ידידי השכחת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יְדִידִי הֲשָׁכַחְתָּ / ר' יהודה הלוי
יְדִידִי הֲשָׁכַחְתָּ חֲנוֹתְךָ בְּבֵין שָׁדַי
וְלָמָּה מְכַרְתַּנִי צְמִיתוּת לְמַעְבִידָי
 
הֲלֹא אָז בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה רְדַפְתִּיךָ
וְשֵׂעִיר וְהַר פָּארָן וְסִינַי וְסִין עֵדָי

וְהָיוּ לְךָ דוֹדַי וְהָיָה רְצוֹנְךָ בִּי
וְאֵיךְ תַּחֲלֹק עַתָּה כְּבוֹדִי לְבִלְעָדָי

דְּחוּיָה אֱלֵי שֵׂעִיר הֲדוּפָה עֲדֵי קֵדָר
בְּחוּנָה בְּכוּר יָוָן מְעֻנָּה בְּעֹל מָדָי

הֲיֵשׁ בִּלְתְּךָ גּוֹאֵל וּבִלְתִּי אֲסִיר תִּקְוָה
תְּנָה עֻזְּךָ לִי כִּי לְךָ אֶתְּנָה דֹדָי

"יְדִידִי הֲשָׁכַחְתָּ" הוא פיוט אשר נכתב על ידי רבי יהודה הלוי בשנת ד'תתקכ"א 1161.

בראשית המאה ה-21 הוא נדפס בסידורים ובקובצי תפילה של עדות רבות, ונחשב לאחד מהפיוטים והפזמונים המוכרים והמרכזיים במסורתם של קהילות עיראק ומרוקו.

נוהגים לפייטו בשביעי של פסח - היום אשר ים סוף נבקע ועם ישראל זימר את שירת הים (שהייתה אז שירת הגאולה הראשונה). וכן בליל שבת (לפי מנהגי עדות המזרח) ואף בחתונות.

מקובל לבצע את שירת הפיוט כך שהפייטן שר והקהל, מנגד, עונה לו; סגנון הנקרא שירת מענה (רספונסוריום) המקובל מאז העת העתיקה בארצות אגן הים התיכון, ובקרב יהודים בפרט. אימוץ סגנון זה מבטא, כביכול, את כלל ישראל עונה לפייטן בעוצמה רבה, והפייטן שב ושואל ומזכיר "יְדִידִי הֲשָׁכַחְתָּ?!".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פירושי פרנץ רוזנצווייג לתשעים וחמישה משירי רבי יהודה הלוי, תרגום: מיכאל שורץ, הוצאת מאגנס, 2011, הפרק "ידידי השכחת", עמ' 276–278.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]