כהן צדק בן יוסף
רב כהן צדק בן יוסף גאון היה גאון ישיבת פומבדיתא בין השנים 936-917.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פטירת גאון פומבדיתא רב יהודה בר מר שמואל בשנת 917, פרצה מחלוקת בין ראש הגולה דוד בן זכאי לבין חכמי הישיבה אודות מחליפו. קיימות מספר גרסאות לסיפור השתלשלות המחלוקת[1], והגרסה המקובלת במחקר[2] היא גרסתו של רב שרירא גאון[3] לפיה חכמי הישיבה מינו את רב מבשר בן קימוי לגאון, אך ראש הגולה דוד בן זכאי מינה את רב כהן צדק. המחלוקת נמשכה כחמש שנים, ובשנת 921/922 הושגה פשרה, בתיווכו של רב נסי הנהרוואני ראש כלה, לפיה שני החכמים ימשיכו לעמוד בראשות שתי ישיבות מקבילות בפומבדיתא, כאשר מובחרי החכמים היו בישיבתו של רב מבשר. הסדר זה נמשך עד לפטירת רב מבשר זמן קצר לאחר מכן, אז הכירו כל החכמים בכהונתו של רב כהן צדק.
רב כהן צדק פעל להעלאת קרנה של ישיבת פומבדיתא. עד זמנו, הונהג הסדר לפיו ישיבת סורא קיבלה שני שלישים מכספי התרומות שנשלחו מהתפוצות וישיבת פומבדיתא קיבלה רק שליש. במהלך השנים הידלדלה ישיבת סורא ואילו ישיבת פומבדיתא פרחה, ורב כהן צדק הצליח להשוות את חלוקת הכספים בין הישיבות שווה בשווה.
רב כהן צדק, שהיה כאמור מאנשי בריתו של דוד בן זכאי, הצטרף אל האחרון גם במחלוקתו העזה עם רב סעדיה גאון. רס"ג כתב כנגדו ב"ספר הגלוי".
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנו יודעים על שניים מבניו של רב כהן צדק: נחמיה וחפני. בנו רב נחמיה, ערער על כהונתו של רב אהרן הכהן בן יוסף והכריז על עצמו כגאון במקומו. הוא מינה את אחיו רב חפני למשרת אב בית דין, התפקיד השני בחשיבותו. לאחר פטירת רב אהרן קיבלו כל חכמי פומבדיתא את מרותו של רב נחמיה.
נכדו, רב שמואל בן חפני גאון היה גאון סורא שכתב חיבורים רבים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרדכי מרגליות (עורך), אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים חלק ב, עמ' 244.
- משה גיל, עיונים בתולדות יהודי עראק במאה העשירית, תעודה י (ה'תשנ"ו), עמ' 81–153.
- יעקב מאן, עניינים שונים לחקר תקופת הגאונים, תרביץ ה חוברת ב (טבת ה'תרצ"ד) עמ' 148–179.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ גרסת צבי גרץ: דוד בן זכאי הסתכסך עם רב כהן צדק ולכן מינה את רב מבשר, אך רב מבשר סירב לקבל זאת (דברי ימי ישראל ג, עמ' 275–279 ועמ' 421–423 בתרגום שפ"ר). גרסת רב נתן בן יצחק הבבלי: רב כהן צדק היה גאון פומבדיתא, והוא סירב למנות את בן זכאי לראש הגולה, והדבר יצא מחלוקת עד שלבסוף תמך רב כהן צדק בבן זכאי. רב מבשר לא מוזכר בגרסתו. גרסת רבי אברהם זכות: בן זכאי לא הכיר בכהונתו של רב מבשר ולכן מינה את רב כהן צדק, ועקב כך נטרפה דעתו של רב מבשר עד שכל החכמים עברו לתמוך ברב כהן צדק (ספר יוחסין מאמר שלישי סדר רבנן סבוראי והגאונים).
- ^ לדחיית גרסתו של גרץ ראו אצל גיל, עמ' 123 בהערה 18. לדחיית גרסת רב נתן הבבלי ראו שם, עמ' 119–123. לדחיית גרסתו של זכות, ראו אצל יוסף טובי, דף נוסף מספר הגלוי לרב סעדיה גאון, בתוך: "מחקרים בספרות עם ישראל ובתרבות תימן: ספר היובל לפרופ' יהודה רצאבי", רמת גן ה'תשנ"א, עמ' 63.
- ^ אגרת רב שרירא גאון, חלק ג פרק ח