תשובות לכמה שאלות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תשובות לכמה שאלות
מידע כללי
מאת עבד אל-בהאא עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור פרסית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1908 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"תשובות למספר שאלות"אנגלית: Some Answered Questions) הוא ספר שנכתב על ידי עבד אל-בהאא' ומכיל שאלות אותן נשאל על ידי לורה קליפורד ברני, הנוגעות לדת, פילוסופיה ומדע. נושאים בהם עוסקת הדת הבהאית.

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תשובות למספר שאלות הוא ספר שיצא לאור בשנת 1908. הספר מכיל שאלות אותן נשאל עבד אל-בהאא' על ידי לורה קליפורד ברני בשיתוף עם אתל ג'נר רוזנברג, הנוגעות לדת, פילוסופיה ומדע, במהלך מספר ביקורים שערכה האחרונה בחיפה בשנים 1904–1906 – יחד עם תשובותיו של עבד אל-בהאא' לשאלות אלה.[1] עבד אל-בהאא' היה בנו של בהאא אללה, מייסד האמונה הבהאית, ומונה להיות יורשו ומפרש מילותיו.[2]

תשובותיו של עבד אל-בהאא' נכתבו לראשונה בפרסית על ידי גורם פקידותי ושוכתבו פעמיים על ידי עבד אל-בהאא' עצמו לאחר מכן. ב-1908 יצאו לאור שלוש מהדורות בשלוש שפות: טקסט בשפה הפרסית, תרגום לאנגלית מאת לורה קליפורד ברני ותרגום לצרפתית על ידי בעלה, גם הוא מאמין בהאי, היפוליט דרייפוס. ב-2014 פורסם תרגום נוסף לאנגלית שעודכן על ידי ועדה מטעם המרכז הבהאי העולמי.[3]

תוכן החיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלל חלקי החיבור המובאים מטה מביאים אל פתחו של הקורא את עיקר הסוגיות והשאלות - בכלל המישורים בהם עוסק הספר, בהם דברי רוח ומהות ובהם גם התייחסויות לחומר ולמושגים אנושיים בני העולם הזה, ואותן שואלת קליפורד ברני את עבד אל-בהאא' ושעליהן משיב האחרון. עבד אל-בהאא' פורש באמצעות תשובותיו לקליפורד ברני את רזי האמונה הבהאית על בוריה, מפרט בפניה בצורה קולחת את תפישתה הרוחנית המקבלת את יתר הדתות והאמונות - ובמקביל, מפרש ונותן מענה לקשיים העולים בהן כדי להביאן על פתרונן. מבנה חלקיו השונים של החיבור מובא כעין מסמך שאלות ותשובות, בהתאמה, ביחס לכל סוגיה וסוגיה.

חיבור זה של עבד אל-בהאא' נועד להציג בפני קוראיו את תמצית תפישתו של כותבו, כיורש וכממשיך דרכו של בהאא אללה. בולט במיוחד כיצד תפישותיהם של הבהאים הבאות לידי ביטוי, למעשה, מכסות מגוון רחב מאוד של נושאים מחייו הרוחניים, החומריים וגם מחיי היום-יום של האדם, כך גם את ההיסטוריה שלו, מקורותיו והאמונות השונות שעיצבו את החברה האנושית כולה. בתוך כך, התשובות שמעניק עבד אל-בהאא' לקליפורד ברני סוקרות הן את החומרי והפיזי והן את המופשט והמטפיזי בעולם. הללו מהווים יחדיו חלק מהמארג השלם של האמונה הבהאית, אשר אינה מכחישה את קיומן, סותרת או יוצאת בהכרח נגד אמונות אחרות – כי אם מעניקה להם פרשנות שונה ומחברת אותן לכלל שלם חדש.

