תפוצת ישראלים בעולם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף תפוצות ישראל)
עמוד ראשי
ראו גם – יהדות התפוצות, גלות (יהדות)

תפוצת ישראלים בעולם מתייחסת בדרך-כלל לתושבי מדינת ישראל שחיו בישראל והעתיקו את מרכז חייהם לחו"ל לתקופה קצובה או לצמיתות.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לשנת 2017, יותר מ-550 אלף ישראלים מתגוררים בחו"ל.[1]

מספר הישראלים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת 2012, נטען כי "אין כיום נתון מוסמך אחד על היקף אוכלוסיית הישראלים החיים בחו"ל, והמידע על גודלה מבוסס על הערכות שעוצבו בידי גורמים שונים, שכל אחד מהם התבסס על הגדרה שונה והשתמש בשיטת איסוף נתונים שונה".[2] לשם הבנה, בשנת 2011 מספר הישראלים החיים בחו"ל נע בין 226,980 (לפי נתוני משרד הפנים) לכ-750,000 (לפי הערכות המשרד לקליטת העלייה), ואילו לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמוסד לביטוח לאומי מספרם יותר מחצי מיליון.[2]

בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספרם של הישראלים בארצות הברית אינו ידוע ממש, וישנם מספר מקורות סותרים:

  • על פי שגיא בלשה, מנכ"ל ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית (IAC) מספרם של הישראלים החיים בארצות הברית נאמד ב-500–800 אלף איש.[3] המספר מבוסס, לדבריו, על אומדנים שנעשו על ידי משרדי ממשלה שונים והסוכנות היהודית.[4]
  • לפי ארן הימן, יו"ר המועצה המקומית ניו-יורק, בארצות הברית ובקנדה חיים כ-650 אלף ישראלים. את המספר הזה, לדבריו, הוא קיבל מדיפלומט ישראלי בכיר.[4]
  • לפי דייוויד מלאך, מנהל חטיבת העם היהודי בפדרציה היהודית של ניו-יורק (UJA), המטפל גם בקהילה הישראלית, מסתמך על סקר שערך הארגון שלו על מאפייניה של הקהילה היהודית ובכלל זה הישראלים בניו-יורק. הוא מעריך את מספרם של הישראלים החיים בכל רחבי ארצות הברית ב-200 אלף איש בלבד, ומתבסס על נתוני רשם האוכלוסין האמריקאי וניתוח של נתונים ממקורות אחרים.[4]
  • לפי ד"ר לילך לב-ארי, המספר מוערך בכ-300 אלף.[5]

בבריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההערכה היא שבשנת 2019 חיו בבריטניה בין 25 ל-28 אלף ישראלים, כאשר לפי ארגון "הבית הישראלי" המספר עומד על 40 אלף. כ-60% מהם מתגוררים בלונדון[6].

בגרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההערכה היא שבשנת 2019 חיו בגרמניה כ-25 אלף ישראלים. כ-60% מהם מתגוררים בברלין. למרות המספר הקטן יחסית, בשל הסמליות בהגירה לגרמניה, קולם הציבורי נשמע באופן בולט במיוחד.[6]

בקנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי מפקד אוכלוסין שערכה הלשכה הקנדית לסטטיסטיקה חיים בקנדה כ-35 אלף ישראלים.[7]

