קייט מילט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קייט מילט
Kate millet 1.jpg
תאריך לידה 14 בספטמבר 1934 (בת 82)
עיסוק סופרת, תאורטיקנית, אמנית, צלמת, עיתונאית, אקטיביסטית פמיניסטית מהזרם הפמיניסטי רדיקלי.
יצירות בולטות
Sexual Politics (1970), Three Lives (1971), The Prostitution Papers (1973), Flying (1974), Sita (1977), The Basment: Mediation on Human, Sacrifice (1979), Going to Iran (1979), The Lonely-Bin Trip (1990), Believe me, you don’t want a picture of that! (1991), The Politics of Cruelty (1994), A. D: A Memoir (1995), Mother Millett (2001)
כריכת ספר"הפוליטיקה של המין" 1970

קייט מילטאנגלית: Kate Millett; נולדה ב-14 בספטמבר 1934) היא תאורטיקנית, סופרת, עיתונאית, פסלת, ציירת, יוצרת סרטים, ופעילה פמיניסטית רדיקלית אמריקאית. מילט נחשבת לפמיניסטית מהבולטות בגל השני של הפמיניזם הרדיקלי. היא ידועה בעיקר בשל ספרה "פוליטיקה מינית", המציג תאוריה ביקורתית ומקיפה על הטמעת הפטריארכיה ביסודות החברה והתרבות המערבית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קייט מילט נולדה ב-1934 במינסוטה, ארצות הברית. בשנת 1956 סיימה תואר ראשון באוניברסיטת מינסוטה, שם הייתה חברה באגודת הסטודנטיות[1]. בשנת 1958 סיימה בהצטיינות תואר שני בסנט הילדאס קולג' אוקספורד אנגליה. בין השנים 1961–1963 התגוררה ביפן שם לימדה אנגלית באוניברסיטת וסדה ועסקה בפיסול. בשנת 1963 שבה לארצות הברית יחד עם בן-זוגה, הפסל פומיו יושימרה[2] לו נישאה בשנת 1965; בני הזוג התגרשו בשנת 1985. בשנות השישים הייתה פעילה בתנועה לזכויות האזרח, והצטרפה לארגון הנשים הבינלאומי (N0W)[3]. בשנת 1970 סיימה דוקטורט באוניברסיטת קולומביה. עבודת הדוקטורט שלה נקראה "פוליטיקה מינית" (Sexual Politics) (אנ') ועבודה זו היא שהכניסה אותה ללב השיח האקדמי הפמיניסטי. באוגוסט 1970 יצא ספרה באותו שם, ספר שעורר מחלוקת קשה ובאותו זמן הציב את מילט בעיניי המבקרים כ"כוהנת הגדולה" של הפמיניזם. בדצמבר 1970 יצאה כתבה בטיים מגזין, "Women's Lib: A Second Look" בו עשו למילט אאוטינג כביסקסואלית, דבר שבאותה העת - רגע לפני עליית הפמיניזם הרדיקלי הלסבי והספרטיסטי - נחשב לגורם שפוגע באמינותה, מתוך התפישה ש"כל הפמיניסטיות הן לסביות" ולכן אין להקשיב לדעתן לגבי יחסים בין גברים ונשים[4].

מילט הייתה לפעילה פמיניסטית ולחברת הוועדה המרכזת של ארגון הנשים האמריקאי. בין פעולותיה היו הכללת השיח על דיכוי הלסביות בסדר היום הפמיניסטי, והקמת מרכז קהילתי אומנותי לנשים[5] אומניות וסופרות במבנה משוחזר בפרוור בניו יורק שנקרא 295 Bowery ושנרכש על ידה בהדרגה, "מרכז קייט מילט לאמנויות" המשיך לשמש כמרכז אמנות נשים מכל התחומים עד שנהרס בשנת 2000 במסגרת תוכנית פיתוח העיר ניו-יורק. מילט קידמה את השיח הפמיניסטי במגוון תחומים רחב באמנות וספרות. בשנות ה-70 מילט פיסלה, כתבה והתראיינה רבות באמצעי התקשורת. בשנת 1971 יצרה את הסרט Three Lives[6] המתאר את חייהן של שלוש נשים.

