שאול זייד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שאול זייד
שאול קורס תותחנים.jpg
שאול זייד בסיום קורס תותחנים
לידה 20 באוקטובר 1927
חיפה בעת המנדט הבריטי בארץ ישראל
פטירה 6 בנובמבר 1995 (בגיל 68)
השתייכות ההגנה
תקופת שירות 1945-1970
דרגה סא"ל
תפקידים צבאיים
מסתערב
מלחמות וקרבות
מלחמת השחרור מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה
תפקידים אזרחיים
מודד
הנצחה
גן שאול זייד בדרך נוף חיפה

שאול זייד (20 באוקטובר 1927 - 6 בנובמבר 1995) היה מראשוני המודדים בארץ ישראל ובין קובעי גבול ישראל-סוריה וגבול ישראל-ירדן, לאחר הקמת המדינה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זייד נולד בחיפה בשנת 1927. אביו יעקב, דור חמישי בארץ ישראל, היה סוחר ומוותיקי צפת ובן למשפחה בעלת שורשים ענפים בארץ ישראל. סבו שאול זייד, מצד אביו היה מוכתר העדה היהודית ביישובים היהודיים באצבע הגליל. אמו רבקה, דור שלישי בארץ, שאביה אליהו מזרחי נמנה עם שורות השומר בעת התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

בנעוריו, בעת שהיה תלמיד בית הספר אליאנס, היה שאול זייד פעיל בתנועת הנוער העובד ובחג"ם (חינוך גופני מורחב), המקבילה דאז לגדנ"ע.

פעילות במסגרת ההגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד בהיותו נער, הצטרף לארגון ה"ימיה" של תנועת הפועל, הוכשר בהפעלת נשק ועבר אימוני הכנה לפעולות ביטחון והגנה. לימים, החל לעבוד בבוקר בבנק אנגלו-פלשתינה ובערב פעל במסגרת ההגנה. בתקופה שלפני קום המדינה, השתייך ליחידת הסיור והמודיעין בחיפה. בהמשך הוקמה בתוך יחידה זו קבוצת מסתערבים, אשר זייד נמנה עם אנשיה.

זייד השתלב במחלקת המדידות של המנדט הבריטי בארץ ישראל בתקופת פעילותו בההגנה בשנת 1946. השליטה במחלקת המדידות של אותם ימים, הייתה בידי האנגלים והערבים. יתרונותיו הבולטים, שכללו הבנה בנושא המפות ויכולתו לדבר ערבית רהוטה, אנגלית וצרפתית, הקנו לו את היכולת ליצור קשרים במחלקת המדידות. תוך כדי עבודתו העביר זייד חומר ומפות לכוחות "ההגנה".

לאחר קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שירותו הצבאי הוסמך במסגרת קורס קצינים ושירת בגדוד איכון של חיל התותחנים, כמודד. זייד נפצע במלחמת ששת הימים וחזר לשירות. לאחר פציעתו במסגרת פעילותו בגדוד האיכון בצפון, עבר לשרת בפיקוד העורף, כאן שירת במילואים והשתחרר בדרגת סא"ל.

זייד היה גם שותף בשילוב הדרוזים בצה"ל לאחר קרבות רמת-יוחנן, הודות להיכרות המתמשכת שלו, של אביו ושל סבו, עם הדרוזים, כמו גם עם מנהיגים ערביים בארץ.

קביעת הגבולות עם סוריה ועם ירדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-50' שימש שאול זייד כנציג מחלקת המדידות בוועדות שביתות הנשק עם סוריה ועם ירדן, ועסק במדידות ובקביעת הגבולות מול שתי המדינות. במסגרת וועדת שביתת הנשק עם סוריה, היה שותף למפגשים שהתקיימו במלון "שולמית" בראש פינה.

כנציג מחלקת המדידות היה זייד עצמאי בעבודתו מול חברי הוועדה. ציון שתרוג, חבר בוועדת שביתת הנשק עם לבנון בשנות ה-60' העיד כי זייד היה הכתובת אליה פנו חברי הוועדה בכל נושא מקצועי הקשור למדידת הגבול. מנהל מחלקת המדידות דאז, יוסף אלסטר, נתן לאנשיו, חברי ועדות שביתת הנשק, יד חופשית בנושא זה.

במסגרת קביעת גבולות הארץ עם ירדן וסוריה,יצא זייד לשטח תחת אש, במטרה להשלים במועד את המשימה שהוטלה עליו. כדי להבטיח את האינטרסים של מדינת ישראל וכדי למתוח גבולות מדויקים, נהג זייד ללכת דרך קבע עם מכשירי המדידה שלו.

לפי עדויות האנשים שעבדו עם זייד באותן שנים, הוא התגלה בעבודתו כאדם אמיץ מאוד. איתן הבר, שהיה באותן שנים הכתב הצבאי של עיתון במחנה, זוכר את שאול כ"אדם פטליסט ואמיץ". באחת מתוכניות הטלוויזיה שלאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין, סיפר הבר על המפגש הראשון של רבין עם שאול זייד: "בתקרית עם הסורים, אחת מני רבות, נחשפנו לירי מסיבי לאורך כל אצבע הגליל. אותו היום זכה לכינוי "יום אלף הפגזים". כל צמרת הפיקוד של צה"ל שכבה מול הגבול הסורי והתחפרה עם הציפורניים באדמה. ואז שאל רבין: 'מי המשוגע הזה שרץ תחת אש?' ומישהו אמר לו: "זה שאול זייד". הבר: "אותה תמונה של דבקות במטרה, שבה שאול זייד רץ כאילו שום דבר לא יכול לקרות לו, הייתה נקודת ציון במערכת הקשרים בינינו. אילו יכול היה לאסוף את הקליעים ורסיסי הפגזים שנורו אליו מגבול ירדן וסוריה, יכול היה לבנות אנדרטה לעצמו. שאול זייד היה האיש שסימן את גבולות ישראל, פעמים רבות תחת אש תופת. הוא הלך אל תוך האש – והצפון עצר את נשימתו". לימים, כאשר שימש כשר הביטחון במחצית שנות ה-80, כתב רבין תעודת הערכה לזייד: "עבודתך בסימון גבולות המדינה בצפון, שלא פעם נעשתה תחת אש האויב, אשר ניסה לסכלה בכל מחיר, זכתה להערכת כולנו...".