הגדרות מונחים לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תושב ישראלי בחו"ל - מתבססת על הגדרות האו"ם (המלצות האו"ם למפקדי 2010), לפיהן: "מהגר בין לאומי הוא כל אדם המשנה את המדינה המשמשת למגוריו בשגרה. מהגר לטווח ארוך הוא אדם העובר למדינה שאיננה משמשת למגוריו בשגרה, לפרק זמן של שנה ויותר (12 חודשים). מהגר לטווח קצר הוא אדם העובר למדינה שאיננה משמשת למגוריו בשגרה לפרק זמן של שלושה חודשים לכל הפחות ושנה לכל היותר (12 חודשים)."[8]
  • "יורד יוצא" - הוא אדם אשר לא נמצא במאגר היורדים של השנה הקודמת; ששהה בחו"ל ברצף של לפחות 90 יום; ובמשך שנה מיום היציאה הוא שהה בחו"ל לפחות 275 ימים במצטבר.[9]
  • "יורד חוזר" - הוא אדם אשר נמצא במאגר יורדים של שנה קודמת; בשנת האומדן שהה בישראל ברצף של לפחות 90 יום; ובמשך שנה מיום החזרה הוא שהה בישראל לפחות 275 ימים במצטבר.[9]
  • מאגר תושבים ישראלים בחו"ל - נועד לשם זיהוי פרטים במרשם האוכלוסין, החשודים בהסתברות גבוהה מאוד, כפרטים שמרכז חייהם איננו בישראל במטרה לגרוע אותם ממסגרת האוכלוסייה הנוכחת לצורכי מפקד האוכלוסין.[8]
  • אומדן הישראלים בחו"ל - הכולל גם פרטים שנפטרו בחו"ל, מהווה אומדן לאורו נבחן היקפו של מאגר התושבים הישראלים בחו"ל.[8]
  • מאזן הגירה של ישראלים - ההפרש בין מספר היוצאים לחו"ל לשהייה של שנה ויותר לבין מספר החוזרים מחו"ל לאחר שהייה של שנה ויותר.[1]

הגירה וירידה של ישראלים לחו"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ירידה מארץ ישראל

14.3 אלף תושבים יצאו לחו"ל בשנת 2017 ושהו שם ברציפות שנה ויותר. 27% מהם היו ילדים עד גיל 14 ,61.8% היו בני 15–64 (גיל העבודה), ו-10.8% היו בני 65 ומעלה.[1]

באותה שנה חזרו מחו"ל 8.4 אלף תושבים לאחר שהייה רצופה של שנה ויותר. 22.6% היו ילדים עד גיל 14 ,69.4% היו בני 15–64, ו-7.9% היו בני 65 ומעלה. מרבית החוזרים (64.3%) שהו בחו"ל תקופה קצרה יחסית של עד שלוש שנים.[1]

בשנת 2017 מאזן ההגירה של ישראלים היה שלילי (כלומר, יותר יוצאים מחוזרים) ועמד על 5.8 אלף תושבים. עם זאת, בראשית העשור השלישי של המאה ה-21, נראית מגמה חיובית והמאזן נהיה פחות ופחות שלילי.[דרוש מקור]

אומדן הישראלים בחו"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי מאזני הגירה מצטברים לשנים 1948–2017, 732 אלף ישראלים יצאו לחו"ל ולא חזרו. אומדן זה כולל גם ישראלים שנפטרו בחו"ל, ולפי שיעורי התמותה בישראל מספרם מוערך בין 133 אלף ל-171 אלף. לפיכך האומדן של מספר הישראלים ששהו בחו"ל בסוף שנת 2017 נע בין 561 אלף ל-599 אלף. אומדן זה אינו כולל ילדים שנולדו בחו"ל למהגרים ישראלים.[1]

מאזן הגירה של ישראלים, בין השנים 1990 – 2017
שנה ישראלים יוצאים[10] ישראלים חוזרים[11] מאזן
1990 24,700 10,500 14,200-
1991 22,800 11,500 11,300-
1992 23,100 10,500 12,600-
1993 27,200 9,000 18,200-
1994 19,500 9,000 10,500-
1995 26,300 7,600 18,700-
1996 20,900 8,100 12,800-
1997 20,000 7,200 12,800-
1998 19,700 6,500 13,200-
1999 19,500 6,800 12,700-
2000 21,200 8,400 12,800-
2001 27,200 7,800 19,400-
2002 27,300 8,300 19,000-
2003 25,400 9,100 16,300-
2004 24,200 10,000 14,200-
2005 21,500 10,500 11,000-
2006 22,400 9,600 12,800-
2007 21,074 9,349 11,725-
2008 19,098 10,622 8,476-
2009 15,886 10,988 4,898-
2010 15,617 10,237 5,380-
2011 16,156 9,518 6,638-
2012 15,873 8,815 7,058-
2013 16,171 8,851 7,320-
2014 15,670 8,866 6,804-
2015 16,684 8,450 8,234-
2016 15,181 8,896 6,285-
2017 14,254 8,411 5,843-

