בנייה תואמת אקלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בנייה תואמת אקלים אחד מהתחומים בו עוסקת הקלימטולוגיה היישומית. המטרה של העוסקים בתחום הזה היא להתאים את הבנייה לתנאי האקלים והסביבה - לבנות בתים, שכונות וערים שיש בהם התחשבות באקלים ובתנאי הסביבה, במינימום השקעה של אנרגיה מתכלה.

בנייה תואמת אקלים מוכרת ממקומות שונים בעולם, בעיקר בבנייה מסורתית: המתגוררים בערים במדבר בנו את בתיהם בהתחשבות בכווני השמש, בכווני הרוחות וסופות האבק. האינואיטים יצרו את האיגלו שהוא מבנה המותאם לתנאי האקלים הקוטבי. באזורים מסוימים בסין נבנו מבנים תת-קרקעיים ועוד.

בנייה תואמת אקלים מונעת בזבוז משאבים רבים על חימום וקירור, ומונעת סבל מרוחות עזות, מהצפות ועוד.

ניו אורלינס מוצפת אחרי הוריקן קתרינה

דוגמאות לתכנון אקלימי לקוי:

הפרמטרים שבהם יש להתחשב בבנייה תואמת אקלים:

שיפור איכות החיים בבנייה תואמת אקלים וסביבה נעשה באמצעים אחדים:

  • בנייה סולרית - מניעת חדירת קרני השמש לתוך הבית בקיץ, ניצול השמש לחימום בחורף, לחימום מים ולחשמל.
  • התאמת גודל הפתחים לאקלים - באזורים חמים הפתחים יהיו קטנים למניעת חדירת קרני שמש לבית.
  • בידוד ואיטום קירות וגגות בהתאם לאקלים. באקלים מדברי למשל, נשתמש בקירות עבים כדי לבודד את הבית מהחום הקיצוני שבחוץ.
  • שימוש בצמחייה ליצירת צל ולהורדת הטמפרטורות. יצירת צל גם על ידי סככות ופרגולות המורידות באופן משמעותי את הטמפרטורה.
  • התחשבות בכיווני הרוח - לקרור הבית או בהימנעות מסופות אבק. באזור ארץ ישראל לא מומלץ למשל לבנות חלונות לכוון מזרח בגלל הרוחות המזרחיות החמות שנושאות אבק ("שרקיה").

למרות כל היתרונות של הבנייה תואמת האקלים מעט שכונות ובתים נבנים בהתאם לעקרונות אלו. בישראל ישנם מספר מקומות בהם יושמו עקרונות אלו בהצלחה: כמה מבסיסי צה"ל (שזפון, שדה בוקר), קיבוצים ויישובים קטנים: יטבתה, נאות סמדר, לוטן, כליל, שיקום שכונות בירוחם ובבית שאן ובשכונה הקהילתית נוה צין בשדה בוקר.

הסיבות לקשיים ביישום עקרונות הבנייה תואמת האקלים קשורות בראש ובראשונה בחוסר מודעות של רוכשי הבתים ושל מתכנני הערים והאדריכלים. היעדר חקיקה מתאימה וחוסר הרצון של הקבלנים להתמודד עם האתגר הזה מחריפה את הבעיה.



קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]