בשנת 1979 שהתה מילט באיראן והייתה פעילה בזכויות נשים שם, על כך כתבה בספרה Going to Iran. בשנות ה-90 כתבה את הספר The Looney-Bin Trip[7] והייתה חברה בתנועה אנטי-פסיכיאטרית למען מחשבה חופשית בינלאומית. בשנת 2005 יצאה כנגד "העינוי הפסיכיאטרי" בכנס לאנשים עם מוגבלויות. במרץ 2013 הכריז ארגון הנשים הבינלאומי על קייט מילט כאחת ממייסדות הארגון. פעילותה תרמה רבות לשינוי התפיסה הפמיניסטית ולהרחבתה, להגברת המודעות והרלוונטיות של הפמיניזם עד היום, ולביסוס הטענות הרדיקליות של הפמיניזם כלפי החברה בנוגע לדיכוי נשים הטמון עמוק בתרבות ובתודעה של כלל החברה באשר היא.

פמיניזם רדיקלי וטענותיה המרכזיות של קייט מילט[עריכת קוד מקור | עריכה]

קייט מילט משויכת לזרם הרדיקלי בפמיניזם. טענתה הבסיסית באה כנגד ערכי היסוד והנורמות עליהן מושתת החברה. מטרתו של הפמיניזם הרדיקלי הייתה לרדת לשורש אי-השוויון בין המינים. הזרם הרדיקלי עלה בשנות ה-70 אז קמו תנועות חברתיות שונות שהביאו איתן צורה חדשה של מאבק: המאבק כנגד התפיסות הבסיסיות הטמונות ביסודות התרבות והערכים של החברה. בקרב תנועות אלו התפתחה מודעות חדשה לדיכוי וכיצד להיאבק בו. אולם, נשים לא קיבלו בתוך תנועות אלה מקום שוויוני, הן יצאו כנגד מעמדן הנחות בתוך תנועה הדוגלת בשוויון. מחאתן הובילה להתעוררות תנועה נשית כנגד דיכוי ואפליית נשים בעולם כולו. נשים אלו טענו כי המערכת הפטריארכלית עליה מושתת החברה האנושית משעבדת את האישה לגבר. הפמיניסטיות ערכו תחילה מפגשים להעלאת המודעות במכללות, ולאחר מכן נפגשו והביעו דעתן בכל הבמות הציבוריות. פעילותן הביאה לשינוי התפיסה המהותית לגבי מקומן של הנשים בחברה. הן עסקו בנושאים שעד כה נשים לא דיברו עליהן כגון נושא המין ובאיזה אופן הוא משפיע על התפיסה שלנו כנשים וגברים, ונושא שימור הכוח הפטריארכלי על ידי מוסדות הציבור.

מילט ראתה את המיניות כמודל לזירה המייצגת שליטה פטריארכאלית. מאבק כוח פוליטי. אותו מודל שליטה, טענה, מתקיים בכל מקום חברתי או תרבותי, כמו גם במוסדות הציבור, בערכים, באידאולוגיה, בדת ובפוליטיקה. מילט הציגה נקודת זווית רחבה המשקפת את עוצמת ההפנמה בחברה לדיכוי הפטריארכלי כלפי נשים. מילט קראה לשיטת דיכוי זו במילים שונות: פוליטית, כוחנית, פטריארכאלית. היא השתמשה במילים אלה בכתביה באופן חופף ובכך יצרה משוואה המתקיימת בו זמנית בכל מקום ציבורי ופרטי, מחדר המיטות האישי ועד מוסדות הציבור שמעבירים ומשעתקים את הכוח הגברי. מילט קראה לנקודות המבט של הפטריארכיה "נשק": נשק פסיכולוגי, מיני, דתי וכדומה, וטענה כי האוניברסליות של השימוש בנשקים השונים שעושה לה הפטריארכיה משמשים ומשמרים אותה לאורך ההיסטוריה.

