים", כגון טיפות עיניים להקלת האודם העז, טיפות אף להקלת הנזלת, ובמקרים קיצוניים גם תרופות מקבוצת הסטרואידים, המונעות את תגובת הנוגדנים ומעכבות את פליטת ההיסטמין לגוף.

סטרואידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטרואידים משמשים כדי לשלוט בתסמינים הקשורים להתעטשות, נזלת, גרד וגודש באף. טיפול זה בחירה מצוינת לנזלת רב שנתית. תרסיסים לאף סטרואידים יעילים ובטוחים, ועשויים להיות יעיל ללא אנטיהיסטמינים אוראלי. הם לוקחים כמה ימים לפעול ולכן צריכים להילקח במשך כמה שבועות כלומר האפקט הטיפולי שלהם בונה עם זמן.

טיפולים משלימים ואלטרנטיביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעילות טיפולית של טיפולים משלימים, אלטרנטיביים כמו דיקור והומאופתיה אינה נתמכת על ידי הוכחות זמינות כרגע. יש ראיות מראה כי דיקור יעיל לנזלת ואילו ראיות אחרות לא. האיכות הכוללת של ראיות לא טוב. מחקרים שנעשו לאחרונה הראו כי היפנוזה קלינית עשויה להיות יעילה בהפחתת הסימפטומים של נזלת אלרגית, ודרישות הטיפול התרופתי של חולים הסובלים את המצב הזה.

הפחתת רגישות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרים חמורים של נזלת אלרגית שאינה מגיבה לטיפול תרופתי עשויים להפיק תועלת מטיפול החיסוני אלרגן (זריקות נגד אלרגיה). אלרגן ניתן במינונים עולים בהדרגה עד למינון המתאים. טיפול חיסוני מדכא את היווצרותם של IgE. טיפול חיסוני יש לתת במשך שנה לפני שיפור משמעותי של סימפטומים. הטיפול מופסק אם במשך חמש שנים לא מראה שיפור קליני.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נזלת אלרגית, באתר edicinenet.com (באנגלית).
  2. ^ נזלת אלרגית, באתר clevelandclinicmeded.com (באנגלית).
  3. ^ Asher MI, Montefort S, Bjorksten B, et al. Worldwide time trends in the prevalence of symptoms of asthma, allergic rhinoconjunctivitis, and eczema in childhood: ISAAC Phases One and Three repeat multicountry cross-sectional surveys. Lancet 2006;368(9537):733-743
  4. ^ Romano-Zelekha O, Graif Y, Garty BZ, et al. Trends in the prevalence of asthma symptoms and allergic diseases in israeli adolescents: results from a national survey 2003 and comparison with 1997. J Asthma 2007;44(5):365-369
  5. ^ Geller-Bernstein C, Lahoz C, Cardaba B, et al. Is it 'bad hygiene' to inhale pollen in early life? Allergy 2002;57(Suppl 71):37-40
  6. ^ נזלת אלרגית, באתר nlm.nih.gov (באנגלית).
  7. ^ נזלת אלרגית, באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.