יער מאכל
יער מאכל היא שיטה חקלאית, סביבתית של מערכת אקולוגית בת-קיימא המדמה יער טבעי ומורכבת בעיקרה מצמחים מניבי תוצרת לאדם: עצי פרי, אגוזים, ירקות רב-שנתיים, קטניות, צמחי תבלין ומרפא ועוד. המטרה היא ליצור מערכת חקלאית עצמאית, מגוונת ויציבה, שמספקת מזון, תומכת במגוון ביולוגי, תורמת לאקלים ומאפשרת שיקום קרקעות.
מערכת זו מסייעת לשימור מגוון מינים, קליטת פחמן, שיקום מחזור המים, מניעת סחף, יצירת אקלים נקי ושרותי מערכת נוספים לגידול מזון מצמחים, שמשלבת עצי פרי מגוונים, שיחי מאכל, עשבי תיבול ומרפא, צמחים מטפסים וירקות רב שנתיים אשר מפיקים תועלת ישירה לבני אדם, לצד תועלת לסביבה. בשיטה זו, נשתלים מספר סוגי צמחים באופן שמייצר אזור מיוער המפיק מזון תוך שמירה על איזון בר קיימא בין מרכיבי הקרקע.
יער מאכל הוא מודל חקלאי-אקולוגי מתחדש, הצובר תאוצה בארץ ובעולם. בארץ פועלים עשרות יערות מאכל, חלקם קהילתיים וחינוכיים, וחלקם פרטיים או מסחריים. בעולם קיימים יערות מאכל ותיקים לצד פרויקטים חדשניים, כאשר הדגש הוא על קיימות, שיקום קרקעות, חיזוק קהילות ותרומה לאקלים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גינון יערות היא שיטה פרהיסטורית להבטחת מזון באזורים טרופיים. בחצי השני של המאה העשרים הותאמה השיטה לאקלים ממוזג ויערות מאכל הוקמו בארצות רבות באירופה, ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, יפן ועוד.
טיפוח יערות מאכל היא אחת משיטות עיבוד הקרקעות הוותיקות ביותר. השיטה התפתחה ככל הנראה בתקופות פרהיסטוריות באזורים טרופיים ובעלי מונסון. בתהליך בו שיפרו קבוצות אנשים את צורת החיים שלהם באופן מיידי, זוהו סוגי צמחים יעילים והורבו בידי האנשים, וצמחים לא יעילים הושמדו.
טיפוח יערות מאכל עדיין נפוץ באזורים טרופיים וידוע בשמות שונים, כגון: "גינות בית" בדרום הודו, נפאל, זמביה, זימבבואה וטנזניה; "גינות יער קנדניות" בסרי לנקה ו"הגינות של העיצוב המושלם" בג'אווה. יערות מאכל הוכחו כמקור אוכל גדול במיוחד לאוכלוסיות מקומיות.[1]
באקלים ממוזג
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות ה-80, חלוץ יערות המאכל האנגלי רוברט הארט, יצר גן מאכל בשטח של 500 מ"ר באקלים ממוזג בשרופשייר, אנגליה, כך שיתאים לאקלים הממוזג של בריטניה. גן זה היה מקור השראה לרבים ואחד ממבשרי תנועת יערות המאכל של ימינו.[2]הוא התנסה בגידול צמחים, עצים ושיחים אכילים רבים בגינתו ועיצב את אחד מיערות המאכל הראשונים בבריטניה לפי תאוריה שפיתח מרטין קרוופורד שהיה מנהל קרן המחקר החקלאית והיערנית באנגליה.
- שיטת שבע השכבות
השיטה של רוברט הארט
רוברט הארט ביסס את השיטה שלו על העובדה כי ניתן לחלק את היער הטבעי לשכבות נפרדות, המבוססת על השכבות הבאות:
- החופה – השכבה בנויה מהעצים הבוגרים של היער
- עצים נמוכים – שכבה זאת כוללת עצים לא בוגרים ועצים ננסים
- שיחים – שכבה זאת מורכבת משיחי מאכל, כגון: פירות יער
- צמחים נמוכים – שכבה המורכבת מעשבים וירקות
- תת קרקעי – צמחים אשר מגודלים בשביל השורשים שלהם, כגון תפוחי אדמה
- כיסוי קרקע – שכבה זאת מורכבת מצמחים המתפשטים על הקרקע, כגון אבטיחים
- משתנה – שכבות של צמחים מטפסים וגפנים
אחד המפתחות להצלחת השיטה היא בחירת הצמחים. הארט בחר צמחים שמשגשגים בצל, כך שהחוסר בשמש לא היה בעייתי. מרבית הצמחים אשר מגודלים היום, כגון גזרים, לא היו שורדים בשיטה זאת מחוסר בשמש.
