כפורת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דגם של ארון הברית במוזיאון לזכרו של ג'ורג' וושינגטון

כַפּוֹרֶת הַזָּהָב שימשה כמכסהו של ארון הברית שהיה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון. בבית המקדש השני לא היה ארון הברית.

בניית הכפורת ומטרתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר שמות נאמר:

וְעָשִׂיתָ כַפֹּרֶת, זָהָב טָהוֹר: אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכָּהּ, וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבָּהּ; וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים, זָהָב; מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם, מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת; וַעֲשֵׂה כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה, מִזֶּה, וּכְרוּב-אֶחָד מִקָּצָה, מִזֶּה; מִן-הַכַּפֹּרֶת תַּעֲשׂוּ אֶת-הַכְּרֻבִים, עַל-שְׁנֵי קְצוֹתָיו;וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה, סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל-הַכַּפֹּרֶת, וּפְנֵיהֶם, אִישׁ אֶל-אָחִיו; אֶל-הַכַּפֹּרֶת--יִהְיוּ, פְּנֵי הַכְּרֻבִים; וְנָתַתָּ אֶת-הַכַּפֹּרֶת עַל-הָאָרֹן, מִלְמָעְלָה, וְאֶל-הָאָרֹן--תִּתֵּן אֶת-הָעֵדֻת, אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ; וְנוֹעַדְתִּי לְךָ, שָׁם, וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים, אֲשֶׁר עַל-אֲרוֹן הָעֵדֻת--אֵת כָּל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

שמות כ"ה, יז-כב

מפסוק זה ניתן כי מטרתו של הכפורת - לשמש מקום ממנו ידבר האל אל משה רבנו. רש"י מפרש כי רוחבה של הכפורת ואורכה - "אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה" - כאורכו וכרוחבו של הארון. כמו כן מציין רש"י כי "אף על פי שלא נתן שיעור לעוביה - פירשו רבותינו, שהיה עוביה טפח".

על הכפורת היו שתי דמויות שנקראו כרובים. קשה לדעת מה הייתה צורתם המדויקת של הכרובים, אך בפסוק כתוב במפורש שהיו להם כנפיים, וחז"ל אומרים (מובא גם ברש"י) שהיו להם פנים כפני תינוק. וכך הם מסבירים את המילה כרוב- כ-רביא, רביא בארמית פירושו תינוק.

הכרובים והכפורת נעשו "מקשה אחת", כלומר, הזהב ממנו היו עשויים נוצק כיחידה אחת ולא כיחידות נפרדות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארון הברית

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה לוין, מלאכת המשכן, הוצאת "מלאכת המשכן", תל אביב, 1968.