קיום אל-אסמאא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קיום אל-אסמאא
قيوم الاسماء
Qayyum Al Asma - INBMC Volum 3.png
טקסט הפתיח מכתב היד קיום אל-אסמאא, מאת עלי מוחמד שיראזי, הבאב, כפי שהוחזק בידי ראשון מאמיניו והראשון שנמנה עם אותיות הח"י, מולא חוסיין בושרואי, 1844 ואשר מוחזק כיום בידי ספריית אפנאן, הממלכה המאוחדת
מידע כללי
מאת עלי מוחמד שיראזי, הבאב
שפת המקור ערבית
הוצאה
הוצאה פרטית
שנת הוצאה 1844 עריכת הנתון בוויקינתונים
הופעה ראשונה 22 במאי 1844
תרגום לעברית לא תורגם לעברית
תורגם לשפות אנגלית, פרסית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קיום אל-אסמאא (ערבית: قيوم الاسماء) - הוא חיבורו הארוך הראשון של סייד עלי מוחמד שיראזי (ערבית: سيد علي محمد شيرازي) - הבַּאבּ.[1] המוכר גם בשם תפסיר סורת יוסף. זהו חיבור אשר נכתב כפרשנות לסורה מספר 12 בקוראן: סורת יוסף (سورة يوسف). דומה חיבור זה במבנהו לקוראן עצמו: הוא מכיל 111 פרקים (סורות), אשר בכל אחד מהם 42 משפטים.

שם החיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתעתיק המקובל לאנגלית, שם החיבור הוא: "Qayyūm al-asmāʾ". משמעותו בערבית היא "המקיים את השמות". הכוונה כאן בשמות היא ל-99 שמות האל באסלאם. "קיום" (قيّوم) הוא השם מספר 63. החיבור נקרא לעיתים תפסיר סורת יוסף (פרשנות הסורה של יוסף), או אחסן אל-קיסס (ערבית: أحسن القصص), כלומר הסיפור הטוב ביותר מבין הסיפורים. אחסן אל-קיסס הוא שם מוכר לסורת יוסף באופן כללי ולאו דווקא קשור לפירוש של הבאב באופן מיוחד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיום אל-אסמאא נחשב לספר הראשון הארוך אשר כתב הבאב לאחר 22 במאי 1844. ב-22 במאי 1844 הבאב הכריז על עצמו כבעל התגלות ושליחות אלוהית, וכבאב של האימאם המשיח שהשיעים מחכים שיחזור באחרית הימים למען ימלא את הארץ צדק לאחר שנתמלאה עושק ובכך יסמן את העידן האסכוטולוגי ואת קץ ההיסטוריה האנושית.[2] בכתאב-י איקאן (בפרסית: کتاب ایقان), בהאא אללה, מייסד הדת הבהאאית אשר התפתחה עקב הדוקטרינות הבאביות, כותב על קיום אל-אסמאא שהוא: "[זהו] ראשון הספרים, [הספר] הנפלא ביותר והגדול ביותר מבין כלל הספרים".[3] לפי עדויות, הסורה הראשונה של החיבור, שנקראת סורת אל-מֻלוכּ (בערבית: سورة الملوك) (סורת המלכים) נכתבה בנוכחותו של מולא חוסיין בושרואי בערב יום ה-22 במאי 1844.[4]

לפי טענותיהם של מאמינים באביים, כתיבת הספר - בן מאות העמודים - הייתה קצרה יחסית. מתואר ברישומים של המאמינים כי הבאב כתב את כל הספר ב-40 ימים, תוך מעין אקסטזה של השראה אלוהית. אמנם יש לציין כי המקורות האקדמיים חלוקים לגבי אורך התקופה בה נתחבר הספר. יש הסבורים כי המספר ארבעים הוא טיפולוגי בלבד ולא בהכרח מצביע על תקופה של ארבעים ימים ממש.[5] משערים שכתיבתו ארכה כמספר חודשים. קיום אל-אסמאא היה לספר המרכזי של הכת הבאבית בשנתה הראשונה. המטיפים לאמונה הבאבית, כמו מולא חוסיין בושרואי לקחו איתם עותקים של החיבור והפיצוהו מחוץ לשיראז.[6]

מבנה ותוכן החיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיבור מורכב מ-111 סורות, בדומה למספר הפסוקים בסורת יוסף הקוראנית. בראש כל סורה מופיעה הבסמלה: (בערבית: البسملة) כלומר האימרה המוסלמית "בִּסם אללּה (אל)רחמן (אל)רחים" (بسم الله الرحمٰن الرحيم) שמופיעה בראש כל סורה בקוראן למעט הסורה התשיעית. ההופעה של פורמולה זו, אשר ייחודית למבנה הקוראן, מוסיפה על הדמיון ששאף המחבר ליצור בין קיום אל-אסמאא לספר הקדוש של האסלאם. נוסף על פורמולה זו, ניתן להבחין במאפיין קוראני נוסף בקיום אל-אסמאא - בראשיתן של סורות מופיעות 'אותיות נפרדות' מסתוריות, בדומה לכאלו אשר בקוראן.

