עץ החיים

"נפילת האדם" מאת לוקאס קראנאך האב, ציור מן המאה השש עשרה.

"עץ החיים" - פסיפס מארמון הישאם ביריחו.

עץ החיים, הוא עץ המוזכר בספר בראשית, כאחד מהעצים שהיו בתוך גן עדן, יחד עם עץ הדעת.

בספר משלי, נזכר כי התורה היא 'עץ חיים' למי שמחזיק בה: "עֵץ חַיִּים הִיא, לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר" (משלי, ג', י"ח). בעקבות כן, קרויות גם ידיות ספר התורה 'עצי חיים' כרמז לכך שהם משמים כעץ ל'חיים' - לתורה.

רקע

בספר בראשית (פרקים ב'-ג'), לאחר סיפור הבריאה, מסופר שאלוהים מצווה על אדם הראשון שלא לאכול מעץ הדעת, וכי אכילתו תגרום למותם. לאחר שהנחש מסית את חוה, היא אוכלת מהעץ ואף נותנת לאדם לאכול ממנו. לאחר שנענשו, אלוהים מגרש אותם מגן עדן על מנת שלא יאכלו גם מעץ החיים, ובכך יחיו לעולם:

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם: וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְהוָה אֱלֹהִים מִגַּן עֵדֶן

— ספר בראשית, פרק ג', פסוקים כ"ב–כ"ג

לאחר מכן הוצבה שמירה של הכרובים ולהט החרב המתהפכת על הדרך אל העץ על מנת למנוע את גישתם אליו:

וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים.

— ספר בראשית, פרק ג', פסוק כ"ד

במקומות נוספים במקרא

הביטוי "עץ חיים" מופיע בספר משלי במספר מקומות כמטפורה לחכמה או לדבר מה המציל ומחיה את הנפש (מקביל לביטוי "מקור חיים", המופיע בהקשרים דומים).

בחזון אחרית הימים של יחזקאל, ניתן לראות רמז לעץ החיים, המתאר מעיין היוצא מבית המקדש ועל גדותיו עץ שעליו נאמר ”וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל, וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה” (ספר יחזקאל, פרק מ"ז, פסוק י"ב)^{[דרושה הבהרה]}.

פרשנות

כאמור, במקרא נזכר כי על ידי האכילה מעץ החיים ניתן לחיות לעולם, "ואכל וחי לעולם", מה שנראה כהבטחה לחיי נצח. אמנם כמה פרשנים מימי הביניים (החל ברס"ג) סבורים כי עץ החיים לא העניק חיי נצח, אלא רק אפשרות להירפא ממחלות ולחיות זמן ארוך.

בקבלה ניתנת משמעות רבה לעץ החיים, והוא מפורש בפרשנות פרקטית, סמלית ואלגורית, אשר על טיבה המדויק נחלקו המקובלים.

בביקורת המקרא

ישנם חוקרים^{[דרוש מקור]} הסבורים כי פסקת הגירוש מגן העדן, שתכליתו למנוע מהאדם לאכול מעץ החיים ולזכות בחיי נצח, מבטאת נימה מיתולוגית בסיפור: האל חרד לכאורה לייחודו האלוהי עקב אכילת האדם מעץ הדעת, ומבקש למנוע פעולה שתוצאתה תהיה בלתי הפיכה מבחינתו.

יש הסבורים^{[דרוש מקור]} כי עץ החיים הוא תוספת מאוחרת לסיפור גן העדן המקראי, ולא הופיע במקור. הסיבה נעוצה בכך שהעץ נזכר רק בתחילת הסיפור ובסופו, ואילו גוף הסיפור עוסק בעץ הדעת בלבד.

מקבילות במיתולוגיה המסופוטמית

המקבילה הקרובה ביותר לעץ החיים נמצאה בעלילות גילגמש, המתארות מסע לחיפוש אחר חיי נצח. גילגמש מצליח להשיג "צמח חיים" שעשוי להגשים את משאלתו - אלא שזה נגנב ממנו על ידי נחש בעת שהוא עוצר לטבול בבאר.

בספרות אכד ומצרים העתיקה ניתן למצוא "עץ חיים" ו"צמח חיים" שמהם ניזונים האלים על מנת להישאר בני אלמוות.

עץ החיים בתרבות

סמליות העץ מהווה השראה לעולם התרבות בהרבה תחומים.

• בסרט אווטאר ישנם שני עצים עץ הנשמות ועץ הקולות, החשובים ומקיימים את תושבי כוכב הלכת פנדורה.
• יש משחקי מחשב ^{[דרוש מקור]} בהם עץ חשוב, המזכיר את הרעיון של עץ החיים, ככזה שאסור לפגוע בו.

קישורים חיצוניים

• יונתן כהן, בין שני עצים, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2008
• דוב ברקוביץ וליאור טל שדה, דרך עץ החיים (פודקאסט), קולות של רוח, גל"צ, יוני 2020