בשנת 1987, כתב ראש המועצה המקומית ראש פינה צבי רסקי, מכתב לשאול זייד המסכם את תרומתו באותם ימים:

עם שאול נפגשתי בשנים 1952 עד שנת 1959 כששאול בא למדוד, לסמן ולקבוע בשטח, בהיותו מודד מוסמך לאורך הגבול הסורי. אני שימשתי כמפקד גוש תל-חי ומפקד הגזרה הסורית. זייד בעבודתו זו היה הסייר, הגשש והחייל הקדמי ביותר שלנו לאורך קו גבול מסוכן זה. מאז חתימת הסכם שביתת הנשק עם הסורים וקביעת הגבולות שהתבססו ברובם על הגבול המנדטורי הישן ועל גבולות מפורזים, ומאחר והסורים לא רצו לקבל הסכם ועובדות אלה, נאלצנו לסמן הגבולות ולהגן עליהם באמצעות צה"ל ובכוח הנשק. נכחו משקיפי או"ם משני הצדדים, היו תאומים מראש ברוב המקרים, אבל אצל הסורים לא היה באמת דבר מוסכם. איתם ניתן היה לסכם לסמן גבולות, וכשבא המודד פותחים עליו באש, או במצב הטוב, צועקים לעברו לעזוב את השטח או מאיימים לחטוף אותו. תקצר היריעה מלספר את עשרות הבעיות שהתלוו לכל סימון וסימון. לאורך תקופה של כשבע שנים זכה שאול להיות הסמן הימני של המודדים ולסמן למדינת ישראל ולנו, חייליה, שומריה של המדינה בגבול הסורי, היכן הגבול. זייד עבד בתנאים קשים ומסוכנים, תחת אש, ולמזלו הרב לא נפגע. לי לא זכור ולו מקרה אחד ששאול סירב להיכנס ולמדוד מסיבת פחד או סכנת חיים וזה למרות שהיו רבות. זייד תרם רבות בסימון הגבול ושבעקבותיו יכולנו לסלול דרכי פטרולים, לעבד שטחים, לנצל מעיינות שהיו בשטחנו ולהוכיח לסורים כי בשטח השייך למדינת ישראל אנחנו הבעלים ואנחנו מחליטים מה לעשות.

זייד שימש נציג מחלקת המדידות בוועדת שביתת הנשק עם ירדן.

פעילות אזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא היה מראשוני העובדים במחוז חיפה ושימש כסגנו של מנהל המחוז. בסוף שנות ה-50 מונה למודד מחוזי בגליל במשך מספר שנים. בראשית שנות ה-60 פרש שאול זייד ממחלקת המדידות ופתח משרד עצמאי.

במקביל לעבודתו, הן במחלקת המדידות, והן לאחר מכן, בהיותו עצמאי, עסק שאול זייד גם בפעילות התנדבותית, בארגון בני ברית ובארגונים נוספים. בשנות ה-50 עסק בפעילות קליטת העולים שהשתכנו במחנות העולים שער העלייה וטירת כרמל. שאול היה מועמד לעיטור "יקיר העיר חיפה", ולא זכה לכך בשל פטירתו בנובמבר 1995.

רעייתו יונה (רוסיה, 1929-2009), לה נישא בשנת 1950, התמידה כל השנים בפעילות התנדבותית, בין היתר בעבודה במעברות, בהדרכה במועדוני נוער ובמתן סיוע בחבלי הקליטה הראשונים של העולים בארץ. בשנות השמונים הצטרפה להנהלת "גג לחייל המשוחרר", ארגון המסייע לחיילים משוחררים, הזקוקים לקורת גג ותמיכה בתקופת הלימודים בחיפה ובסביבתה - בתפקיד זה התמידה במשך 18 שנים ברציפות. בנוסף, יונה עסקה בפעילות ענפה בארגונים ההתנדבותיים ויצו ובני ברית. על פעילותה ההתנדבותית ועזרתה לאורך שנות חייה הוענק לה עיטור "יקירת העיר חיפה" לשנת תשס"ד.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצפור זייד

על שמו של שאול זייד, נקראו "גן שאול זייד" בשכונת רמת אלמוגי בחיפה ו"מצפור זייד", כחלק מ"דרך נוף חיפה" - מסלול נסיעה תיירותי שאורכו 60 קילומטרים והוא מחבר בין 21 מצפורים על רכס הכרמל ובנקודות שונות בעיר. מצפור זייד נמצא בשדרות אבא חושי, סמוך לבית מס' 50. מרפסת התצפית בולטת וממנה יורדות מדרגות לגן ציבורי עם ספסלים למנוחה ומתקני שעשועים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]