ספרה "פוליטיקה מינית" 1970[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פוליטיקה מינית

בספרה "פוליטיקה מינית" הציגה מילט תאוריה הטוענת כי החברה כולה מושתת על דפוסים פטריארכליים. החברה מונעת מיחסי כוח המוטמעים על ידי היסטוריה תרבותית-חברתית המבוססת על דפוסים פטריארכליים. כל הקטגוריות בחברה, כגון אידאולוגיה, דת, תרבות ומין, מוגדרות באמצעות דפוסים פטריארכליים ומתרחשים בהם מאבקי כוח פוליטיים. מילט תיארה כיצד החברה הפטריארכלית יצרה חברה מיננית (סקסיסטית) המפלה על בסיס מין. היחסים בין נשים וגברים הם יחסים פוליטיים והסדרים חברתיים דרכם קבוצה אחת נשלטת על ידי קבוצה אחרת. באותו אופן שפוליטיקה חברתית נשענת על העובדה כי קבוצה אחת שולטת ומדכאת את השנייה כך מין הוא קטגוריה של סטטוס בעל השלכות פוליטיות על יחסי כוח בין קבוצות. התא המשפחתי נמצא בלב הפטריארכיה ומשמש מודל לכלל החברה. התבנית בה הגבר הוא ראש המשפחה חוזרת ומשועתקת בכל זירה חברתית, בכל ערך או נורמה המופנמים בחברה, ובכל מוסד או מעמד חברתי. כלומר הפוליטיקה, כמאבק בין כוחות, נמצאת בכל מקום ומופנמת הן בחברה ובמוסדותיה והן בתא המשפחתי. כך משתמר הדפוס המסורתי של שליטת גברים בנשים. הכוח הפטריארכלי מבוסס ומוטמע בתפיסות חברתיות כמו גם בכל אחד מאתנו. פירושו של דבר שמתקיימת שיטה. שיטה של הבניה חברתית בעלת מאפיינים של כוח ושליטה. שיטה זו מעניקה לגיטימציה לדיכוי נשים מבני ומתמשך המתקיים בכל רובד בחיי הפרט. מילט פרטה את הרבדים השונים של השיטה הפטריארכלית והוכיחה שהשיטה הכוחנית והדיכאונית באה לביטוי בהיבט אידאולוגי, מוסרי ודתי, ביולוגי, מיני, סוציולוגי, פסיכולוגי, מעמדי, כלכלי וחינוכי. עוד טענה מילט כי יש סוג נוסף של אי שוויון והוא שטיפת מוח ביולוגית ואידאולוגיה המופיעה בחינוך ובמדע, המגובה באלימות.

פסלים ואמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קייט מילט עסקה באמנות כפסלת, ציירת, צלמת, יוצרת סרטים, עיתונאית וסופרת, לצד כל פעילותיה כפמיניסטית פוליטית אקטיביסטית. פסליה מתאפיינים בגודלם העצום, בשימוש בחומרים ממוחזרים, ובזיקתם לאמירות פמיניסטיות הבאות לביטוי גם בשם היצירה: "מנשא תינוק" עגלת תינוק המוצגת בתוך כלוב מסורג. "דמות הסולם" דמות אישה קפואה המטפסת בסולם, "אמנות יציבה" כיסא לבן עליו מונחת ערימת תפוחים אדומים כדם, פסל ענק של דמות אישה המסיע עגלת-סופרמרקט הנראית קטנה מאוד לעומת גוף האישה. "מלון הגבר הזקן" (1979)דמות אישה עטופה כמומיה שוכבת במיטה מוקפת בסורגים. "ביורוקרטיה" ספסל עליו מונח גוש צמר גפן ענק מלופף בחוטים עבים. "ראש" ראש אישה מונח על כיסא. "פסיכיאטריה" ארון תרופות מונח כמקום מקודש. "המפטי-דמפטי" (1961) עיגול עץ ענק בו ממוסמרים ברגים עצומים. פסליה מהווים אמירה המשלימה את התאוריה הפמיניסטית שהגתה. דמות האישה הקפואה המוקפת בסורגים, החוזרת ביצירותיה מדגישה את התפיסה הפטריארכלית ההגמונית לגבי מעמדן הנחות ודיכוין המתמשך של הנשים בחברה. קייט מילט מצלמת נשים גרומות שבתווי פניהן חרוש הסבל. הצילומים ברובם בשחור לבן, צבעוניות דיכוטומית המשקפת חלוקה בינארית מגדרית בתודעה החברתית.

