ראג'י בטחיש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראג'י בטחיש
راجي بطحيش
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1970 (בן 54 בערך)
נצרת, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה ערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רָאג'י בַּטחישערבית: راجي بطحيش; נולד ב-1970) הוא סופר, משורר, תסריטאי ואקטיביסט תרבותי-פוליטי פלסטיני אזרח ישראל.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בנצרת. בוגר לימודי הנדסת מזון בטכניון ולימודי תסריטאות ב"בית הספר לתסריטאות" בתל אביב, שייסדה עידית שחורי. מגדיר את עצמו חילוני. גרוש ואב לבן, מחלק את זמנו בין דירתו בתל אביב ובין בית הוריו בנצרת.

החל את דרכו הספרותית כמשורר, ופרסם שלושה ספרי שירה. אחרי כן עבר לכתוב סיפורים קצרים. הידוע שבסיפוריו הוא "חדר בתל אביב" (غرفة في تل ابيب), שראה אור ב-2007 בביירות בהוצאת המכון הערבי למחקר ופרסום. חיבר מחזה בשם "אובדן" (الـفـقـدان), המשלב מחול מודרני, שירה ווידאו ארט.

בטחיש מפרסם מעל במות שונות ומשתתף באירועי תרבות ברמאללה ובעזה, בעולם הערבי ובאירופה. ספריו לא תורגמו לעברית. כמה מיצירותיו ראו אור בתרגום עברי בכתבי עת שונים, בהם "מעין". כותב בערבית מאמרים בנושאי תרבות ואקטואליה, שירה וסיפורים קצרים. מנחה סדנאות כתיבה יוצרת לילדים וצעירים. ערך את המדור הקווירי במגזין האינטרנט "קדיתא" (Qadita.net) מיסודו של עלאא חליחל.

ב-2007 השתתף בסרטה של אבתיסאם מראענה "חדר בתל-אביב", שהיווה פרק בסדרה "גיבורי תרבות" ששודרה בערוץ 8.[2]

ב-2014 יצא לאור בעברית הספר "נכבה לייט וסיפורים אחרים, לקט מהסיפורת הפלסטינית החדשה" בהוצאת "מטען", הכולל את סיפורו של בטחיש, "נכבה לייט", שעל שמו נקרא הקובץ.[3]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אל-טִ'ל ואל-צַדא: שירים 1997-1994, נצרת: דפוס אל-חַכּים, 1998.
  • אל-עֻרי ושירים אחרים 2001-1998, עמאן: דאר אל-שֻרוק, 2002.
  • חַדיקַת אל-שִתא, ט'ל רַבּיע צ'אע, פריז, 2001, רמאללה: דאר אל-שֻרוק, 2003.
  • בּדַל אל-צ'אאע: סיפורים, ביירות: אל-מֻאַסַסַה אל-עַרַבִּיַה ללדִראסאת ואל-נַשְר, 2005.
  • עֻ'רְפַה פי תַל אַבּיבּ, ביירות: אל-מֻאַסַסַה אל-עַרַבִּיַה ללדִראסאת ואל-נַשְר, 2007.
  • מלח כת'יר...ארץ' אקל, אל-מֻאַסַסַה אל-עַרַבִּיַה ללדִראסאת ואל-נַשְר, 2009.
  • בַּר, חַיְרַה, בַּחְר: בּורְתריה מַנְת'ור, עמאן: אַזְמִנַה, 2011.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות ומאמרים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אבתיסאם מראענה, ואף מילה על הנכבה. כמעט, באתר ynet, 28 בספטמבר 2007
  2. ^ "חדר בתל-אביב" (2007), בתוך: מירי גל-עזר, המסע של איבתיסאם מראענה, פנים (הקרן לקידום מקצועי) 49 (פברואר 2010), באתר הסתדרות המורים.
  3. ^ אתר למנויים בלבד אלי אליהו, למה הישראלים מפחדים מספרות פלסטינית?, באתר הארץ, 10 ביוני 2014