הגורמים העיקריים לירידה מישראל[12][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישראלים השואפים לשפר את תנאי חייהם ויוצאים לחו"ל בשל בעיות כלכליות שהם נתקלים בהן בארץ, כגון אבטלה, יוקר המחיה, מיסוי גבוה, שכר נמוך מהשכר שיוכלו לקבל בחו"ל ועוד;
  • סטודנטים או חוקרים השואפים להשלים את לימודיהם בחו"ל בתנאים טובים יותר מאלה שמתאפשרים בארץ;
  • עולים חדשים שלא השתלבו בארץ מבחינה תעסוקתית בשל אי-התאמה מקצועית לשוק בקרב יורדים 14 העבודה בארץ. לפי המחקר של המשרד לקליטת העלייה שנזכר לעיל, אלה קבוצת צעירים בעלי השכלה גבוהה בהשוואה לכלל העולים החדשים.

סיבות להגירה או לירידה מישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רילוקשיין זמני למטרת עבודה או לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – רילוקיישן

סטודנטים ישראלים בחו"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים לפיהם כ-18,000 סטודנטים ישראלים לומדים בחו"ל:[13]

  • כ-2,700 סטודנטים ישראלים לומדים בארצות הברית, ומהווים 15% מכלל הישראלים הלומדים בחו"ל.
  • כ-12,300 ישראלים לומדים בשאר מדינות ה-OECD, באירופה, באוסטרליה ובקנדה, ואלו הישראלים מהווים כ-0.9% מכלל הסטודנטים הזרים הלומדים במדינות אלה.
  • כ-3,000 ישראלים לומדים בירדן, 16.7% מכלל הישראלים הלומדים בחו"ל.[13]

לפי אותו פרסום מטעם הלמ"ס, המקצועות המבוקשים הם: רפואה, ביוטכנולוגיה, רפואת שיניים, מנהל עסקים, לימודי משחק וקולנוע, עיצוב אופנה ואומנות. כמו כן, עוד נמצא על פי הנתונים, כי המדינות הנחשקות בעיני הסטודנטים הישראלים הן: ארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה, ספרד, איטליה, רומניה, הונגריה, גרמניה והולנד.

יתרה מזאת, הלמ"ס בדקה ונמצאה כי הסיבות ללימודים בחו"ל מגוונות למדי. החל מהאווירה הקוסמופוליטית, תחושת החופש והשחרור והתרעננות משירות מילואים, ועד סברה כי רמת הלימודים גבוהה יותר, בעיקר במקצועות כמו רפואה ומינהל עסקים. סיבה נוספת שציינו הסטודנטים הם תנאי הקבלה הנוקשים באוניברסיטאות בארץ.[13]

על פי מאגר המידע של ה- OECD, מספר הסטודנטים הישראלים שלמדו במדינות ה-OECD בשנת 2019 הוא 8,340.[14] כ-15 אלף ישראלים עוזבים את הארץ מדי שנה לטובת לימודים אקדמיים בחו"ל,[15] מסיבות שונות ובהן יוקר המחיה, הרצון להיחשף לתרבויות חדשות, לימוד שפות, ועוד.

על פי מידע של התכנית הלאומית להשבת אקדמאים,[16] ישנם ישראלים בעלי תואר שלישי בתחומי מדעי החיים אשר נמצאים בחו"ל עקב קושי בהשתלבות בתעסוקה בישראל, הדבר נכון גם לבעלי תואר שלישי במדעים הפיזיקליים, המתקשים בהשתלבות בשוק התעסוקה הישראלי עם חזרתם לארץ בסיום הלימודים. מבין בעלי תואר שני במתמטיקה ממוסדות ישראליים, כ-25% עובדים וחיים בחו"ל, וכן כ-20% מהישראלים בעלי התואר השלישי במדעי המחשב חיים ועובדים בחו"ל.[17]