בשנות השמונים והתשעים יצרה מילט סידרה של הדפסי משי, בעלי קו גרפי צבעוני ומינימליסטי. רישומים עדינים הנוצרים מהינף מכחול בתנועה אחת זורמת של גוף נשי. מילט יצרה מהדפסיה פוסטרים המפרסמים את המרכז הקהילתי לנשים אומניות שהקימה, לגרפיקה המאיירת את הכריכה של ספריה, ולכרזות לאירועים המייצגים את התאוריה שלה. בין יצירותיה אלה: Chocolate Malt Nude 1984 הדפס בגווני חום בהיר של שדיים וטבור מזווית מבט גבוהה, כמו אישה המסתכלת על עצמה. Women’s Archive Center at Millett Farm 1991 רישום מהיר של זוג שדיים הפונים אל מול שד אחד. Red Polka Dot Bikini 1991, תחתונים שחורים עליהם נקודות לבנות נוכחים במרכז הכרזה. Sita Book Cover Poster 1987 עיצוב הכריכה שהופיעה על גבי ספרה "סיטה". בהדפס רישום שחור מהיר של שדיים וערווה על רקע אדום.

עוד מיצירותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קייט מילט, 1970,Sexual Politics, המציג תאוריה הטוענת כי החברה הפטריארכלית מיסודה מגדירה מין כקטגוריה בעלת השלכות פוליטיות הנובעות מיחסי כוח המוגדרים ומוטמעים בחברה על ידי היסטוריה תרבותית-חברתית המבוססת על דפוסים פטריארכליים.
  • הסרט 1971, "Three Lives" מתמקד בשלוש נשים ומעלה את זיכרונותיהן של מאלורי מילט-ג'ונס אחותה, ליליאן שרב הכימאית, ורובין מיד האמנית.
  • קייט מילט 1973, The Prostitution Papers
  • קייט מילט 1974,Flying מתאר את חיי נישואיה עם יושימרה ואת הרומנים שלה עם נשים.
  • קייט מילט 1977,Sita הוא הרהורים על רומן אבוד עם חברתה לקולג'.
  • קייט מילט 1979,The Basment: Mediation on Human Sacrifice ספור בדיוני למחצה על עינוי ורצח של הנערה סילביה לינקנס בשנת 1965. הספר מעלה ביקורת על מערכת המשפט והחברה המגנה על פשע כלפי נשים.
  • קייט מילט 1979,Going to Iran עוסק בפעילותה של קייט מילט למען זכויות נשים באיראן.
  • קייט מילט 1990,The Lonely-Bin Trip מתארת קייט מילט את ניסיונה ככלואה במתקן פסיכיאטרי לאחר שאובחנה כלוקה בהפרעה דו-קוטבית, את החלטתה שלא להשתמש יותר בטיפול בליתיום ותרופות פסיכיאטריות חזקות בעלות תופעות לוואי, בספר היא מתארת את ניצחונה במשפט על שפיותה שהסתיים בשינוי חוק במדינת מינסוטה.
  • קייט מילט 1991,Believe me, you don’t want a picture of that!
  • הקייט מילט 1994,The Politics of Cruelty
  • קייט מילט 1995,"A. D: A Memoir"תיעוד האישי.
  • קייט מילט 2001,Mother Millett

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אגודת הסטודנטיות נקראה Alpha Theta Kappa והייתה שייכת לאחוות נשים בינלאומית שנוסדה בשנת 1870
  2. ^ http://www.artnet.com/artists/fumio-yoshimura/past-auction-resultsFumio Fumio Yoshmura
  3. ^ ארגון הנשים הבינלאומי NOW - The National Organization for Women נוסד ב-30 ביוני 1966 בארצות הברית. חברות בו כ-550,000 נשים. (אנ')
  4. ^ Mediating a Movement, Authorizing Discourse: Kate Millett, Sexual Politics, and Feminism's Second Wave, Poirot, Kristan, Women's Studies in Communication, Vol. 27, No. 2 Summer 2004
  5. ^ The Women's Art Colony Farm מרכז קהילתי שיזמה והקימה קייט מילט המהווה קהילה תומכת לנשים העוסקות בתחומי אומנות שונים
  6. ^ הסרט Three Lives נערך בשנת 1971
  7. ^ הספר The Looney-Bin Trip נכתב בשנות ה-90