יערות מאכל בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]יער המאכל הראשון בישראל הוקם בשנת 2011 במושב קדרון. שטח היער 17 דונם, ומעבר לגידולים החקלאיים מתקיימים במקום סיורים וסדנאות ומתוחזק על ידי מתנדבים, חוקי היסוד של היער הם לפי שיטת הפרמקלצ'ר במטרה להעניק הגנה לכדור הארץ ושמירה על זכותם של כל היצורים החיים בהווה ובעתיד להשתמש במשאבי הטבע.[3][4].
מאז הוקמו יערות מאכל בשטחים ציבוריים ופרטיים במגוון סוגי התארגנות. ישנם יערות מאכל שהוקמו כעמותה, כגון יערות מאכל בגליל[5], יער המאכל "קורן", שהוקם בצמוד לקיבוץ הגושרים שבאצבע הגליל[6], או כגון יעא מאכל׳עם הטבע׳ שבגן יבנה, ישנן יוזמות פרטיות, כגון יער המאכל בית לחם הגלילית (מכונה גם קמפוס יער בע״מ) שבעמק יזרעאל, ובו לצד מודל יער המאכל קיים גם מודל חקלאי מסחרי המבוסס על אותם עקרונות (מודל המכונה אגרופורסטרי, או לחלופין חקלאות יערנית), וישנן מאות גינות ומשקים אשר מטופחים על-פי המודל ולאו דווקא פתוחים לציבור.
מלבד אופי ההתארגנות, היערות שונים זה מזה בגודלם ובתנאים הפיזיים, בתשתיות ובבחירות האישיות של המתכנן/המתחזק על-פי התועלות הרצויות וצרכי השימוש, ברמת האינטנסיביות של התחזוקה והחקלאות, וכן באופי ההתנהלות הכלכלית והקהילתית.
בעשור השלישי של המאה ה-21 מתרחבת תופעת יערות המאכל בישראל[7]ובמספר ערים הוקמו יערות מאכל בשיתוף פעולה עם העירייה לרווחת התושבים לדוגמה: הרצליה[8], אשדוד[9], יער מאכל בדרום תל אביב[10], יער מאכל ברעננה,[11], קריית אונו, פתח תקווה, בית הכרם בירושלים[12] ועוד.
יערות מאכל בארץ משמשים גם כמרחב קהילתי, לחינוך סביבתי ומספקים תוצרת מגוונת לצד תרומה לשיקום הקרקע, הפחתת פסולת, שמירה על שטחים פתוחים, חיזוק הביטחון התזונתי ושמירה על המגוון הביולוגי בטבע העירוני.
בישראל קיימת קהילה פעילה בשם "הפורום הארצי ליערות מאכל" המספקת מידע ומאפשרת יוזמות חדשות בנושא. בקהילה זו ניתן לקבל מידע מעודכן על הקמה ופיתוח של יערות מאכל נוספים.[13] מתוך אותה קהילה קמה ב-2020 חברה לתכנון והקמת יערות מאכל (ריפורסט), המקימה מאז יערות מאכל קהילתיים ופרטיים ברחבי ישראל.
נכון ל-2023 ישנם כ-100 יערות מאכל בישראל והמגמה בעלייה מתמשכת.