ירידה מישראל בקרב עולים חדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמצא כי שיעור היורדים בקרב העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר - גבוה עשרות מונים משיעור היורדים בקרב הישראלים הוותיקים (7.4 מכל 1,000 עולים מחבר המדינות ירדו מישראל בשנת 2002, לעומת 1.5 מכל 1,000 ילידי ישראל). יתר על כן, שיעור היורדים בקרב העולים מחבר המדינות גדל עם השנים, וכמעט הוכפל משנת 1990 עד שנת 1997. בתקופה שבין 1989 ל-2002 ירדו מהארץ כ-72,000 (7.6%) מתוך כ-939,000 עולים. 9,100 מהם היגרו לרוסיה ו-5,250 היגרו לאוקראינה. כמו כן, שיעור הירידה בקרב העולים הלא-יהודים מחבר המדינות היה יותר מכפול משיעורם בקרב העולים היהודים.[12] בשנים 1990–2017 עזבו את ישראל לבלי שוב כ-118.7 אלף עולים שהם כ-11% מכלל העולים שהגיעו מברית המועצות.[18]

"בריחת המוחות" מישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – בריחת מוחות

ב-2019 Yearbook Competitiveness World פרסם דירוג של היקף בריחת המוחות בקרב 63 מדינות מתפתחות ומפותחות. ישראל דורגה במקום ה-24. כלומר, המשמעות היא ש"בריחת המוחות" מישראל היא ממוצעת ביחס למדינות אחרות.[19]

לפי נתוני הלמ"ס והתוכנית הלאומית להשבת אקדמאים, אחוז השוהים בחו"ל שלוש שנים ויותר גבוה במיוחד בקרב מקבלי תואר שלישי (דוקטור), במיוחד בקרב מקבלי תארים בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה. 11% ממסיימי תואר שלישי בישראל שוהים בחו"ל, שזהו אחוז הרבה יותר גבוה מאחוז השוהים שאינם-אקדמאים, בחו"ל.[20]

לפי מחקר של הכלכלן דן בן-דוד ב-2014, ירדרו מישראל 2% מבוגרי המכללות להוראה, 4% מבוגרי המכללות הכלליות, 7% מבוגרי מדעי החברה והרוח באוניברסיטאות ו-9% מבוגרי המדעים וההנדסה באוניברסיטאות.[21]

בהנחה שמדי שנה "מאבדת" מדינת ישראל כ-120 מדענים, ההפסד השנתי לתמ"ג הוא כ-55 מיליון שקל.[22]

ירידה כאקט מחאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014, החלו מחאות מצד ישראלים שקוראים לירידה מישראל עקב יוקר המחיה, כשהידועה מביניהן הייתה מחאת המילקי, שבעקבותיה ירדו ישראלים לברלין, כפעולת מחאתית מופגנת כנגד המחירים הזולים יותר, במרבית המקרים, שישנם לצרכנים בגרמניה.