בין כלל הנושאים שמכסה הספר המופיעים בסקירה, ניתן למצוא את נביאיו השונים של האל, ניתוחים ודיונים על אודות האבולוציה האנושית, נצחיותה של הנשמה, מערכת היחסים בין הנשמה לבין הגוף, גלגול נשמות וסוגיות שונות המופיעות בדת הנוצרית.[4]

חלק א': על השפעת הנביאים על האבולוציה האנושית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלק הראשון עוסק בשלל הנושאים העוסקים באופן כלשהו בהשפעתם של הנביאים בכלל הדתות על טבע הבריאה, מהותו של האדם - יציר הבריאה המשמעותי ביותר בתוך טבע זה - ויתר יצירי האל, על מהותם, התפתחותם והמשמעויות השונות שלהם. בתוך כך, עבד אל-בהאא אללה שוטח בפני בת-שיחו תשובות על שאלות שהיא שואלת בסוגיות כמו החוק האוניברסלי האחד ששולט בטבע - מה הוא, איך הוא מתקיים ומי מנהל אותו. בנוסף, היא מתעניינת הוכחות הנובעות מן ההיגיון וכמוהן הוכחות רוחניות לקיומו של אלוהים - ונענית על ידי עבד אל-בהאא' בצורה מפורטת כיצד אלה באים לידי ביטוי ביקום הסובב אותנו. זאת ועוד, חלק זה עוסק בהתגלויות האל אל הנביאים – החל מאברהם, עבור דרך משה, ישו ומוחמד וכלה בבאב ובבהאא אללה. בהמשך ובהקשר ישיר לדברים הנידונים בפרק, דן חלק זה של הספר בנבואות התנ"כיות מפרקים 8, 9 ו-12 מספר דניאל, פרק 11 מספר ישעיה ופרקים 11 ו-12 של "ספר ההתגלות" – או בשמו האחר "חזון יוחנן", הספר האחרון בברית החדשה, מתאר את אירועי אחרית הימים שתתרחש לפי האמונה הנוצרית לפני שישו ישוב לעולם וידון את כל החיים והמתים ביום הדין.[5]

חלק ב': מספר סוגיות הנוגעות לנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק ב' של הספר, כחלק ממקבץ תשובותיו של עבד אל-בהאא' באשר לסוגיות העולות בדתות המונותאיסטיות השונות עוסק בצורה מקיפה למדי בנצרות. עבד אל-בהאא' משיב לשאלותיה של קליפורד ברני על סוגיות כמו חשיבותה של הסימבוליות – "מובנותן של מציאויות וביטוייהן הרציונליים", העולה רבות בדיונים הפילוסופיים המצויים בפנים וסביבה של הברית החדשה. כמו כן, בחלק זה עבד אל-בהאא' אינו פוסח על בחינה מדוקדקת ושבירה של מספר פסוקים מהתנ"ך, הם סיפורם של אדם וחוה, הולדתו וגדולתו של ישו והאמונה הבפטיסטית. בנוסף על כך, חלק זה מעלה לדיון, מפרש ומתפלסף סביב מהותן של סוגיות בנצרות כמו נסים - אילו היו, מה הם נס של ממש - האם אלו מיתוסים וכיצד נסים קורים, כך גם נושא "סעודת האדון" [EUCHARIST], פטר הקדוש, מוסד האפיפיורות, תחייתו וביאתו של ישו, רוח הקודש ויום הדין.[6]

חלק ג': על כוחות ומצבי ההתגלות האלוהית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק ג' של הספר עוסק בהרחבה בשאלת המהות של הכוח העליון - של האל ובורא העולם. עבד אל-בהאא' מניח בפרק זה יסודות מושגיים להיבטים רוחניים וטרנסצנדנטליים. לפיכך, עבד אל-בהאא' מעלה לדיון סוגיות כמו מה שמכונה בספר - חמשת האספקטים של הרוח, התחנות השונות בהן עוברת הרוח, הכוח והשפעת התגלויותיו השונות של הישות האלוהית. יתרה מכך, השאלות והתשובות בחלק זה עוסקות במעגלים אוניברסליים, לצד הסוגים השונים של נביאים בדתות המונותאיסטיות השונות, מקרים של דברי תוכחה מצד הישות האלוהית המופנות לעבר הנביאים ושאלת – היות האל יכול לטעות או שמא לאו [INFALLIBILLITY].[7]

