לדלג לתוכן

יער מאכל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך מתמקד ברוברט הארט ובתאוריה שלו. חסרה סקירה של התופעה בכללותה. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך מתמקד ברוברט הארט ובתאוריה שלו. חסרה סקירה של התופעה בכללותה. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
גינת היער של רוברט הארט

יער מאכל היא שיטה חקלאית, סביבתית ואקולוגית לגידול מזון מצמחים, שמשלבת עצי פרי מגוונים, שיחי מאכל, עשבי תיבול ומרפא, צמחים מטפסים וירקות רב שנתיים אשר מפיקים תועלת ישירה לבני אדם, לצד תועלת לסביבה. בשיטה זו, נשתלים מספר סוגי צמחים באופן שמייצר אזור מיוער המפיק מזון תוך שמירה על איזון בר קיימא בין מרכיבי הקרקע.

גינון יערות היא שיטה פרהיסטורית להבטחת מזון באזורים טרופיים. בחצי השני של המאה העשרים הותאמה השיטה לאקלים ממוזג ויערות מאכל הוקמו בארצות רבות באירופה, ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, יפן ועוד.

נכון ל-2023 ישנם כ-100 יערות מאכל בישראל. יער המאכל הראשון הוקם בה ב-2011 בקדרון.

טיפוח יערות מאכל היא אחת משיטות עיבוד הקרקעות הוותיקות ביותר. השיטה התפתחה ככל הנראה בתקופות פרהיסטוריות באזורים טרופיים ובעלי מונסון. בתהליך בו שיפרו קבוצות אנשים את צורת החיים שלהם באופן מיידי, זוהו סוגי צמחים יעילים והורבו בידי האנשים, וצמחים לא יעילים הושמדו.

טיפוח יערות מאכל עדיין נפוץ באזורים טרופיים וידוע בשמות שונים, כגון: "גינות בית" בדרום הודו, נפאל, זמביה, זימבבואה וטנזניה; "גינות יער קנדניות" בסרי לנקה ו"הגינות של העיצוב המושלם" בג'אווה. יערות מאכל הוכחו[דרוש מקור] כמקור אוכל גדול במיוחד לאוכלוסיות מקומיות.

באקלים ממוזג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-60 של המאה ה-20 טיפוח יערות מאכל אומץ ושונה בידי רוברט הארט כך שיתאים לאקלים הממוזג של בריטניה. התאוריות של הארט פותחו והועמקו בידי מרטין קרוופורד.

שיטת שבע השכבות

השיטה של רוברט הארט

ציור של שיטת שבע השכבות

רוברט הארט ביסס את השיטה שלו על העובדה כי ניתן לחלק את היער הטבעי לשכבות נפרדות. השיטה שלו המבוססת על השכבות הבאות:

  1. החופה – השכבה בנויה מהעצים הבוגרים של היער
  2. עצים נמוכים – שכבה זאת כוללת עצים לא בוגרים ועצים ננסים
  3. שיחים – שכבה זאת מורכבת משיחי מאכל, כגון: פירות יער
  4. צמחים נמוכים – שכבה המורכבת מעשבים וירקות
  5. תת קרקעי – צמחים אשר מגודלים בשביל השורשים שלהם, כגון תפוחי אדמה
  6. כיסוי קרקע – שכבה זאת מורכבת מצמחים המתפשטים על הקרקע, כגון אבטיחים
  7. משתנה – שכבות של צמחים מטפסים וגפנים

אחד המפתחות להצלחת השיטה היא בחירת הצמחים. הארט בחר צמחים שאוהבים צל, כך שהחוסר בשמש לא היה בעייתי. מרבית הצמחים אשר מגודלים היום, כגון גזרים, לא היו שורדים בשיטה זאת מחוסר בשמש.

יער המאכל הראשון בישראל הוקם בשנת 2011 במושב קדרון. שטח היער 17 דונם, ומעבר לגידולים החקלאיים מתקיימים במקום סיורים וסדנאות.[1]

בעשור השלישי של המאה ה-21 מתרחבת תופעת יערות המאכל בישראל, ובמספר ערים הוקמו יערות מאכל ביוזמת העירייה לרווחת התושבים (לדוגמה: הרצליה, אשדוד)

ישנם גם יערות מאכל שאינם משוייכים לעיר מסוימת, למשל יער המאכל 'קורן', שהוקם בצמוד לקיבוץ הגושרים שבאצבע הגליל, המשתרע על פני 25 דונם. [2]

בישראל קיימת קהילה פעילה בשם "הפורום הארצי ליערות מאכל" המספקת מידע ומאפשרת יוזמות חדשות בנושא. בקהילה זו ניתן לקבל מידע מעודכן על הקמה ופיתוח של יערות מאכל נוספים.[3] מתוך אותה קהילה קמה ב-2020 חברה לתכנון והקמת יערות מאכל (ריפורסט), המקימה מאז יערות קהילתיים ופרטיים ברחבי ישראל.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יער מאכל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]