ריאזאן (מחוז)
|
|||
 |
|||
| מדינה |  רוסיה |
||
|---|---|---|---|
| מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי המרכזי | ||
| מחוז כלכלי | המחוז הכלכלי המרכזי | ||
| מושל | ניקולאי ליובימוב | ||
| בירת האובלסט | ריאזאן | ||
| שפה רשמית | רוסית | ||
| תאריך ייסוד | 26 בספטמבר 1937 | ||
| שטח | 39,600 קמ"ר (דירוג: 61) | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ באובלסט | 1,129,829 (נכון ל־1 בינואר 2016) | ||
| ‑ צפיפות | 29.3 נפש לקמ"ר (2010) | ||
| קואורדינטות | 54°24′N 40°36′E / 54.4°N 40.6°E קואורדינטות: 54°24′N 40°36′E / 54.4°N 40.6°E | ||
| אזור זמן | UTC +4 | ||
| www.ryazanreg.ru | |||
מחוז ראיזאן (ברוסית: Рязанская область, בתעתיק: ריאזאנסקאיה אובלסט) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. המחוז נמצא בשטח של המחוז הפדרלי המרכזי, כ-200 ק"מ ממוסקבה.
המחוז הוקם ב-26 בספטמבר 1937. מבחינה אדמיניסטרטיבית המחוז מחולק ל-25 אזורים מוניציפליים ו-4 אזורים עירוניים.
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כ-70% מאוכלוסיית המחוז מתגוררת בערים. בעיר הגדולה - ריאזן מתגוררים כ-525 אלף תושבים (2010).
הרוסים מהווים כ-95% מאוכלוסיית המחוז. המחוז כבר מספר שנים סובל מקיטון אוכלוסייה. למעשה אוכלוסייתו בשנת 2010 קטנה מזו שהייתה בשנת 1959.
פוליטיקה וממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדומה המחוזית[עריכת קוד מקור | עריכה]
המועצה המחוקקת היא הדומה המחוזית של ריאזאן (Рязанская областная дума) בת 31 מושבים.
מושל מחוז ריאזאן[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשרה הרמה ביותר במחוז היא מושל מחוז ריאזאן האחראי לניהול ענייני המחוז וכהונתו מוגבלת ל-5 שנים, לא יותר מ-3 קדנציות. המושל אחראי לניהול ממשלת המחוז.
- לב בשמאקוב (1991 - 1994)
- גנאדי מרקולוב (1994 - 1996)
- איגור איבלב (1996 - 1997)
- ויאצ'סלב ליובימוב (1997 - 2004)
- גאורגי שפאק (2004 - 2008)
- אולג קובליוב (2008 - 2017)
- ניקולאי ליובימוב (2017 -)
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השטח היה במרכז ההתיישבות הרוסית והיו קיימות בו מספר נסיכויות עצמאיות. מכיוון שהאזור היה הכי מזרחי בהתיישבות הרוסית, במהלך פלישת הטטרים במאה ה-12 האזור סבל קשות. בהמשך, למרות הניסיונות להקים מחדש את הנסיכות העצמאית שתתחרה על הבכורה עם מוסקבה, במהלך סוף מאה ה-16 השטח סופח סופית לנסיכות מוסקבה.
בשנת 1796, בתקופת יקטרינה הגדולה הוקמה גוברניית ריאזאן עם מרכזה בעיר ריאזאן. בשנת 1917 הגוברניה פורקה והפכה לאובלסט (מחוז).
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במחוז קיימת תעשייה פטרוכימית ומלט מפותחות.
