רונית לוי וייס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רונית לוי וייס
לידה 5 במרץ 1953 (בת 71) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
www.ronitlevyweiss.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רונית לוי וייס (נולדה ב-5 במרץ 1953) היא משוררת וסופרת ישראלית. מורה לתנועה ולמחול, רקדנית בעברה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רונית לוי וייס נולדה וגדלה בשכונת תל ארזה, ירושלים בבית מסורתי, הבת הבכורה מבין ארבע בנות; הוריה ממוצא תימני גדלו בשכונת נחלת צבי. אמה, יונה, הייתה תופרת ואביה, חיים, היה צורף פיליגרן. למדה בבית הספר העממי "למל" לבנות. בהיותה בת תשע עברה המשפחה להתגורר בנתניה, שם למדה בבית הספר ביאליק. למדה בפנימיית בית הספר החקלאי פרדס חנה. בצה"ל שירתה בסיני. בתום שירותה הצבאי טסה לאנגליה למשך שנה ומששבה לישראל למדה פסיכולוגיה וסיימה תואר ראשון באוניברסיטת בר-אילן.

לוי וייס למדה מחול באקדמיה למוסיקה ולמחול על שם רובין בירושלים. מורתה רינה גלוק הזמינה אותה בחופשה לקחת חלק שיעורים בתיאטרון המחול ענבל. בעקבות התנסות זו, עזבה לוי וייס את האקדמיה והצטרפה ללהקת ענבל, בה רקדה במשך שש שנים, תחת שרביטה של המנהלת האמנותית שרה לוי-תנאי. בתקופת ריקודיה בלהקה ראה אור בהוצאת ספריית פועלים "מפתח בשלושים שקל", ספר שיריה הראשון, שהתפרסם תחת שם העט רונית לי. הספר זכה בפרס הקרן ע"ש אגסי שרמן (לוס אנג'לס). לוי וייס יצרה כוריאוגרפיה לשיר "אנדרטה" מתוך הספר. הריקוד הוצג במסגרת פסטיבל "גוונים במחול" הראשון באוגוסט 1984, בביצועה, ועם רקדנים נוספים מלהקת ענבל וזכה במקום הראשון.

המחול "אנדרטה", מאת רונית לוי וייס ובביצועם של לוי וייס ויעקב בראב, פסטיבל גוונים במחול, 1984

לוי וייס למדה אוריתמיה – תנועה ומחול על-פי רודולף שטיינר, מייסד האנתרופוסופיה. היא למדה בבית הספר לאוריתמיה, במרכז האנתרופוסופי בדורנאך ליד בזל, שווייץ. אחר-כך התגוררה בגרמניה. בסך-הכול שהתה חמש שנים בחו"ל, תקופה בה כתבה את "שירים משם", ספר שיריה השני.

היא שבה לישראל ומלמדת מזה שנים מחול במסגרת החינוך המיוחד. היא מלמדת בבית הספר ונצואלה-קלישר בתל אביב, בו לומדים ילדים עם שיתוק מוחין ופיגור שכלי. ב-2009 ראה אור ספר שיריה השלישי "אם ובן, כסף קטן. שירים מפה" בהוצאת עקד. בפברואר 2014 יצא לאור "כמו הפגנה", ספרה הרביעי, ספר הפרוזה הראשון פרי עטה בהוצאת ספרי עיתון 77. ביוני 2017 ראה אור ספר הפרוזה השני פרי עטה "במלחמה אין לילדים מה לעשות - יומן מלחמה" בהוצאת ספרי עיתון 77.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוי וייס מתגוררת ביפו והיא אם לבן.

אודות ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחול "אנדרטה"
  • 1. מפתח בשלושים שקל (שקל ישן) : שירים / רונית לי (תל אביב : ספרית פועלים, תשמ"ו 1986)

חלק מהשירים סוריאליסטיים, חלקם אירוטיים וחלקם ליריים.