יערות מאכל בעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]יערות המאכל בעולם מציגים את הכוח הטרנספורמטיבי של פרמקלצ'ר וחקלאות רגנרטיבית העוסקת בהחייאת האדמה, מציגה לנו כיצד לכולנו יש את היכולת ליצור מערכות אקולוגיות משגשגות המתקיימות בהרמוניה עם הטבע. דוגמאות למספר יערות מאכל במספר יבשות.[14]
יער מאכל "אינרארן" במרוקו - יער מאכל עתיק, המשתרע על פני 65 דונם, נחשב כבעל שורשים בני מאות שנים. מערכת אקולוגית מרתקת זו נותרה בלתי מתועדת, מה שמוסיף אווירת מסתורין למקורותיה.[15][14]
יער המאכל "פינדהורן" שבסקוטלנד, המכונה "גן החורש האכיל", הוא דוגמה ליער מאכל משגשג בסביבה קרירה ורטובה יותר. שהוקם מאז 2013, ומידותיו הצנועות של 20x30 מטר, הוא חלק מפרויקט שימור היערות של קרן פינדהורן Findhorn Hinterland Trust(Findhorn Hinterland Trust) (אנ'). הרשת הרחבה יותר של פרויקטים של חקלאות ביו-דינמית משרתת את מטבחי הקרן וכן למעלה ממאה משקי בית בקהילה.[14]
יער המאכל של אגודת הסביבה של החוף הדרומי, ניו זילנד, אוסטרליה, היער כולל מגוון רחב של צמחים אכילים, כולל עצי פרי, אגוזים וירקות רב שנתיים, מקדם גם שימוש בר-קיימא בקרקע ומספר יוזמות קהילתיות וסביבתיות באזור סאות'לנד בניו זילנד.[16]
יער המאכל "גן עדן לוט" בהוליוק, מסצ'וסטס, מדגים את האפשרויות של ניצול שטח מוגבל ליצירת מערכות אקולוגיות אכילות מגוונות ופרודוקטיביות.[17]
יער המאכל בבראון מיל באטלנטה, ארצות הברית, המשתרע על פני 7.1 דונם, מסייע להזין את הקהילה המקומית ומייצר מגוון רחב של אגוזים, פירות, ירקות, עשבי תיבול ופטריות, שכולם זמינים לצריכה ציבורית. שכנים מקומיים לומדים על ייצור מזון בר-קיימא באמצעות סדנאות ועבודות התנדבות של הקהילה ברחבי היער.[18]
אוניברסיטת Wageningen בהולנד עוסקת במחקר ופיתוח יערות מאכל, בוחנת תרומתם לייצור מזון, שיפור המגוון הביולוגי, אגירת פחמן והתמודדות עם שינויי אקלים.[19]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוסף יער המאכל בית לחם הגלילית מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
- מה זה יער מאכל?, מאמר באתר יער המאכל בית לחם הגלילית
- מה זה יער מאכל?, מאמר באתר ריפורסט יערות מאכל, 3 באוגוסט 2020
- איפה שאתם רואים שממה מיטל רואה יער קסום, כאן 11, 19 בינואר 2023
- תכנון יער מאכל, באתר בידיים, 21 בינואר 2013
- איתמר ויסמן, יער למאכל אצלכם בגינה, באתר הארץ, 14 ביוני 2015
עפרה אידלמן, מוציאים לחם מן היער, באתר הארץ, 29 בינואר 2016- משה גלעד, "אני מאמין שנצליח, יהיה פה גן עדן. בוסתן אקולוגי מטורף", באתר הארץ, 30 במאי 2021
- ארי ליבסקר, ביער נזלול, באתר כלכליסט, 25 בינואר 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לינה דילי, גלו כיצד יערות מזון יכולים להכין את מערכות המזון שלנו לעתיד, 1-12-22
- ^ יער המזון: מערכת אקולוגית אכילה לעתיד, באתר UEBBEN
- ^ יער מאכל בקדרון
- ^ מירי ישראלי, סיור ביער המאכל במושב קדרון, באתר גרין ארט, 19.9.2019
- ^ שותלים בטחון תזונתי – למען הדורות הבאים!, באתר יערות מאכל בגליל, 21.1.19
- ^ יער מאכל קורן, באתר קרן קיימת לישראל
- ^ שחר דניאלי, התפתחות יערות המאכל בישראל, באתר צמיחה טבעית, 27.05.2021
- ^ אשר אטדגי, רק בהרצליה: מגרש חניה מוזנח הפך ליער מאכל עירוני למזון אורגני, באתר mynet הרצליה, 6 בנובמבר 2019
- ^ עיריית אשדוד, יער מאכל קהילתי
- ^ הילה שמר, יורדים מהבית לפארק כדי לקטוף סלט: יער המאכל של דרום תל אביב, באתר Xnet, 31 בדצמבר 2020
- ^ לימור קלר, לא רק צל: העיריות שהבינו את החשיבות של עצי הפרי במרחב העירוני, באתר מאקו, 24 ביולי 2024
- ^ יער מאכל קהילתי רמת בית הכרם, באתר פייסבוק
- ^ הפורום הארצי ליערות מאכל ברשת החברתית, באתר facebook
- ^ 1 2 3 יערות מאכל מדהימים על פני 4 יבשות, באתר earthed
- ^ יער המאכל העתיק בן 2000 שנה במרוקו, באתר reddit
- ^ גן יער מאכל קהילתי
- ^ ג'ונתן בייטס ואריק טונסמאייר, Paradise Lot, amazom, January 21, 2013
- ^ יער המזון העירוני של אטלנטה הוא הראשון מסוגו בעיר, באתר conservation fund
- ^ יערות מאכל; אופציה בת קיימא לחקלאות, באתר אוניברסיטת Wageningen (WUR)