חלק ד': על המקור, הכוחות ומצביו של האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם בחלק א' ביקש עבד אל-בהאא' לבאר את השפעתם של הנביאים על הטבע ועל האבולוציה - חלקו הרביעי של הספר טומן בחובו פרשנות לתאוריית האבולוציה עצמה ולמקור שלה. כך גם למקור היקום, להבדל בין בני אדם לבין חיות ומקורו של האדם עצמו. בנוסף, מכיל החלק דיון בהבדלים בין נשמה, מוח ורוח, לצד דיון בטבע האדם, במקור רוחו ומוחו של האדם. בתוך כך, עוסקות השאלות והתשובות בפרק זה, כנגזרת מכך, במערכת היחסים הקיימת בין הרוח לבין הגוף, במערכת היחסים בין אלוהים לבין האדם, בעוצמותיו הן הפיזיות והן האינטלקטואליות של האדם ובהבדלי האופי בין אדם לרעהו. עוד סבות השאלות והתשובות של חלק זה סביב רמת הידע בה אדם מחזיק, כך גם בידע שהתגלויות האל מכילות, בידיעת האדם את אלוהים, בהיעדר המוסר של הנפש ובמעבר שעוברת הנשמה לאחר המוות. לצדן, מכיל חלק זה דיון בשאלות כלליות על אמונה, בהשפעתם של הכוכבים על הנעשה עלי-אדמות, על רצון חופשי – כמו גם חזונות וחלומות. החלק נחתם בשאלות ותשובות הסבות סביב סוגי התקשורת בין נשמות שונות ובסוגיות של ריפוי – הן רוחני והן פיזי של האדם – על מהותם וההבדלים ביניהם.[8]

חלק ה': נושאים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מספר חמש, והאחרון, מעלה לדיון שאלות ותשובות העוסקות – למשל, בקיומו אל מול אי-קיומו של רוע בעולם העוטף אותנו. לצד זאת ובמידת מה כנגזרת מכך, מעלה החלק דיון העוסק בסוגים שונים סבל ועינוי, לצד תפישות הצדק והרחמים של אלוהים כלפי יצירי כפיו. זאת ועוד, חלקו האחרון של החיבור נוגע בשאלות על אודות ענישה בגין עוונות, על המציאות הכללית בה חיים בני האדם, כך גם על חיים קודמים אל מול גלגול נשמות. ממולם, עוסק החלק האחרון גם בשאלות על אודות פנתאיזם – זיהוי האלוהות עם היקום, על סוגים שונים של תפישות עולם ומרחב והבנות ובסוגים שונים של אתיקה בקרב בני אנוש.[9]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Peter Smith, "Some Answered Questions," A concise encyclopedia of the Bahá'í Faith (Oxford: Oneworld Publications, 2000) p. 325.
  2. ^ Thomas Tai-Seale, Thy Kingdom Come: A Biblical Introduction to the Bahá'í Faith (US: Kalimat Press. Pp, 1992) 194–195.
  3. ^ Abdu’l Bahá, Some Answered Questions (2014). p 3-4
  4. ^ Abdu’l Bahá, Some Answered Questions (2014)
  5. ^ Abdu’l Bahá, Some Answered Questions (2014). p. 7-36.
  6. ^ Abdu’l Bahá, Some Answered Questions (2014). p. 36-55.
  7. ^ Abdu’l Bahá, Some Answered Questions (2014). p. 56-68.
  8. ^ Abdu’l Bahá, Some Answered Questions (2014). p. 69-98.
  9. ^ Abdu’l Bahá, Some Answered Questions (2014). p. 99-119.