חיבור זה הוא שונה מכל פרשנות רגילה לסורת יוסף: חלק ניכר מן הספר פורש את משנותיו הדתיות והמשיחיות של הבאב, עם קשר קלוש מעט לסורה הקוראנית. אין בחיבור כמעט אלמנטים אשר מזכירים פרשנות קוראן טיפוסית, אלא שזהו מעין חיבור חדש העומד כשלעצמו. בפעמים המעטות שהבאב כותב בהם פרשנות על פסוק כלשהו, פרשנות זו היא במתכונת פרשנות אלגורית ואזוטרית - תאויל (בערבית: تأويل) ולא תפסיר (בערבית: تفسير).[7]

כאמור, שיטת הפרשנות בחיבור היא אלגורית-אזוטרית ומיסטית (تأويل). זוהי פרשנות שהיא למעשה התגלות. בחיבור זה הופכת פרשנות הקוראן להתגלות אלוהית וההתגלות משמשת ככלי לפרשנות. החיבור כולו כתוב בהשראת המודל של הסגנון הקוראני, ובו גודש טרמינולוגי קוראני ניכר. למשל, בסורה 4 פסוק 13 בקיום אל-אסמאא, כותב הבאב: "אנו [האימאם הנעלם] הורדנו את ספר זה על עבדנו ומשרתנו [הבאב] [מתוקף] היתר אלוהי [בנוסח אשר] דומה לו [לקוראן]".[8] בסורה הראשונה של החיבור, האימאם הנעלם אומר: "אנו גילינו לכם [לבאב] את כל אשר אלוהים גילה לנו [האימאמים]".[9] כאן מצטייר הבאב כמתווך בין האימאם הנעלם, לבין האנושות.

לצד אמירות 'מתונות' אלו, ניתן למצוא בספר אמירות 'נועזות' אשר מתארות את ספר זה כהתגלות חדשה מאלוהים, כלומר כקוראן החדש. אמירות אלו מקרבות את מעמדו של הבאב למעמד של נביא. במקומות אחרים בספר ניתן למצוא פסוקים שמצהירים על הבאב כהתגלות אלוהית בעצמו, כלומר כמניפיסטציה של האל על פני אדמות: "אכן! אנכי הוא אלוהים, ואין אלוה זולתי", (קיום אל-אסמאא, סורה 22 פס' 21).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • H. M. Balyuzi, The Bab: the Herald of the Day of Days. George Ronald: Oxford, 1973.
  • Habib Taherzadeh, Selections from the Writings or the Bab. Bahai World Centre: Haifa, 1978.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ BĀB, ʿAli Moḥammad Širāzi. Encyclopedia Iranical online
  2. ^ Denis MacEOIN, The Sources of Early Babi Doctrine and History: A Survey. Pages 42-43., Leiden: Brill, 1992
  3. ^ کتاب ایقان، حضرت بهاءالله. صفحة 80، فقرة 2., لجنه ملّي نشر آثار بهائى زبان فارسى وعربى - آلمان, 1998
  4. ^ Denis MacEOIN, The Sources of Early Babi Doctrine and History: A Survey. Page 55., Brill: Leiden, 1992
  5. ^ Tod Lawson and Omid Ghaemmaghami. A Most Noble Pattern: Collected Essays on the Writings of the Báb,`Alí Muhammad Shirazi (1819-1850). p. 7, George Ronald Bahai Studies Series
  6. ^ Denis MacEOIN, The Sources of Early Babi Doctrine and History: A Survey. Page 56, Leiden: Brill, 1992
  7. ^ Exegesis In Aḵbārī and Post-Safavid Esoteric Shiʿism. Encyclopedia Iranica online
  8. ^ حضرة الباب، قيوم الاسماء: تفسير سورة يوسف. 4:13, تحقيق وطبع: سيفي النعيمي, 2008
  9. ^ حضرة الباب، قيوم الاسماء: تفسير سورة يوسف. 1:28, تحقيق وطبع: سيفي النعيمي, 2008