זכות הצבעה בבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי החוק, אזרחים ישראלים שמתגורירם או שוהים זמנית בחו"ל - לא זכאים להצביע אלא אם יגיעו לישראל במיוחד ביום הבחירות, ולכן זכותם להצביע נמנעת בעודם שוהים מחוץ למדינה ביום הבחירות. החוק הקיים מאפשר זכות הצבעה רק לנציגים רשמיים של ישראל (מטעם משרדי הממשלה ושליחי המוסדות הלאומיים), בנציגויות דיפלומטיות וקונסולריות, וכן לימאים בהפלגה. ישנה טענה העולה בשנים האחרונות היא כי החוק הקיים מאז 1948 מיושן ולא רלוונטי עוד, שכן אזרחי העולם ניידים יותר לצורכי תעסוקה, לימודים או טיולים, בהשוואה לימי קום המדינה.[23] מצד שני יוחנן פלסנר ועופר קינג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה טענו שהענקת זכות הצבעה גורפת לאזרחי ישראל שחיים בחו"ל היא צעד בעייתי לנוכח הייחודיות של מדינת ישראל שבה האזרחות נרכשת בקלות יחסית מכוח חוק השבות; ושהסוגיות המוכרעות בבחירות בה קיומיות וכבדות משקל. ולכן הם מציעים את הרחבת ההצבעה מחו"ל רק לאזרחים הנמצאים בחו"ל באופן זמני, לצורך שליחות מהעבודה, לימודים, תיירות ועסקים. ולא ליורדים ישראלים שהעתיקו את מרכז חייהם לחו"ל באופן קבוע.[24]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 עורך מדעי: עמית יגור-קרול | עורכת תוכן ולשון: מעין ערוסי | מרכזת תוכן: לילך ביטון | עורך נושאי לאוכלוסייה: אביעד קלינגר, שנתון סטטיסטי לישראל 2019, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ‏דצמבר 2019
  2. ^ 1 2 פלורה קוך דבידוביץ', מספר הישראלים החיים בחו"ל, באתר מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ‏11 במרץ 2012
  3. ^ THE HISTORY OF THE IAC, (Israeli-American Council (IAC
  4. ^ 1 2 3 גל שור, אז כמה ישראלים יש בארה"ב? טור העורך מאת גל שור, באתר Shavua Israeli - israeliweek.com, ‏08/22/2014
  5. ^ טל שניידר, חצי מיליון ישראלים חיים ברווחה בחו"ל; מה חסר להם שם?, באתר גלובס, ‏25 בספטמבר 2012
  6. ^ 1 2 הגירה מישראל: בעיה או הזדמנות?, באתר המכון לאסטרטגיה ציונית, ‏דצמבר 2019
  7. ^ Census Profile, 2021 Census of Population
  8. ^ 1 2 3 מיכל סבח, סדרת ניירות טכניים - מאגר תושבים ישראלים בחו"ל, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ‏אוקטובר 2012
  9. ^ 1 2 גוסטבו שיפריס, סדרת ניירות עבודה 112 - הגירה של ישראלים לחו"ל- שימוש בקובצי ביקורת הגבולות לחישוב זרמי ירידה, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ‏ינואר 2020
  10. ^ ישראלים יוצאים, מספרים מוחלטים ושיעורים ל 1,000 תושבים באוכלוסייה, 1990 - 2017, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  11. ^ ישראלים חוזרים, מספרים מוחלטים ושיעורים ל-1,000 תושבים באוכלוסייה, 2017-1990, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  12. ^ 1 2 נעמי מי-עמי, נתונים על הירידה מן הארץ, באתר הכנסת, מרכז המחקר והמידע, ‏27 ביולי 2006
  13. ^ 1 2 3 זאב קליין, 18,000 סטודנטים ישראלים לומדים בחו"ל, באתר ישראל היום, ‏09.10.2013
  14. ^ נתונים על סטודנטים ישראלים שלומדים במוסדות זרים, פורסמו על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2021.
  15. ^ נועם (דבול) דביר, מעדיפים ללמוד מעבר לים: סטודנטים ישראלים נוטשים את הלימודים בארץ לטובת הקמפוסים בחו"ל, באתר ישראל היום, ‏2022
  16. ^ נתוני למ"ס עבור התכנית הלאומית להשבת אקדמאים, 2015.
  17. ^ אבי בליזובסקי, בשנים האחרונות: יותר מ-33,000 אקדמאים ישראלים בחו"ל, באתר הידען, ‏2018
  18. ^ נועם דביר, 150 אלף מהנדסים ו-43 אלף רופאים: העלייה מברית המועצות במספרים, באתר ישראל היום, ‏12.01.2020
  19. ^ IMD World Competitiveness ranking 2019, IMD
  20. ^ מוניקה לב כהן, בריחת מוחות היא דבר אמיתי - אין לאקדמאים מספיק מקומות עבודה, באתר גלובס, ‏07.01.2019
  21. ^ שחר אילן, מחקר: זינוק בהיקף "בריחת המוחות" מישראל, באתר כלכליסט, ‏30.05.19
  22. ^ מיכל מרגלית, מחקר: ההפסד השנתי מבריחת המוחות מישראל – 55 מיליון שקל, באתר ynet, 16 בינואר 2019
  23. ^ אלי אשכנזי, נתניהו וליברמן הבינו, אבל גם דרעי: מי מפחד מ-15 המנדטים האבודים?, באתר וואלה!, ‏10 במרץ 2019
  24. ^ יוחנן פלסנר ועופר קניג, הצבעת אזרחים ישראלים מחו“ל, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, ‏9 במרץ 2016