במעריב נכתב:

"שם חדש, ועמו שירים מעניינים... מדובר פה לא רק באישיות כובשת שמצאה לעצמה דרך ביטוי, כי אם גם בעולם רחב של רגישויות ומגעים, שיש לו גם הברקות צורניות... ספר ראשון זה של רונית לי איננו בוסר, כי השירים בטובתם, מקהים את השיניים." [1]

בעל המשמר נכתב:

"בעולם השירה הישראלית הצעירה של היום, שכבר הרבה זמן לא ניכר בו קו צלול ובולט, שיכול להיות תשובת נגד למהפיכה שעשו, זך וחבריו בתחילת שנות ה-60... אנו זקוקים למודל חדש ברור, חזק ומובן, ומשהו ממנו אפשר למצוא בסיפרה של רונית לי, וגם בספריהם של עוד כמה ממשוררינו הצעירים... ייתכן, שבספר שלפנינו יש משהו מגיבושו ההתחלתי של מודל חדש... זיכוך מעין זה יכול להצמיח לנו שירה חדשה... ספר שירים כשרוני – וממזרי." [2]

השירים בספר נכתבו בדורנאך, שווייץ, ובמינכן, גרמניה. שירים מזוקקים בנוף אירופי מחמיר המקיימים מתח פנימי, אישי ורעיוני, עם נוף ישראלי.

  • 3. אם ובן, כסף קטן. שירים מפה (תל אביב : עקד, תש"ע 2009)

הספר מתאר הוויה של משפחה חד-הורית הכוללת אם ובן במציאות התל אביבית העכשווית.

בעתון 77 נכתב:

"חוט של פליאה משוך על שירי ספרה החדש של רונית לוי וייס ומשהו מזה רמוז גם בשמו אם ובן, כסף קטן, שמלבד ההומור שיש בו, כדרכה של המחברת, יש בו גם משהו מסתורי שאינו מפוענח עד סופו. מקורה של הפליאה הוא בדו-משמעות ואף ברב-משמעות של זהות הדוברת ברבים משיריה." [4]

ספר פרוזה הכולל שלוש נובלות. הסיפור הראשון "מוכרת תכשיטים" מציג עצמו כדין וחשבון המפרט אחת עשרה יציאות בימי שישי אחר הצהריים לרחוב דיזנגוף ההומה, במטרה למכור תכשיטים שאביה של המספרת עושה; השנה היא 1984. הסיפור השני "עבודה במשמרות" מתאר מערכת יחסים בין שני צעירים ממעמדות חברתיים שונים, בתל אביב על סִפָּהּ של מלחמת לבנון הראשונה. הסיפור השלישי "כפר" מתאר קשר שנרקם בין צעירה עירונית לצעיר כפרי; הם נפגשים בכפרו במטרה להביא ילד לעולם.

  • 5. במלחמה אין לילדים מה לעשות - יומן מלחמה, (הוצאת ספרי עיתון 77, יוני 2017)

המלחמה היא מלחמת ששת הימים, והספר הוא פרקי יומן המביאים בפרגמנטים מרוכזים, מנקודת מבטה של ילדה בת 12, את חוויותיה והרהוריה. בספר משולבים איוריה של הדר ראובן.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שיחה עם רונית לוי וייס בעקבות הספר "אם ובן, כסף קטן. שירים מפה". פסיפס, גיליון 77 (חורף תש"ע 2010), עמ' 48–49.
  • עמוס לויתן, "שסע גלוי ונסתר", במדור "מצד זה", עתון 77, גיליון 6-375, סיון -תמוז תשע"ד, מאי-יוני 2014, עמ' 22.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רונית לוי וייס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גיורא לשם, מעריב, 10 באוקטובר 1986.
  2. ^ סמדר פלד, המוסף לשבת של "על המשמר", 5 בדצמבר 1986.
  3. ^ הארץ, שירה, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2003
  4. ^ עמוס לויתן, "שיר פליאה", עתון 77, גיליון 348, תש"ע תמוז-אב, יוני-יולי 2010, עמ' 48–49.